א־סיסי אכזב את המצרים, אבל הם יבחרו בו שוב ברוב גדול

היום מתחילות הבחירות לנשיאות במצרים שיימשכו שלושה ימים. ברחובות קהיר לא מורגש מתח מיוחד שכן בדיוק כמו בבחירות בשבוע שעבר ברוסיה גם במצרים ברור שהנשיא המכהן עבד אל פתאח א־סיסי יזכה בהן ברוב גדול מול מועמד אלמוני בשם מוסא מוסטפא מוסא. מועמדותו של מוסא, יו"ר מפלגת "המחר", שרבים מהמצרים לא שמעו עליו עד באחרונה אושרה רק כדי לשוות לבחירות אופי יותר דמוקרטי.

במהלך החודשים האחרונים היה משטרו של הנשיא עסוק בדיכוי כל איום אפשרי על בחירתו מחדש. זה כלל בין השאר את רדיפתם ומעצרם של מועמדים פוטנציאליים שכמה מהם פרשו "מרצונם" מהמרוץ וכמה מהם הושמו במעצר. צעדים ננקטו גם נגד ערוצי תקשורת שנחשבו לביקורתיים נגד הנשיא. בנוסף, במהלך החודשים האחרונים הדיח א־סיסי בכירים בצבא המצרי, דבר המעיד ככל הנראה על חששות שקיננו בו כי במרכז כוח זה קיימת אי־שביעות רצון משלטונו. לאחר סתימת הפיות של מוקדי אופוזיציה אפשריים, גוברות הערכות במצרים כי לאחר הבחירות יפר הנשיא המצרי את אחת מהבטחותיו המרכזיות למצרים כי לא יתמודד על כהונה שלישית, ויבצע שינוי בסעיף המתאים בחוקה.

בבחירות הקודמות זכה א־סיסי ב־97% מהקולות. גם לו ברור כי לא יזכה לשיעור תמיכה שכזה השבוע, בעיקר בגלל אכזבתם של רבים מהמצב הכלכלי הקשה, ובייחוד מעליית המחירים הגבוהה בזמן שלטונו של הנשיא. עם זאת, עבור א־סיסי שיעור הצבעה גבוה יחסית ולפחות 80% תמיכה, ייחשבו כניצחון מהדהד.

עבד אל פתאח א-סיסי צילום: איי אף פי

האתגר הלא פשוט של הנשיא המצרי נמצא בשני תחומים - איום הטרור הבלתי פוסק למרות מאמצי הצבא וכוחות הביטחון בנושא זה. תזכורת לעניין ניתנה בשבת בניסיון חיסולו של בכיר ביטחוני בעיר אלכסנדריה. האתגר הגדול השני נמצא בתחום הכלכלי, שם הנשיא א־סיסי יכול לרשום הישג מסוים בייצובה, אם כי עבור רוב רובם של המצרים הכלכלה מהווה מקור האכזבה העיקרי מהשלטון. יש לזכור כי שנת 2016 היתה קטסטרופלית מבחינת המשק המצרי, בסופה אף בוצע הפיחות הגדול בשער הלירה (50%).

לזכותו של א־סיסי ייאמר כי למרות המחיר ששילם בפופולריות שלו בקרב חלקים מהאוכלוסייה המצרית, הוא אישר במהלך 2017 ביצוע רפורמות משמעותיות בהן: אכיפת מע"מ, קיצוץ בסובסידיות לדלק והעלה את מחירי החשמל. כל זאת כדי לקבל הלוואה של 12 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית ובמטרה למנוע מהמשק המצרי לקרוס לחלוטין.

עבור מרבית המצרים, בוודאי אלה המשתייכים לאוכלוסיות החלשות המחיר כבד ביותר. מה שצריך להדאיג את א־סיסי הוא שהרפורמות הללו פוגעות קשה גם במצבם הכלכלי ובחסכונותיהם של בני מעמד הביניים, שמניע את גלגלי הצמיחה במשק המצרי. לפי הערכות במצרים כ־10% מ־90 מיליון המצרים משתייכים למעמד זה, שמהווה מקור התמיכה העיקרי בנשיא המצרי. אנשי מעמד הביניים במצרים היו גם אלה שהובילו ב־2011 את המחאה שהובילה בסופו של דבר להתמוטטות משטר חוסני מובארק.

המצרים וגם א־סיסי יודעים שגם בקדנציה הבאה שלו המשק ייאלץ להתמודד עם שיעור אינפלציה גבוה. בסוף שנת 2017 עמד קצב האינפלציה השנתי, לפי הבנק המרכזי של מצרים, על כ־20%. מאז, הנתונים הרשמיים שפורסמו מצביעים על ירידה קטנה, ולפי גופי מחקר בינלאומיים שיעור האינפלציה במהלך 2018 יתייצב על 13%.

בסביבתו של א־סיסי מקווים כי בחירתו המחודשת תעביר למשקיעים וליזמים מסר חיובי דבר שאמור להפוך את שנת 2018 למוצלחת יותר מבחינה כלכלית. בשבע השנים החולפות, מאז החל המשבר בשנת 2011, שיעור הצמיחה של המשק המצרי עמד בממוצע על כ־3% בשנה בלבד, כמחצית משיעור הצמיחה בשבע השנים שלפני כן. משרד האוצר המצרי שואף לרשום השנה צמיחה שתנוע סביב 6%.

יחסי ישראל מצרים: חיזוק האינטרס המשותף בלי להכריז נורמליזציה

שיתוף הפעולה של הנשיא המצרי א־סיסי עם ישראל הוא עמוק. אמנם יחסי הכלכלה בין שתי המדינות היו מצומצמים מאז נחתמו הסכמי השלום, אבל השינוי מורגש.

בחודשים האחרונים השתנה הטון כלפי ישראל בעיקר בהדגשת "האינטרסים המשותפים" בתחום הפוליטי והכלכלי. זאת ללא אזכור המילה נורמליזציה שהפכה למילת גנאי לא רק במצרים אלא בכל רחבי העולם הערבי. אינטרסים אלה דוחקים מסדר היום סוגיות שבעבר הקשו על התפתחות היחסים, ובראשן הסוגיה הפלסטינית.

ישראל אינה מהווה נושא במסע הבחירות הנוכחי. התקשורת שעוד נותרה בידי מתנגדי א־סיסי ובעיקר זו המסונפת לאחים המוסלמים ניסתה באחרונה לנגח את המשטר על יחסיו ההדוקים עם ישראל והזנחת הסוגיה הפלסטינית, אך ללא הצלחה מרובה.

גם חתימת הסכם הגז הגדול בחודש שעבר והניסיון של האיסלאמיסטים להציגה כחלק מהשת"פ הגובר עם "האויב הישראלי" לא צלחה. נהפוך הוא הסכם הגז הוצג כעוד הישג של הנשיא א־סיסי שהצליח למנוע מהגז הישראלי בדרכו לאירופה ליפול כפרי בשל לידי טורקיה, יריבתה האזורית המרה של מצרים.

ראשי תעשיית האנרגיה במצרים נשלחו להסביר לציבור המצרי, כי הסכם זה יבסס את מעמדה של מצרים כמרכז סחר אזורי לתעשיית הגז הטבעי.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com