פרשנות
כינון היחסים עם האמירויות: הזדמנויות עסקיות ופוטנציאל מסחרי גדול
מדינת איחוד האמירויות היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם הערבי, ומדובר בבשורה גדולה בתחום זה; היא מייבאת סחורות ושירותים ב-250 מיליארד דולר בשנה, אך התחרות לחברות הישראליות לא תהיה קלה; במקביל לחגיגות, צריך לשים לב לגורמים המתנגדים להתחממות היחסים, ובראשם איראן
ההסכם ההיסטורי הצפוי לכינון יחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הוא בשורה כלכלית גדולה לא פחות מהבשורה המדינית. מדינת האמירויות נחשבת לכלכלה השנייה בחשיבותה ובגודלה בעולם הערבי, לאחר סעודיה, עם תוצר מקומי של למעלה מ-400 מיליארד דולר בשנה. הפתיחות של האמירויות למערב ומדיניות המשק החופשי בעשורים האחרונים מיצבו את מעמדה כמרכז אזורי מוביל בתחום המסחר, התחבורה, הפיננסים וההשקעות. המשק באמירויות הוא המגוון ביותר מכל מדינות המפרץ וההסתמכות שלו על הנפט נאמדת בכ-30%. על המוניטין הבינלאומי המרשים שלה יכולה להעיד העובדה שהיא נבחרה לארח את "אקספו 2020" האירוע החשוב ביותר בכלכלה העולמית, שנדחה לשנה הבאה עקב התפשטות נגיף קורונה.
- ישראל ואיחוד האמירויות בדרך לכינון יחסים רשמיים
- דובאי: לפחות 70% מהעסקים צפויים להיסגר בחצי השנה הקרובה
- בכיר באבו דאבי לישראלים: "בואו, אנחנו רוצים את ההשקעות שלכם"
מדינה מפרצית זו היא בעצם פדרציה של שבע נסיכויות שכל אחת נשלטות על ידי שבט אחר. לנו הישראלים ידועות בעיקר אבו דאבי ודובאי העשירות והמפורסמות אך לצידן ישנן עוד חמש אמירויות: עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל-ח'יימה, שארג'ה ואום אל-קוויין. באמירויות כ-10 מיליון תושבים, רובם המוחלט זרים ומקצם מקומיים. שליט אבו דאבי, שיח' ח'ליפה בן זאיד אל-נהיאן, משמש רשמית כנשיא מאז 2004 אך בפועל אחיו מוחמד בן זאיד הוא האיש החזק במדינה ובעצם אחד המשפיעים ביותר במזרח התיכון.
לאחר הסכמי אוסלו, מדינת האמירויות נמנעה מיחסים גלויים עם ישראל בניגוד לשכנותיה, עומאן וקטאר, אבל סחר בין הצדדים ויחסים ביטחוניים התקיימו מתחת לרדאר. עתה יחסים אלה ייצאו לאור ולחברות ישראליות במגוון תחומים תהיינה הזדמנויות רבות בשוק שמייבא בכל שנה סחורות ושירותים בשווי המתקרב ל-250 מיליארד דולר. עם זאת, חשוב להדגיש כי התחרות לחברות הישראליות שם לא תהיה קלה. הנקודה שצריכה לעודד ישראלים היא שבניגוד לשווקים במדינות השכנות (מצרים, ירדן) שפחות מותאמים למוצרי התעשייה הישראלית הרי שמדינת האמירויות עם רמת חיים גבוהה של התושבים, תנופת פיתוח ו"רעב" מדעי וטכנולוגי יכולה להצית את הדמיון. מעבר לכך, המדינה היא יעד תיירותי נחשק עם כ-17 מיליון תיירים בשנה שעברה. מעל כולם נמצאת דובאי שהיא מערבית לחלוטין ויכולה להתאים לתייר הישראלי חובב השופינג, אם כי היא אינה נחשבת לזולה.
במקביל לחגיגות, יש לזכור כי באזור ישנם גורמים שפחות מתלהבים מההסכם ויעשו הכל כדי להכשילו. בהקשר זה ראוי לציין את איראן, השכנה הקרובה של האמירויות. יחסי שתי המדינות מורכבים וידעו עליות וירידות אם כי בתקופה האחרונה נדמה היה שישנה הפשרה מסוימת. באמירויות ישנה קהילה גדולה של גולים איראנים – מספרם מוערך בחצי מיליון נפש המרוכזים בעיקר בדובאי. בעבר שימשה דובאי הפלטפורמה של משטר האייתולות לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות אך מאז נכנס דונלד טראמפ לבית הלבן החמירו השלטונות באמירויות את מדיניותם כלפי האיראנים בתחומה, דבר שאילץ את חלקם לעזוב.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד MENA