מסמכים של המשטר מגלים: סין הבינה שזו מגפה, והזהירה רק אחרי 6 ימים
בכירים קבעו שהם עומדים בפני מגפה כבר באמצע ינואר, אך שמרו זאת בסוד במשך שישה ימים. עד שיצאה אזהרה לציבור, אלפים כבר נדבקו בקורונה. "כולם ידעו שמשהו קורה. הם ציפו לזה"
בששת הימים אחרי שקבעו בכירים בסין בסתר שהם עומדים בפני מגפה, העיר ווהאן - מוקד ההתפרצות - אירחה אירוע המוני עם עשרות אלפי אנשים. מיליונים החלו לנסוע לחגיגות ראש השנה הסיני. הנשיא שי ג'ינפינג הזהיר את הציבור ביום השביעי, 20 בינואר. אך עד אז, יותר מ-3,000 בני אדם כבר נדבקו בנגיף הקורונה. כך עולה ממסמכים של המשטר הסיני שהגיעו לידי סוכנות הידיעות AP.
- ארגון הבריאות העולמי: הקורונה - סיכון "גבוה מאוד" ברמה גלובלית
- כשהכלכלה השנייה בגודלה מתעטשת, העולם כולו מתקרר
- נגיף הקורונה: מקרה מוות ראשון מחוץ לסין - בפיליפינים
העיכוב הזה בין 14 ל-20 בינואר לא היה הטעות הראשונה שעשו גורמים סיניים בכל הדרגות בהתמודדות עם ההתפרצות, אבל גם לא היה יוצא דופן, שכן ממשלות ברחבי העולם גררו את רגליהן במשך שבועות ואפילו חודשים בהתמודדות עם הנגיף.
אולם העיכוב של המדינה הראשונה להתמודד עם הנגיף הגיע בזמן קריטי - תחילת ההתפרצות. הרצון של סין להזהיר את הציבור מבלי ליצור פאניקה יצר את התנאים להתפרצות שהדביקה כשני מיליון בני אדם וגבתה את חייהם של יותר מ-126 אלף איש.
"זה אדיר" אמר זו-פנג ג'אנג, אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס. "אם היו נוקטים פעולה שישה ימים קודם לכן, היו הרבה פחות חולים ומתקנים רפואיים היו מספיקים. יכולנו להימנע מקריסת המערכת הרפואית של ווהאן". מומחים אחרים ציינו כי ייתכן שממשלת סין המתינה עם האזהרה לציבור כדי למנוע היסטריה וכי היא כן נקטה פעולות אחרות במהירות.
נשיא סין שי ג'ינפינג, פברואר 2020 צילום: REUTERS
על פי המסמכים של המשטר, בין 5 ל-17 בינואר הופיעו מאות חולים בבתי חולים, לא רק בווהאן אלא בסין כולה. בכל התקופה הזאת, המרכז הלאומי לבקרת מחלות לא רשם מקרים מקומיים. לא בטוח אם גורמים מקומיים לא הצליחו לדווח על המקרים או שגורמים לאומיים לא הצליחו לתעד זאת. כמו כן, לא ברור מה בדיוק ידעו גורמים רשמיים באותה תקופה על המתרחש בווהאן, שרק בשבוע שעבר יצאה מההסגר.
אבל מה שברור, לדברי מומחים, הוא שהשליטה הנוקשה של סין במידע, מכשולים בירוקרטיים וחוסר רצון להעביר חדשות רעות במעלה שרשרת הפיקוד עמעמה אזהרות מוקדמות. העונש של שמונה רופאים בגין "הפצת שמועות", ששודר בטלוויזיה הארצית ב-2 בינואר, העביר צמרמורת בבתי החולים בעיר. "רופאים בווהאן פחדו", אמר דאלי יאנג, פרופ' לפוליטיקה סינית באוניברסיטת שיקגו. לדבריו זה היה איום על כל אנשי הרפואה.
ללא דיווחים פנימיים, רק עם המקרה הראשון מחוץ לסין, בתאילנד ב-13 בינואר, הבין הממשל בסין שמדובר במגפה. רק אז גיבש הממשל תוכנית לאומית להתמודדות עם ההתפרצות שכללה איתור נדבקים, הפצת ערכות בדיקה והוראה לפקידי בריאות לסרוק מטופלים, והכול מבלי לומר לציבור.
ממשלת סין הכחישה שוב ושוב שהסתירה מידע בימים הראשונים ואמרה שהיא דיווחה מיד על ההתפרצות לארגון הבריאות העולמי. דובר משרד החוץ הסיני אמר במסיבת עיתונאים ביום חמישי שעבר כי "ההאשמות על טיוח או חוסר שקיפות בסין מופרכות".
"אזהרה מוקדמת הייתה מצילה חיים"
מהמסמכים עולה כי ראש נציבות הבריאות הלאומית של סין, מא שיאווי, פרסם הערכת מצב עגומה ב-14 בינואר, בדיון טלפוני סודי עם גורמי הבריאות המחוזיים. בתזכיר נאמר כי שיחת הוועידה התקיימה כדי להעביר הוראות על נגיף הקורונה מהנשיא שי, ראש הממשלה לי קצ'יאנג וסגנית ראש הממשלה סון צ'ונלן, אך לא צוין מה ההוראות. "מצב המגפה עדיין חמור ומורכב, האתגר החמור ביותר מאז הסארס ב-2003, והוא עלול להתפתח למשבר בריאותי חמור", אמר מא על פי התזכיר.
עוצר בעיר ווהאן צילום: גטי אימג'ס
נציבות הבריאות הלאומית היא הסוכנות הרפואית הבכירה במדינה. בהצהרה מסרה הנציבות כי ארגנה את שיחת הוועידה בגלל המקרה שדווח בתאילנד והאפשרות להתפשטות הנגיף במהלך נסיעות לרגל השנה החדשה. היא הוסיפה כי סין פרסמה מידע על ההתפרצות באופן "פתוח, שקוף, אחראי" בהתאם ל"הוראות חשובות" שניתנו שוב ושוב על ידי הנשיא שי.
תחת פרק שכותרתו "הבנה מפוכחת של המצב", נכתב בתזכיר כי "מקבצי המקרים מצביעים על כך שהנגיף יכול לעבור מאדם לאדם". עוד נכתב כי בתקופת האביב "אנשים רבים ייסעו והסיכון להעברה והתפשטות הוא גבוה. על כל היישובים להתכונן למגפה".
בתזכיר, מא דרש שגורמים רשמיים יתאחדו סביב שי ויבהירו כי שיקולים פוליטיים ויציבות חברתית הם בראש סדר העדיפויות במהלך שתי האספות הפוליטיות הגדולות של סין בחודש מרץ. במסמכים לא נכתב מדוע המנהיגים הסינים חיכו שישה ימים כדי לפרסם את חששותיהם. האספות עשויות להיות סיבה אחת.
"הציווי ליציבות חברתית, לא לטלטל את הסירה לפני הקונגרסים החשובים של המפלגה, הוא די חזק", אמר דניאל מטינגלי, חוקר של הפוליטיקה הסינית בייל. "הניחוש שלי הוא שהם רצו לתת לזה קצת זמן ולראות מה קורה".
בתגובה לשיחת הוועידה, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בבייג'ינג יזם תגובת חירום ברמה הגבוהה ביותר ב-15 בינואר. הוא חילק את הבכירים בארגון ל-14 קבוצות עבודה שעליהן הוטל להשיג כספים, להכשיר עובדי בריאות, לאסוף נתונים, לערוך חקירות שדה ולפקח על מעבדות. כך עולה ממסמך פנימי של הארגון. התזכיר הנחה את מחוז חוביי, שבשטחו נמצאת ווהאן, להתחיל בבדיקות חום בשדות תעופה, תחנות אוטובוס ורכבת, ולהפחית התקהלויות.
מפעל בווהאן צילום: איי אף פי נציבות הבריאות הלאומית חילקה גם 63 עמודים של הוראות לפקידי הבריאות המחוזיים. ההוראות הורו לפקידי הבריאות בפריסה ארצית לזהות מקרים חשודים ולפתוח מרפאות חום בבתי חולים. בנוסף הורו לצוותי הרפואה ללבוש ציוד מגן. על ההוראות נכתב כי מדובר ב"מידע פנימי", "לא להפיץ באינטרנט" "לא לחשוף בפומבי".
עם זאת, באופן פומבי, המשיכו בכירים להמעיט בסכנה וציינו את 41 המקרים של הידבקות שהיו באותה עת. "אנחנו מעריכים שהסיכון להעברת הנגיף מאדם לאדם הוא נמוך", אמר לי קון, ראש ה-CDC, ב-15 בינואר לטלוויזיה הממלכתית. באותו יום הוא מונה למנהיג צוות החירום של המרכז לטיפול במגפה.
ב-20 בינואר התייחס הנשיא שי לראשונה באופן פומבי לנגיף, ואמר כי יש להתייחס להתפרצות "ברצינות" ולנקוט כל אפשרי. באותו יום הודיע לראשונה אפידמיולוג סיני מוביל, ג'ונג נאנשן, כי הנגיף מועבר מאדם לאדם. אם הציבור היה מוזהר שבוע קודם לכן לנקוט פעולות כמו התרחקות חברתית, לבישת מסכות והיו מוטלות הגבלות נסיעה, אפשר היה לקצץ את מספר הנדבקים בעד שני שלישים, כך נודע מאוחר יותר. אזהרה מקודמת יכולה הייתה להציל חיים, אמר ג'אנג, הרופא בלוס אנג'לס.
עם זאת, מומחי בריאות אחרים אמרו שהממשלה פעלה כראוי לאור המידע שעמד לרשותה. "יכול להיות שהם לא אמרו את הדבר הנכון, אבל הם עשו את הדבר הנכון", אמר ריי ייפ, ממייסדיי ה-CDC בסין. "ב-20 (בינואר) הם הוציאו אזהרה לכל המדינה, וזה לא עיכוב בלתי סביר". בנג'מין קאוולינג, אפידמיולוג מאוניברסיטת הונג קונג, אמר שאם פקידי הבריאות היו מוציאים אזהרה בטרם עת, זה יכול היה לפגוע באמינותם ולפגום ביכולתם לגייס את הציבור.
העיכוב עשוי לתמוך בהאשמות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולפיהן טיוח של הממשל הסיני עיכב את תגובת העולם לנגיף. עם זאת, גם ההודעה שפורסמה לבסוף ב-20 בינואר הותירה לארה"ב כמעט חודשיים להתכונן למגפה. במהלך אותה תקופה התעלם טראמפ מההתרעות של צוותו שלו וטען שאין סיבה לדאגה. מנהיגים ברחבי העולם העלימו עין מההתפרצות, כשראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הכריז על אסטרטגיה של "חסינות העדר" - לפני שחלה בעצמו. נשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו, לגלג על מה שהוא כינה "צינון קל".
פקידים פחדו לדווח
המסמכים מצביעים על הזדמנויות שהוחמצו בכל שלב בבלימת המגפה. תחת שי, המנהיג הסמכותי ביותר בסין זה עשרות שנים, הגברת הדיכוי הפוליטי גרמה לפקידים להסס ולא לדווח על מקרים ללא אור ירוק ברור מההנהגה. "זה באמת הגביר את הסיכון של גורמים רשמיים", אמר פרופ' מטינגלי מאוניברסיטת ייל. "זה הקשה על אנשים ברמה המקומית לדווח על מידע רע".
תחנת רכבת ריקה ב- Guangdong Province, סין צילום: אי פי איי צוותי רפואה בווהאן אמרו לתקשורת הסינית כי ישנם המון סימנים לכך שהנגיף יכול לעבור מאדם לאדם כבר בסוף דצמבר. חולים שמעולם לא ביקרו בשוק המזון בווהאן, החשוד כמקור להתפרצות הנגיף, נדבקו. גם צוותי הרפואה החלו לחלות.
אולם גורמים רשמיים הפריעו לצוות הרפואי שניסה לדווח על מקרים כאלה. הם קבעו קריטריונים מחמירים לאישור המקרים, בהם המטופלים לא רק צריכים להימצא חיוביים, אלא שיש לשלוח דגימות לבייג'ינג. הם דרשו מהצוות להתייצב בפני מפקחים לפני ששלחו מידע לגורם בכיר יותר, כך עולה מדיווחים בתקשורת הסינית. והם הענישו רופאים על שהזהירו מפני המחלה.
כתוצאה מכך, לא דווח על מקרים חדשים במשך כמעט שבועיים מ-5 בינואר, אפילו כשפקידים התכנסו בווהאן לשתי הוועידות הפוליטיות הגדולות ביותר במחוז השנה. במהלך תקופה זו, צוותי מומחים שנשלחו מווהאן לבייג'ינג אמרו שלא הצליחו למצוא סימנים ברורים של סכנה והעברה של הנגיף מאדם לאדם.
ראש צוות המומחים הראשון, שו ג'יאנגו, אמר לכתב העת Takungpaoהיוצא לאור בהונג קונג ב-6 בינואר כי "בסין יש בקרה על מחלות שנים רבות. אין שום סיכוי שזה יתפשט באופן נרחב בגלל נסיעות בתקופת האביב". הוא הוסיף כי "לא הייתה שום עדות להעברה בין אדם לאדם" וכי האיום מהנגיף נמוך. גם צוות המומחים השני, שנשלח ב-8 בינואר, מסר כי לא הצליח לחשוף סימנים ברורים להעברה של הנגיף מאדם לאדם. עם זאת, במהלך שהותם בבייג'ינג, יותר משישה אנשי רפואה כבר חלו בנגיף.
הצוותים חיפשו חולים עם דלקת ריאות קשה, ופספסו חולים עם תסמינים קלים יותר. הם גם צמצמו את החיפוש לאנשים שביקרו בשוק המזון - מה שהתברר בדיעבד כטעות, אמר קאוולינג, האפידמיולוג מהונג קונג, שטס לבייג'ינג כדי לבחון את המקרים בסוף ינואר.
בשבועות שלאחר שהתבררה חומרת המגפה האשימו כמה מומחים את הרשויות בווהאן בהסתרה מכוונת של מקרים. "תמיד חשדתי שזה מועבר מאדם לאדם", אמר וואנג גואנגפה, ראש צוות המומחים השני, בפוסט שפרסם ב-15 במרץ ב"וויבו", פלטפורמת המדיה החברתית הסינית. הוא נדבק בנגיף זמן קצר לאחר שחזר לבייג'ינג ב-16 בינואר.
ראש העיר ווהאן דאז, ג'ואו שיאנוונג, האשים את התקנות הלאומיות. "כפקיד בממשלה המקומית יכולתי לחשוף מידע רק לאחר שהוסמכתי", הוא לתקשורת בסוף ינואר. "הרבה אנשים לא הבינו את זה". כתוצאה מכך, נראה כי בכירים בסין נותרו בחושך. "ה-CDC פעל באיטיות, מתוך הנחה שהכול בסדר", אמר גורם במערכת הבריאות. "אם היינו מתחילים לעשות משהו שבוע-שבועיים קודם, המצב היה שונה".
זה לא היה המצב רק בווהאן. בשנג'ן שבדרום סין, עשרות קילומטרים משם, צוות בראשות המיקרוביולוג יואן קוווק-יונג השתמש בערכות הבדיקה שלהם כדי לאשר ששישה מבני משפחה בת שבע נפשות נדבקו ב-12 בינואר. יואן אמר שהודיע על כך לסניפי CDC "בכל הרמות", כולל בייג'ינג. אולם הדיווח לא נמצא בנתוני ה-CDC הפנימיים.
כאשר דווח על המקרה בתאילנד, רשויות הבריאות ערכו לבסוף תוכנית לזיהוי חולים וטיפול במגפה. מספר המקרים המדווחים בווהאן החל לטפס מיד - ארבעה ב-17 בינואר, 17 למחרת ו-136 ביום שאחרי כן. ברחבי המדינה החלו לעלות עשרות מקרים, בחלק מהמקרים בקרב חולים שנדבקו קודם לכן אך טרם נבדקו. בג'ג'יאנג, למשל, גבר שאושפז ב-4 בינואר הוכנס לבידוד רק ב-17 בינואר, ונמצא חיובי ב-21 בינואר. בשנג'ן, המטופלים שגילה יואן ב-12 בינואר נרשמו סופית כמקרים מאושרים
בית החולים האוניברסיטאי בבייג'ינג קיים פגישת חירום ב-18 בינואר, והורה לצוות לאמץ כללי בידוד מחמירים - עדיין לפני האזהרה הפומבית של שי. מומחית במערכת הבריאות אמרה שב-19 בינואר היא סיירה בבית חולים שנבנה לאחר התפרצות הסארס, שם הכינו עובדי רפואה מבנה שלם עם מאות מיטות לחולים עם דלקת ריאות. "כולם במדינה בתחום המחלות הזיהומיות ידעו שמשהו קורה", היא אמרה. "הם ציפו לזה".
