יצרניות הנפט רוצות מחיר גבוה יותר, אבל בלי מלחמה

המתיחות בין רוסיה לארה"ב בסוריה והסנקציות הכלכליות שהטילה המעצמה האמריקאית על שורה של אוליגרכים רוסים ובכירים בממשלה נותנות את אותותיהן.

מאז הטילה ארה"ב את הסנקציות בשבוע שעבר, שער החליפין של הרובל מול הדולר עלה בחדות והגיע אתמול בשלב מסוים לרמה של 65 רובל לדולר. זהו השבוע הגרוע ביותר של הרובל מאז 1999. גם הבורסות ברוסיה נפגעו מהסנקציות, כאשר מדד MOEX של הבורסה במוסקבה צנח ב־9% מאז הוטלו הסנקציות.

מי שמובילה את הצניחה בבורסות ברוסיה היא חברת האלומיניום רוסאל, שבבעלות האוליגרך אולג דריפסקה. מאז הוטלו הסנקציות האמריקאיות, צנחה מניית החברה ביותר מ־40%.

למרות שסוריה אינה יצרנית נפט משמעותית, בוודאי לאחר שבע שנות מלחמה שהחריבו את תעשיית הנפט שלה, העימות האפשרי סביבה כבר מזעזע את שוק הנפט. החשש הוא כי עימות בסוריה עשוי להתפשט ברחבי המזרח התיכון ולשבש את אספקת הנפט בעולם.

על רקע זה, שחקנים מרכזיים בתעשיית הנפט העולמית בוחשים בקלחת הסורית, בניסיון להעלות את מחיר הנפט. זו הסיבה שרוחות המלחמה המנשבות באזור משרתות אותן, עוד לפני שנורה הטיל הראשון. לראיה, אתמול זינק מחיר הנפט לרמתו הגבוהה ביותר מאז סוף 2014, אל מעבר ל־70 דולר לחבית.

מיציבות לעליות

רוסיה, ערב הסעודית ואיראן, השחקניות המרכזיות בשוק הנפט, חלוקות באופן מהותי על הפתרון בסוריה ובנושאים אזוריים נוספים. למרות זאת, הן הצליחו להתגבר על הקשיים והחשדנות ההדדית ולהגיע בשנה שעברה להסכמות בתחום תפוקת הנפט.

בהסכם שנחתם בין ארגון יצואניות הנפט אופ"ק בראשות הסעודים והאיראנים לבין יצרניות נפט עצמאיות ובראשן רוסיה, הוחלט על הקפאת התפוקה העולמית כדי לייצב את מחיר הנפט ולמנוע הזרמה בלתי מוגבלת של נפט לשוק. הסכם זה, שיישאר בתוקף עד לסוף 2018, הצליח לייצב את מחיר הנפט, שירד בנקודת השפל למחיר של 20 דולר לחבית.

אם כן, רוחות המלחמה מסוריה ועליית מחיר הנפט הנלווית אליהן משרתות את האינטרסים הכלכליים של מדינות אופ"ק. עם זאת, גם האיראנים וגם הרוסים שואפים להימנע מעימות צבאי עם ארה"ב, שעלול לשבש את תוכניות ההשתלטות על סוריה וחלוקת המשאבים בה, ובהם פרויקטי השיקום היקרים.

מימין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סוריה בשאר אל אסד. המתיחות משרתת את אופ"ק צילומים: אי.פי.אי, אי.אף.פי

עליית מחיר הנפט תואמת גם את רצון הסעודים, שבמשך עשורים לקחו על עצמם את תפקיד המבוגר האחראי בשוק הנפט העולמי. אלא שבשבועות האחרונים נדמה כי משהו השתנה אצל הסעודים, שמעוניינים שמחירי הנפט יאמירו לכיוון של לפחות 80 דולר לחבית.

הסיבה לכך היא ככל הנראה התוכניות להפרטת 5% מחברת הנפט הגדולה בעולם עראמקו בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה. לפי מקורות בבירה ריאד, הסעודים מעוניינים להגיע להפרטה עם מחיר נפט גבוה ככל הניתן, כדי לגייס לפחות 100 מיליארד דולר. תכנית ההפרטה נחשבת מרכיב מכריע בתכנית חזון 2030 שיזם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן כדי לנתק את הממלכה מהתלות המוחלטת שלה במחיר הנפט הבלתי יציב.

זאת רק ההתחלה

תקיפה אמריקאית בסוריה בעקבות מתקפת הגז בדומא היא רק עניין של זמן. אתמול בצהריים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "רוסיה התכונני, הטילים יגיעו". הצהרה זו מגיעה אחרי שביום שלישי הצהיר שגריר רוסיה בלבנון כי ארצו תיירט טילים אמריקאיים שישוגרו לכיוון סוריה.

עוד אינדיקציה לכך שתקיפה צפויה בהקדם מגיעה מכיוון סוכנות פיקוח הטיסה הפאן־אירופית יורוקונטרול, שהזהירה אתמול את חברות התעופה מטיסות באזור מזרח הים התיכון ב־72 השעות הקרובות.

אולם רצף האירועים הביטחוניים בסוריה, ובהם המתקפה הכימית וההפצצה שמיוחסת לישראל על שדה תעופה סורי, הם רק פרולוג למה שצפוי בחודש הבא. באמצע חודש מאי טראמפ צפוי לסרב לאשרר את הסכם הגרעין עם איראן. במקביל, הפלסטינים מתכוונים לציין את אירועי הנכבה בצעדה המונית מעזה, בעוד בלבנון ייערכו בחירות לפרלמנט שבהן חיזבאללה ינסה לבסס עוד יותר את אחיזתו במדינה.

אולם האירוע המשמעותי ביותר מבחינת המערכת הגלובלית הוא החלטת טראמפ לגבי הסכם הגרעין. הנשיא מינה באחרונה שני נצים לתפקידים בכירים בממשלו: מייק פומפיאו לתפקיד שר החוץ וג'ון בולטון ליועץ לביטחון לאומי. שני אלה הביעו בעבר את התנגדותם הנחרצת להסכם הגרעין וסבורים כי יש להכביד על איראן ולא להקל עליה.

גם אם הנשיא טראמפ יחליט לסגת מהסכם הגרעין, מבחינה טכנית ההסכם יישאר בתוקף. לפי כל ההצהרות עד כה, צרפת, גרמניה, בריטניה רוסיה וסין החתומות גם הן על ההסכם לא מתכוונות לסגת ממנו. אבל במצב כזה צריך יהיה להמתין לתגובה האיראנית, שם נרשמה התנגדות אליו עוד מ־2015.

צילום: בלומברג

גם הציבור באיראן משוכנע שטראמפ יכריע נגד ההסכם. השבוע הגיע שער הריאל האיראני לשפל נוסף, כשנסחר ברמה של 57 אלף ריאל מול הדולר. גם היורו רושם שיאים חדשים מול הריאל, עם שער חליפין סביב 70 אלף ריאל ליורו. האיראנים עצמם בורחים מהריאל, שכן הם צופים המשך לקשיים הכלכליים בעקבות ההכרעה הצפויה של טראמפ. אלה בשורות רעות ביותר לשלטונות בטהרן, שמוקדם יותר השנה התמודדו עם הפגנות סוערות ברחבי המדינה על רקע מצוקה כלכלית גוברת.

המשבר הזה מגיע על רקע מאבקים פנימיים בצמרת האיראנית. מצד אחד, הממסד הדתי־שמרני בהנהגת המנהיג העליון עלי ח'מינאי מתנגד להסכם עם המערב. מצד שני הנשיא חסן רוחאני, שתמך בהסכם הגרעין.

אולם המאבק בין הצדדים אינו רק סביב היחסים עם מדינות המערב, אלא גם על מאות מיליארדי דולרים. באחרונה טענו גורמים באופוזיציה כי אנשיו של ח'מינאי השתלטו על 280 מיליארד דולר שהופשרו בחו"ל במסגרת הסכם הגרעין. הון אדיר זה, נטען, הוזרם לחשבונות בנק בשליטת אנשי הממסד הדתי. בכך נגנזה תכניתו של רוחאני להעביר כספים אלה לקופת המדינה.

הסכם הגרעין הביא למשק האיראני יתרונות מסוימים, אם כי לא היה שינוי משמעותי ברמת החיים של האיראני הממוצע. אם כן, אז לרעה.

עם זאת, שיפור משמעותי הורגש במגזר הנפט, אולם מתחת לציפיות של האיראנים מלפני חתימת ההסכם. בזכות ההסכם הצליחה איראן להגדיל את תפוקתה ביותר ממיליון חביות ביום ולהעמיד את התפוקה על קרוב ל־4 מיליון חביות ביום. עלייה זו הושגה למרות שחברות הנפט הגדולות מהמערב נמנעו מהשקעות בשוק האיראני, מחשש לסנקציות אמריקאיות. אם הממשל האמריקאי ייסוג מההסכם, יהיו לכך השלכות מידיות על מגזר הנפט האיראני.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com