טירוף כריית הביטקוין גומר את האנרגיה לאיסלנד

להערכתו, צריכת האנרגיה מכריית ביטקוין תגיע ל־840 ג'יגה־ואט־שעה, זאת כדי לספק לחוות השרתים חשמל ומערכות קירור. לעומת זאת, צריכת משקי הבית מוערכת בכ־700 ג'יגה־ואט־שעה בשנה.

תחנת כוח גיאו תרמית באיסלנד צילום: בלומברג

חוזים ארוכי טווח

"לפני ארבעה חודשים לא יכולתי לצפות את המגמה, אבל אז ביטקוין הרקיע שחקים והיום אני מקבל המון שיחות וביקורים מחברות וממשקיעים המעוניינים לבנות חוות שרתים באיסלנד", אמר סיגוברסון. אלא שהפונים רבים מכדי שיהיה אפשר לתמוך בכולם, וחברת האנרגיה המקומית מעדיפה לעבוד מול חברות המוכנות להתחייב לחוזה ארוך טווח. לטענת סיגורברגסון, אם איסלנד תענה בחיוב לכל יוזמות כריית הביטקוין, פשוט לא תהיה מספיק אנרגיה לכולם.

אוכלוסיית איסלנד מונה רק 340 אלף תושבים, אבל בשנים האחרונות נרשם גידול משמעותי במספר חוות השרתים החדשות הנפתחות במדינה. אלה מוקמות על ידי חברות המבקשות לנצל את משאבי הטבע ותנאי האקלים המאפיינים את האזור. הודות למשאבים, כמעט 100% מהאנרגיה האיסלנדית מגיעים ממקורות מתחדשים, והקור העז אידיאלי לקירור חוות השרתים. תעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים אינה הראשונה לנצל את משאבי הטבע האיסלנדיים והיא מצטרפת לחוות השרתים שהקימו במדינה ענקיות הטכנולוגיה פייסבוק, מיקרוסופט וגוגל.

מפלגת הפיראטים כועסת

כריית הביטקוין מתבצעת דרך מחשבים המחוברים לרשת הביטקוין העולמית וצורכים כמויות אדירות של אנרגיה. אלה נדרשות לפתרון הבעיות המתמטיות הסבוכות שהן חלק מתהליך אישור עסקאות הכרייה. הכורים מתוגמלים בביטקוין שטרם נכנס למחזור, עסק משתלם כשמדובר בהיקפי כרייה גדולים. עם זאת, ככל שנכנס יותר ביטקוין למחזור, כך גם נדרשים יותר מחשבים חזקים שיוכלו לעמוד בחישובים המתמטיים. פירוש הדבר, עוד ועוד אנרגיה.

העלייה המפתיעה בהיקף התעשייה הביאה את חבר הפרלמנט האיסלנדי סמארי מקארתי ממפלגת הפיראטים האיסלנדית, לקדם מדיניות למיסוי הרווחים ממכרות הביטקוין. היוזמה צפויה להתקבל בברכה על ידי האיסלנדים. זאת בשל גישתם החשדנית כלפי הימורים פיננסיים מאז המשבר הכלכלי שפקד את איסלנד לפני עשור, אחרי שקרנות גידור בריטיות הימרו נגד הבנקים המקומיים. הלאמת הבנקים בעקבות קריסתם הפכה את איסלנד לאחד מסמלי המשבר הפיננסי הגלובלי.

"בנסיבות רגילות, חברות המייצרות ערך באיסלנד משלמות מס מסוים לממשלה". אמר מקארתי לסוכנות אי.פי. "חברות כריית המטבעות לא עושות זאת ומן הראוי שנשאל את עצמנו מדוע".

תעשיית כריית המטבעות הקריפטוגרפיים באיסלנד קיבלה תאוצה לאחרונה לקראת השקת חוות הדגל של חברת מונלייט פרוג'קט. החווה, שבה ייכרו מטבעות קריפטוגרפיים, עתידה להיפתח במהלך השנה. בשלב ראשון יוזרמו לה 15 מגה־וואט, אם כי היא צפויה לגדול בעתיד.

בינתיים, עיירת החוף האיסלנדית קפלביק הפכה בחודשים האחרונים למרכז בינלאומי לכריית ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים. דייגים מקומיים נדהמים מהתופעה, המביאה עמה פרויקטי בנייה בממדי ענק.

בחווה הגדולה ביותר מבין שלוש הפועלות בקפלביק מקיפות גדרות גבוהות מבנים באורך 50 מטרים המאחסנים את המחשבים. חוות השרתים עוצבו כך שימקסמו את הרוח התמידית, והקירות בנויים בגובה נמוך כדי לאפשר לה לקרר את הציוד.

על רקע החששות להתפתחות משבר אנרגיה באיסלנד, אתר סיקור הקריפטו קוינדסק דיווח כי שלושה רגולטורים באיחוד האירופי הזהירו מפני הסיכונים הגבוהים בתחום. הרגולטורים המפקחים על התעשייה הפיננסית פירסמו השבוע אזהרה לתושבי האיחוד האירופי מפני השקעות בשוק הבלתי יציב, הסובל מחוסר רגולציה ועלול לרשום הפסדים נרחבים.

עם זאת, באיסלנד נשמעים עדיין קולות המתנגדים להסדרה ולמיסוי. "מה שאנחנו עושים כאן זה כמו כריית זהב", אמר הלמוט ראוט, מנהל מפעל של ג'נסיס מיינינג הגרמנית, מהחברות הגדולות לכריית ביטקוין הפועלות באיסלנד. "אנחנו כורים בקנה מידה גדול ומפיקים את הזהב עבור האנשים", ציין. ג'נסיס מיינינג הגיעה לאיסלנד ב־2014 כששער הביטקוין זינק מ־350 דולר ל־1,000 דולר. כיום, שוויו עומד על 8,600 דולר לאחר שרשם שיא של 19,500 דולר בדצמבר 2017.

"אנחנו משקיעים עשרות ואולי מאות מגה־וואט בייצור מוצר שאין לו שימוש אמיתי לבני אדם מחוץ לתחום של הספקולציות הפיננסיות", סיכם מקארתי. "ואין מצב שזה דבר טוב".