אחרי 12 שנה של עיכובים: איקאה תרכיב את הודו

החל מהחודש הבא תמכור איקאה אורז ביריאני עם עוף ופחיות שימורים של תבלינים לצד כונניות בילי וספות קליפאן. כל זה יקרה בסניף הראשון שתשיק ענקית הרהיטים בהיידראבאד, הודו. 

בעשור האחרון נאבקה חברת הרהיטים הגדולה ביותר בעולם במערכת חוקי ההשקעות הזרות הסבוכה בהודו ועם תקני הבנייה במדינה. כעת, לאחר אינספור עיכובים, מבקשת איקאה לשנות את הרגלי הצריכה של המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת גודל אוכלוסייה.

"אין לנו עדיין תאריך רשמי, אבל אנחנו מתכננים להשיק את החנות מתישהו במהלך יולי", ציין פטריק אנטוני, סגן מנהל הרשת בהודו, שאמר את הדברים בשבוע שעבר ל"פייננשל טיימס". "זה יקרה במהלך חמשת או ששת השבועות הבאים".

שוק הרהיטים עוד לא קיים

החנות הראשונה שתפתח איקאה בהודו תהיה שונה מכל חנות אחרת שנפתחה אי פעם בדמוקרטיה הגדולה בעולם. היא תהיה בגודל של מרכז קניות שלם, תעסיק 850 עובדים ותהיה בה מסעדה שתוכל להכיל 1,000 סועדים בו־זמנית. זו המסעדה הגדולה ביותר שמפעילה איקאה, ואחת הגדולות ביותר בהודו.

ענקית הריהוט הגישה לראשונה בקשה לפתיחת סניף ב־2006, אך נתקלה באיסור הפעלת חנויות קמעונאיות מבלי שותף מקומי. ניסיונות השתדלנות שלה בניו דלהי עלו בתוהו.

שלוש שנים מאוחר יותר הודיעה איקאה כי בלית ברירה היא מוותרת על השקעתה המתוכננת בגובה 300 מיליון יורו. זמן קצר לאחר מכן החליטה הממשלה להקל את מדיניותה. בדלהי היו מוכנים לקבל השקעות של קמעונאיות זרות בבעלות יחידה, בכפוף לכך שישווקו מותג אחד בלבד. חברות זרות המעוניינות למכור כמה מותגים עדיין נדרשות לשתף פעולה עם יזמים מקומיים.

רק בחודש שעבר הודיעה וולמארט על רכישת הקמעונאית המקומית פליפקארט. העסקה, ששווייה 16 מיליארד דולר, אפשרה גם לקמעונאית הגדולה בעולם דריסת רגל ראשונה בהודו.

מאז הניסיון הקודם של איקאה לחדור אל השוק ההודי תפחה השקעתה, שכבר עומדת על 750 מיליון דולר. בסכום זה רכשה איקאה קרקעות ואישורי בנייה לארבע חנויות מתוכננות. לאחר השקת הסניף בהיידראבאד ייפתחו סניפים נוספים גם במומבאי, בנגלור וניו דלהי.

לדבריו של אנטוני, הודו מהווה הזדמנות ייחודית מפני שכלכלתה צומחת בקצב מהיר וחלקו הצעיר של כוח העבודה העובר לסביבה עירונית גדל והולך.

בה בעת, איקאה צפויה להתמודד עם קהל יעד שאינו מורגל בהוצאות גבוהות על רהיטים. במקום זאת, הצרכן ההודי הממוצע רוכש בדרך כלל את רהיטיו מעסקים משפחתיים קטנים. "למעשה, שוק הרהיטים בהודו כלל לא קיים", הודה אנטוני. "אבל כל המדדים מראים כי זה הולך להיות שוק מצוין", הדגיש.

איקאה מבינה כי לפניה שוק ייחודי ונוהגת בהתאם. צוות עובדיה ערך ביקורים בבתיהם של 1,000 הודים בניסיון להבין טוב יותר את התנהלות משקי הבית וצורכיהם. בעקבות מסקנותיה מהביקורים הללו תמכור איקאה ספלים, כלי חרס ורהיטים רכים בפחות מ־200 רופי (3 דולר). בנוסף, איקאה תעסיק מספר עובדי הרכבה גדול יותר מזה הפועל במדינות אחרות, שירכיבו את הרהיטים בבתי הלקוחות. גם על חיך לקוחותיה החדשים חשבה איקאה. במזנון חנות הדגל בהיידראבאד יוגשו אורז ביראני וסמוסות לצד מאכלים מערביים כמו כדורי בשר, אף כי בגרסת עוף.

לשמור על האיכות

למרות ההתאמות לשוק ההודי, איקאה תיצמד לאסטרטגיה האוניברסלית שלה. בכלל זה הקמת חנויות ענק לפני שיווק מקוון ושמירה על האיכות המאפיינת את מוצריה בשווקים אחרים.

עם זאת, אנטוני העיר כי שמירה על האיכות הנדרשת באירופה, למשל הדרישה לשימוש בחומרים בני־קיימא, תהיה מאתגרת במיוחד. זאת מפני שההסכם מול ממשלת הודו הגדיר שבתוך חמש שנים 30% מהמוצרים הנמכרים באיקאה יהיו מתוצרת מקומית.

מצד שני הדגיש כי הקמת שרשרת אספקה באיכות משופרת תעניק דחיפה משמעותית ליצוא ההודי. "אם הודו רוצה להיות יצואנית טובה, עליה להבטיח שמוצריה יהיו בסטנדרט העולמי", אמר.