זמן בייג'ינג
ראש העיר מושחת? בסין זה דווקא תורם לצמיחה הכלכלית
מחקר חדש טוען כי "העסקאות המיוחדות" בין פקידים מוניציפליים ליזמים עסקיים היו הסוד מאחורי הצמיחה הפנומנלית בסין לאורך שנים. קמפיין המלחמה בשחיתות? הוא הוביל להאטה הכלכלית הנוכחית
נכון ל-2013 דירג הבנק העולמי את סין במקום הלא מכובד של 151 מתוך 180 מדינות בכל הנוגע לקלות פתיחת עסק, אי שם בין האיטי במקום ה-140 והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו במקום ה-152. לשם ההשוואה, ישראל דורגה במקום ה-41. לפי חישובי הבנק העולמי, בסין נדרשו 13 תהליכים ו-33 ימים לפתוח עסק, לעומת חמישה תהליכים ו-21 ימים בממוצע בישראל. גם במדדים אחרים כמו קבלת אשראי (70) והגנה על משקיעים (100), דורגה סין במקומות עלובים. "המשמעות היא שאם אתה עובד בסין לפי החוקים אתה מת", מגדיר זאת צ'אנג.
- האם תוכנית הטכנולוגיה של סין היא בעצם רק פרנויה אמריקאית?
- האגדה שהתנפצה: הסינים כבר לא הכי טובים במתמטיקה
- #גם אני ארנב אורז
פרופ' צ'אנג טאי צ'ה (Chang-Tai Hsieh)
כדי לזהות מה בכל זאת מניע קדימה את גלגלי הכלכלה הסינית, הוא יצא לשטח. יחד עם עמיתיו הוא ביקר בעיר של שני מיליון תושבים בדרום סין, עיר קטנה במונחים סינים, אחת מיני רבות. הוא נפגש עם תשעת סגני ראש העיר וגילה עובדה מדהימה: כל התשעה, כולל הסגן שאחראי פורמלית על תחום החינוך, הקדישו את כל זמנם ומרצם לעניין אחד בלבד - חיפוש הזדמנויות עסקיות. הסגנים חתמו על "עסקאות מיוחדות" עם יזמים, במסגרתן התגייס המנגנון הממשלתי בהקלות והטבות לטובת קומץ נבחר של בעלי עסקים, בתמורה לפתיחת חברות ומפעלים בעיר, ולעיתים גם העברת חלק מהמניות בעסק לעיר.
העסקאות האלה יכולות להיות חוקיות יותר ופחות. המערכת הפוליטית הסינית בנויה על תחרות בין ערים, אזורים ומחוזות. גיוס וסיוע לעסקים באמצעות עסקאות מיוחדות משפר את הנתונים הכלכליים של העיר, המדד לפיו בכירים מקבלים העלאה בדרגה בסין. אך לא פעם העסקאות המיוחדות הללו מתרגמות גם לטובות הנאה קונקרטיות יותר לפקידים המוניציפליים, החל מתשלום שכר הלימוד לילדיהם על ידי היזמים ועד למתן אחזקות סמויות בחברות לקרובי המשפחה.
במאמר פרובוקטיבי בשם "עסקאות מיוחדות עם מאפיינים סינים" שפרסם צ‘אנג עם עמיתים מהאוניברסיטה הסינית של הונג קונג ואוניברסיטת צ'ינגחואה בבייג'ינג בחודש שעבר, הוא טוען כי שיטה זו של עסקאות היא למעשה הסוד מאחורי ההצלחה הכלכלית הסינית הפנומנלית של העשורים האחרונים. לעומת זאת, מיזם המלחמה בשחיתות הנרחב שמוביל החל מ-2013 נשיא סין שי ג'ינפינג, שנלחם נגד טובות ההנאה הנלוות לעסקאות המיוחדות, תורם להאטה בצמיחה הכלכלית במדינה בשנים האחרונות.
כל המוניות בעיר מאותו הדגם
באותה עיר בת שני מיליון תושבים בה ביקרו צ‘אנג ועמיתיו (שבשמה הם לא נוקבים), זיהו החוקרים כ-200 חברות המקבלות יחס מועדף בזכות הקשרים לשלטון. היחס המועדף בא לידי ביטוי במסלול עוקף תקנות ואישורים, בהקצאת קרקעות ולעיתים גם באשראי במחיר נמוך ממחיר השוק, בבניית תשתיות תומכות ואפילו בהרחקת מתחרים.
מוניות מדגם פולקסווגן סנטנה בשנחאי צילום: בלומברג
תופעה דומה מתרחשת בכל חלקי סין. צ‘אנג מדגים זאת דרך פרט טריוויאלי לכאורה שמגלה כל מי שמגיע לסין: בערים סיניות כל המוניות הן מאותו הדגם. בבייג‘ינג כל המוניות הן מדגם יונדאי אלנטרה, ובשנחאי כולן מדגם פולקסווגן סנטנה. הסיבה לכך לא ממש סודית: עיריית בייג‘ינג שותפה במיזם משותף עם יונדאי לייצור מכוניות בעיר, ואותה שותפות קיימת בין שנחאי לפולקסווגן. כמובן שאין שום נוהל רשמי המחייב את חברות המוניות המקומיות לקנות רק רכבים מהדגם הספציפי הזה, אך אלו מבינות שעדיף להן לקנות ממיזם בו שותפה הממשלה העירונית. פולקסווגן ויונדאי מרוויחות מהקרבה לשלטון.
הקשר לשלטון יכול לסייע גם בהוצאה מהירה של תוכניות אל הפועל. צ‘אנג עקב, למשל, אחרי תהליך פתיחת מפעל של פוקסקון, יצרנית האייפונים, בעיר ג'נגואו במזרח סין. פוקסקון חתמה הסכם מיוחד להקמת המפעל ביוני 2010 עם הרשויות המקומיות, וכבר חודשיים לאחר מכן, באוגוסט, החלה להפעיל אופרציה של 100 אלף עובדים אחרי שהממשלה סיפקה את התשתיות התומכות. אפילו האוניברסיטאות בעיר קיבלו הוראות להפנות מספר בוגרים מסוים בכל שנה לעבודה בפוקסקון. להיות חבר של הממשלה יכול להיות מאוד משתלם.
ל"מקורביזם" הזה, כפי שג'אנג מכנה זאת, יש חסרונות בולטים, בכך שהוא מחזק מונופולים ופוגע בתחרות החופשית. עבור חברות המוניות, למשל, מדובר בחדשות רעות, כיוון שהן חייבות לעבוד רק עם ספק אחד ויחיד, ללא אפשרות לבחור רכבים זולים יותר. באותה עיר בדרום סין יש 200 עסקים מקורבים לשלטון, אך עוד עשרות אלפי חברות לא מקורבות שנפגעות מהעדיפות הניתנת למתחרים. צ‘אנג טוען כי השיטה הסינית הייחודית, בה כל רשות מקומית עובדת באופן עצמאי ומנסה לגייס עסקים שיתרמו לצמיחה בשטחה, מצמצמת את הנזקים של המקורביזם, כשחברות שאינן מקבלות הזדמנות ויחס הוגן במקום אחד, יכולות תמיד לנסות מזלן בעיר אחרת.
נשיא סין, שי ג'ינפינג צילום: אי.אף.פי
בניתוח הכלכלי שפרסם בחודש שעבר מצא צ'אנג כי חברות סיניות בעלות קשרים ברורים לשלטון, כמו כאלו שראשיהן יושבים בוועדות הפוליטיות העירוניות, צומחות מהר יותר מחברות ללא קשרים כאלה. צ'אנג טוען כי התועלת הכלכלית מהצמיחה המהירה של החברות המקורבות לשלטון עולה על הנזק שנגרם מחברות ועסקים שמופלים לרעה על ידי השלטון. המקורביזם עובד.
המקורביזם עובד כיוון שהוא מסייע לתקן עיוותים בשוק: בסין היו במשך שנים תחומים כלכליים שלמים, כמו למשל ייצור האלומיניום, שהיו חסומים עבור מיזמים פרטיים ונשלטו על ידי חברות ממשלתיות. אולם ראשי רשויות שאפתנים ונועזים הצליחו להעניק אישורים ליזמים מקומיים לעסוק בייצור אלומיניום, מה שתרם לשיפור היעילות הכלכלית.
קפיטליזם המקורבים סייע גם להקמת רבות מהחברות הסיניות הגדולות שהפכו בהמשך למותגים בינלאומיים מוכרים. כאשר יין טונגיאו, מהנדס בחברה ממשלתית, חשב בסוף שנות ה-90 על הרעיון להקים מפעל לייצור רכבים, הוא עבר מעיר לעיר וחיפש פקידים עירוניים שיסייעו לו. בסוף הוא הגיע לעיר ווהו במחוז אנחווי, שם הבכירים העירוניים הבטיחו לקדם את המפעל בתמורה להקצאת אחוז מהבעלות לעיר. בסיוע הבכירים הצליחה צ'רי לעקוף את האיסור הממשלתי דאז על הקמת מפעלי רכב פרטיים חדשים, וכיום צ'רי היא אחד ממותגי הרכב המובילים בסין, ורשמה מכירות של 750 אלף רכבים ב-2018.
הצמיחה האמיתית נמוכה ב-2% בממוצע מהפרסומים
כיום הצמיחה הכלכלית בסין היא כבר לא מה שהיתה: לפי הנתונים הרשמיים, ב-2018 גדל התוצר הלאומי הגולמי של סין רק ב-6.6%, הנתון הנמוך ביותר מזה 28 שנה. בכינוס הפרלמנט הסיני החודש בבייג‘ינג נקב ראש הממשלה, לי קצ'יאנג, בתחזית נמוכה עוד יותר ל-2019, לפיה הצמיחה תהיה בטווח של 6%-6.5%.
אולם לטענת צ‘אנג, המספרים האמיתיים אפילו נמוכים יותר. בעבודה אחרת שפרסם החודש, השתמש צ'אנג בשורה של מדדים כמו ההכנסות ממע"מ, נתוני יבוא, נסיעות רכבות מטען ואפילו צילומי לוויין של אורות בלילה, כדי לקבוע את הצמיחה האמיתית בסין. מסקנתו היתה כי מאז 2008 נתוני הצמיחה הסינים הרשמיים גבוהים ב-2% בממוצע מהצמיחה בפועל - ומקורה של הסטייה כלפי מעלה הוא בנתונים מופרזים שמספקים המחוזות השונים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הרעיון כי פקידים מושחתים תורמים לכלכלה אינו חדש. מנהיג סין לשעבר, דנג שיאופינג, אבי הרפורמות הכלכליות בסין, לא התרגש יותר מידי משחיתות שלטונית וטען כי מלחמה נגדה תפגע בצמיחה. אולם בתקופת שי שינתה סין כיוון עם קמפיין חסר תקדים, במסגרתו נענשו כבר מעל ל-1.5 מיליון סינים. שי סבור כי השחיתות מערערת את האמון של העם הסיני במפלגה הקומוניסטית השולטת.
המלחמה בשחיתות סייעה אמנם לסין לקפוץ במדדים הקשורים לעשיית עסקים, כאשר נכון ל-2019 דורגה המדינה במקום ה-28 במדד קלות פתיחת עסק, כשמספר האישורים הנדרש עומד על חמישה והזמן לביצוע יורד ל-8.6 ימים בלבד - שיפור אדיר ביחס לעבר. אולם, טוען צ‘אנג, הקמפיין פגע גם בתמריץ של הבירוקרטים הסינים לקדם עסקאות מיוחדות, כיוון שעכשיו הם כבר לא יכולים להרשות לעצמם לקחת חתיכה מהעוגה. עובדה זאת, כך צ‘אנג, אחראית לצמיחה הסינית המדשדשת בשנים האחרונות.
