פרשנות
לקראת הסכם עם ישראל? סודן רוצה שיקום כלכלי וגישה לוושינגטון
מבחינה כלכלית, סודן היא ההיפך הגמור מהאמירויות - מדינה ענייה עם הכנסה של פחות מ-1,000 דולר לנפש, על סף התמוטטות, שזקוקה לשיקום; הסכם עם ישראל נתפש כגלגל הצלה שיאפשר התקרבות לארה"ב; עם זאת בסודן ישנם חוגים נרחבים העשויים להתנגד לנורמליזציה
הודעת דובר משרד החוץ הסודני כי מדינתו צופה הסכם נורמליזציה עם ישראל היא פועל יוצא של ההסכם עליו הוכרז בשבוע שעבר עם האמירויות.
ממשלת המעבר הסודנית שהוקמה בשנה שעברה לאחר הדחת הנשיא הוותיק עומאר אל-בשיר נמצאת תחת השפעתן של אבו דאבי וריאד. הדחתו של הרודן הסודני הגיע במידה רבה לאחר שאיחוד האמירויות "ויתרה" עליו והפסיקה לסייע לו כספית. זו היתה נקמת האמירתים (והסעודים), לאחר שבמשך שנים אל-בשיר קיים קשר הדוק עם איראן ובהמשך גם עם הציר הסוני הקיצוני התומך בתנועת האחים המוסלמים בראשות טורקיה וקטאר. נפילתו של אל-בשיר סללה את הדרך לשינוי כלפי ישראל, דבר שבא לידי ביטוי מוקדם יותר השנה כשראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם מנהיג הממשלה הזמנית עבד אל-פתאח אל-בורהאן.
מבחינה כלכלית, סודן היא ההיפך הגמור מהאמירויות. מדובר במדינה ענייה עם הכנסה של פחות מ-1,000 דולר לנפש, על סף התמוטטות שזקוקה לשיקום בכל מגזר. לאחר שנים של סנקציות ומלחמות פנימיות, האינפלציה במדינה משתוללת והמטבע המקומי בשפל. מחסור בחשמל, דלקים ובמוצרי יסוד כמו לחם הפך עניין שבשגרה. החוב החיצוני של המדינה מגיע לכ-190% מהתוצר ועומד על למעלה מ-60 מיליארד דולר. מובן כי למשבר קורונה הייתה תרומה נוספת להתדרדרות הכלכלית. אם לא יקרה נס, את השנה הנוכחית תסיים הכלכלה הסודנית בצמיחה שלילית של קרוב ל-10%.
עבד אל-פתאח אל-בורהאן צילום: EPA
חרטום צילום: רויטרס
העניין הסודני בקרבה עם ישראל הוא ברור. סודן עדיין נמצאת ברשימת המדינות נותנות חסות לטרור על ידי מחלקת המדינה האמריקאית. סיווג זה מונע ממנה לקבל תקציבי סיוע ואפילו אל-בשיר לקראת סיום שלטונו השמיע הצהרות מתונות כלפי ישראל מתוך תפישה כי הקרבה לירושלים תסייע לסודן בוושינגטון.
להבדיל מהאמירויות שם נראה כי ישנה תמיכה גורפת בנורמליזציה עם ישראל, בסודן המצב מורכב יותר. ישנם חוגים במדינה שרואים בקשר עם ישראל את תחילת הדרך לשיקום כלכלי. לעומת זאת, ישנם חוגים נרחבים כולל איסלאמיסטים שמתנגדים בתוקף לנורמליזציה עם ישראל ויעשו ככל שיוכלו כדי להכשיל את היחסים או למנוע את הציבור הרחב לנרמל יחסים בדומה למצב "השלום הקר" עם ירדן ומצרים.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד MENA
