כשהכלכלה השנייה בגודלה מתעטשת, העולם כולו מתקרר

הכרזתו של ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום עולמי בסוף השבוע בשל התפשטות נגיף הקורונה הבהירה לכל מי שעוד היה לו ספק שמדובר באירוע בינלאומי בעל השלכות גלובליות מרחיקות לכת. פחות מחודש מאז שהנגיף שהתפרץ בסין גבה את קורבנו הראשון, מספר הנדבקים בו כבר עבר את זה שהדביק נגיף הסארס בתשעת החודשים שבהם השתולל בגלובוס. אך ההשלכות של התפרצות הקורונה צפויות לזלוג הרבה מעבר לחייהם האישיים של אלו שנדבקו בו, ולטלטל את הכלכלה הגלובלית הרבה יותר משעשה הסארס ב־2003–2002.

השלכות הרוחב של התפשטות נגיף הסארס ניכרו בעיקר מספר ירידות שערים רצופות ותיקונים זמניים בבורסות העולם. בין החודשים נובמבר 2002 ויולי 2003 התפשט נגיף הסארס ל־17 מדינות; בשלושת השבועות מאז מות החולה הראשון בקורונה ב־9 בינואר הוא כבר התגלה ב־18 מדינות לפחות, בהן גרמניה, אוסטרליה, ארה"ב וקנדה. החדשות הטובות הן ששיעורי התמותה מהנגיף נמוכים בהרבה: רק 2% מתו לאחר שנדבקו בנגיף לעומת שיעור תמותה של 9% בקרב חולי הסארס.

קצב ההתפשטות המהיר של נגיף הקורונה הוא, בין היתר, תוצאה של הליך הגלובליזציה שעבר העולם ב־17 השנים האחרונות, פתיחתה של סין, הרווחה הכלכלית היחסית במדינה ויציאת התיירים הסינים לטיולים מסביב לגלובוס. בשנת 2000 עמדה ההוצאה השנתית של סינים על טיולים מחוץ למדינה על 10 מיליארד דולר. ב־2018 עמד מספר זה כבר על 277 מיליארד דולר. עתה מצב החירום שעליו הכריז ארגון הבריאות העולמי הביא לביטול כל הטיסות מסין ואליה.

הצעדים הקיצוניים שנקטה ממשלת סין לסגירת ערים שלמות, צירי תנועה מרכזיים ומרכזי קניות הגיעו בעיצומה של חופשת השנה החדשה, תקופה שיא עונתית לפעילות הכלכלית במדינה. לפעולות הממשל האגרסיביות נוספת התגובה הטבעית של האזרחים המפוחדים, שמקבלים מידע שוטף באמצעות הרשתות החברתיות ופיתוחים טכנולוגיים שלא היו בנמצא בתחילת העשור הקודם. הם מעדיפים להישאר בבתיהם, מבלי לצרוך, מבלי לעבוד ומבלי לייצר. התמונות מסין ומהונג קונג חושפות אזורי ענק ריקים לחלוטין, אזורים שבימים כתיקונים היו שוקקי חיים — קל וחומר בעת חג לאומי.

להשבתה של כלכלת סין, השנייה בגודלה בעולם, צפויות השלכות מרחיקות לכת לא רק על המדינה עצמה אלא על הכלכלה העולמית כולה.

סביבת הצמיחה העולמית שונה לחלוטין

בחינת ההשפעות הכלכליות של התפרצות נגיף הסארס ב־2003, שביצע הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן, הצביעה על ירידה מהירה בפעילות הכלכלית למשך רבעון או שניים. זו ניכרה בירידה של 15% בתוצר הנומינלי של סין למשך רבעון אחד ולאחריו התאוששות מהירה; ירידה של 70%–80% בתנועת הנוסעים במטוסים וברכבות, ולאחריה עלייה חזרה; ירידה זמנית של 13% בנפח התובלה ברכבות; ירידה זמנית של 22% בנפח התובלה האווירית של מטענים; וירידה ניכרת, אך חולפת, בצריכת החשמל.

אלא שהכלכלה העולמית של 2020 שונה מאוד מזו של ימי הסארס ב־2003. אז היוותה כלכלת סין רק 4.3% מהכלכלה העולמית. ב־2019, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, היא כבר היוותה 16.3%. ממשקלה המצומצמם בכלכלה העולמית זינקה מדינת הענק לשחקנית בעלת ממדים אסטרונומיים. סין היא היום היצואנית הגדולה ביותר בעולם, ב־2018 היא ייצאה כ־2.5 טריליון דולר, יותר מ־12% מהיצוא העולמי כולו. באותה שנה היא ייבאה סכום עתק של 2.13 טריליון דולר — סכום השני רק להיקף היבוא לארה"ב. כך שהאטה בכלכלה הסינית תורגש היטב גם במדינות העולם המייצאות אליה.

גם הצמיחה העולמית נמצאת במקום אחר משהיתה לפני 17 שנה. ב־2003 הכלכלה העולמית צמחה ב־4.3%, ואילו כעת נאמדת הצמיחה ב־2019 על 3%. תחזית הצמיחה של קרן המטבע ל־2020, לפני התפרצות הקורונה, היא ל־3.4%. מעבר לכך, השנים שאחרי 2003 היו טובות לכלכלה העולמית והצמיחה בהן טיפסה לרמות של 5%–6% ברצף שנקטה במשבר הכלכלי העולמי של 2008. סביבת הצמיחה העולמית הנוכחית שונה לחלוטין. ההבדלים מהותיים במיוחד כשבוחנים את הכלכלה הסינית: אז היא צמחה בקצב של 10% בשנה, ואילו ב־2019 היא צמחה ב־6.1%. תחזית הצמיחה לכלכלת סין ל־2020 לפני התפרצות הנגיף? 5.8%.

תושבים בווהאן, בעיר שבה התפרץ הנגיף צילום: MEITUAN

הבעיה היא שנגיף הקורונה לא תפס את סין בהאטה נסיבתית או במחזור עסקים רע שצפוי להתהפך בקרוב. ההאטה בכלכלה הסינית בהשוואה לשיעורי הצמיחה העצומים שבהם הרגילה את העולם היא מתוכננת ומכוונת. פרי של מדיניות ממשלתית שמבקשת להשיג צמיחה מכלילה בהרבה, בת־קיימא וארוכת טווח שמבוססת על טכנולוגיה, השקעות, שכר גבוה ובניית מעמד ביניים איתן. צמיחה שמבוסס על תהליך אורבניזציה והתפתחות ולא ייצור זול של מוצרי תעשיות מסורתיות בשכר נמוך.

התוכנית הזו בעיצומה ולא צפויה להשתנות בטווח הבינוני־קרוב. כדי לשנות את פניה של כלכלה בת 1.4 מיליארד אזרחים, נדרשים תהליכים אטיים שדורשים זמן.

החובות הממשלתיים של סין והונג קונג מהגבוהים בעולם

לכל גורמים אלו יש להוסיף אתגר נוסף: החוב הסיני שמגיע כבר ל־310% מהתמ"ג. המשמעות המעשית של הנתון היא שהסינים יידרשו לעבור יותר משלוש שנים רצופות כדי לממן את כלל חובות המדינה על מגזריה השונים: ממשלה, משקי בית וחברות. לפי הדו"ח האחרון של ה־IIF (The Institute of International Finance), החוב הסיני גדל דווקא לאחר האטה מכוונת ב־2018–2017 ומאמצים להפחתת החוב.

ב־2019 החוב הסיני חזר לזנק, לרבות החוב הקונצרני הלא פיננסי שכבר נוגע ב־157% תמ"ג — בין הגבוהים בעולם אחרי זה של הונג קונג, שעומד על 227% תמ"ג. אותה הונג קונג שנכנסה למיתון של ממש אחרי התפרצות הסארס ועתה צפויה להיכנס למיתון חמור עוד יותר ב־2019–2020. מדובר בחובות עצומים בהשוואה לממוצע העולמי של 92%–94%.

בנוסף, הדו"ח מצביע שהחוב הממשלתי וחובות משקי הבית גדלים בקצב השנתי המהיר ביותר מאז 2009. החוב הממשלתי הכללי נמצא כעת בשיא כל הזמנים של 55% מהתמ"ג, אך כאן יש לסייג שכן מדובר בסוגיה השנויה במחלוקת.

יש כלכלנים הסבורים שהחוב הסיני הוא אחד הסיכונים הגדולים בכלכלה הגלובלית בשל קצב גידולו החד ורמתו שאינה בת־קיימא, וכי הוא עלול להוביל לבעיות כלכליות חמורות למדינה. מנגד, יש הטוענים שמאחר שרוב החובות בסין הם בבעלות המדינה (לרבות החוב הקונצרני של חברות בבעלות ממשלתית), מדובר בבעיה שאפשר לנהל. כך או כך, ניכר שמצבן הפיננסי של סין והונג קונג מורכב פי כמה משהיה ב־2003.

מתגוננים מהקורונה צילום: גטי

בהתבסס על ההתאוששות המהירה של הכלכלה העולמית מנזקי הסארס, כלכלנים רבים טוענים כי גם הפעם ההתאוששות תהיה מהירה מאוד. אך הסביבה המאקרו־כלכלית השתנתה ללא הכר בשנים שחלפו. נגיף הקורונה הכה בעולם ימים ספורים לאחר שקרן המטבע הפיחה אופטימיות זהירה ושינתה בקצת את גורמי הסיכון לצמיחה הגלובלית. בדו"ח שהוציאה הקרן לפני כשבועיים נכתב כי חתימת הסכם הסחר בין סין לארה"ב וניצחון השמרנים בבריטניה הפחיתו את שני גורמי הסיכון המרכזיים לכלכלה הגלובלית: מלחמת הסחר בין שתי המעצמות וברקזיט קשה ללא סיכומים מוקדמים.

עם זאת, הדו"ח אף הצביע על כך שהצמיחה הכלכלית העולמית מזדחלת. לפיכך, התפרצות נגיף הקורונה עלולה לסבך עוד יותר את המצב המורכב ממילא של הכלכלה העולמית והצמיחה האטית מאד. בורסות העולם לא הספיקו ליהנות, ווירוס הקורונה כבר הרס את החגיגה.