הצלחת המשק הגרמני השאירה את המתח מהבחירות לצרפתים

יותר מ־60 מיליון בוחרים יצביעו בבחירות הכלליות לפרלמנט שנערכות היום (א') בגרמניה.

מרטין שולץ ראש המפלגה הסוציאל דמוקרטית מצביע הבוקר בעיר Wuerselen צילום: אי פי איי

אנגלה מרקל אתמול בגרייפסוואלד, צפון-מזרח גרמניה. מסרים מהסורבון צילום: איי אף פי

בדומה למערכת הבחירות הקודמת, נראה שגם הפעם החידה הגדולה היא לא זהות המנצח אלא הרכב הקואליציה החדשה שתנהיג הקנצלרית אנגלה מרקל. קמפיין הבחירות הרביעי שלה מאז נבחרה לראשונה לתפקיד ב־2005 העביר לבוחרים בגרמניה מסר פשוט וברור: אני יודעת את העבודה. בתחילתו עוד היה נדמה שמועמד המפלגה הסוציאליסטית (SPD) מרטין שולץ עשוי היה לאיים על מעמדה, אבל ככל שהתקרב מועד הבחירות הגדילה המפלגה הנוצרית־דמוקרטית (CDU) של מרקל את הפער בסקרים.

קלפי בעיירה BAYRISCHZELL הבוקר צילום: גטי אימג'ס

ללא מחלוקות של ממש

ה־CDU והמפלגה האחות שלה CSU מקבלות לפי סקרים אחרונים שהתפרסמו בין 34% ל־36% מ־630 המושבים בבונדסטאג. ה־SPD צפויה לקבל 22%־21% מהמושבים. המאבק האמיתי, אפוא, מתנהל על המקום השלישי. אחרי שנדמה היה שהיא נחלשה לנוכח דעיכת הגל הלאומני־פופוליסטי באיחוד האירופי, מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הימנית קיצונית מסתמנת כזו שתשאיר מאחור מפלגות ותיקות יותר כמו הירוקים, הליברל דמוקרטים, והשמאל. גם בהנחה שהיא לא תהפוך לחברה בקואליציה, הצלחה של אלטרנטיבה לגרמניה תעורר הדים באיחוד האירופי כולו, ותשפיע במידה רבה על דרכו בשנים הקרובות. 

בהתחשב במצב המצוין של המשק הגרמני, הכלכלה לא היתה מהנושאים הבוערים של הקמפיינים, אם היו כאלה בבחירות המנומנמות יחסית. העובדה כי שתי המפלגות הגדולות היו חברות קואליציה במשך ארבע השנים האחרונות, תרמה לטשטוש ההבדלים ביניהם בתחומים רבים, בהם גם זה הכלכלי. נושא אחד שעליו חלוקים שולץ ומרקל הוא עניין העודף המסחרי הגדול של גרמניה, שצפוי להגיע עד סוף השנה ליותר מחצי טריליון יורו. על ממשלת גרמניה מופעל לחץ מצד עמיתותיה בגוש היורו וכן מצד מוסדות בינלאומיים כמו קרן המטבע לנקוט צעדים להגדלת הצריכה וההשקעה במשק, כדי לעודד עלייה במשכורות. מהלך כזה יתרום לתחרותיות של מדינות בגוש היורו שמצבן הכלכלי רע יותר, כמו איטליה או צרפת למשל, ויסייע ליציבות גוש היורו כולו. אף שהמועמדים לא מוכנים להודות בפה מלא שהעודף המסחרי של גרמניה הוא בעיה, הם כן הציעו צעדים שעשויים להפחית אותו. אלא בעוד מרקל דוגלת בהפחתות מסים שיעודדו את הצריכה הפרטית, שולץ מצדד בהגדלת ההוצאה הממשלתית - מדד שבו גרמניה מפגרת משמעותית אחרי כלכלות גדולות אחרות שנמנות עם פורום ה־G7.

נשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר ואשתו אלקה מצביעים לבונדסטאג צילום: אי פי איי

הרכב הקואליציה צפוי להכתיב את הטון לא רק בסוגיה זו, אלא גם בסוגיות אחרות שנוגעות לעתיד האיחוד האירופי. ביום שלישי, יומיים לאחר הבחירות, צפוי נשיא צרפת עמנואל מקרון לשאת באוניברסיטת הסורבון בפריז נאום שבו הוא יפרוש את תוכניתו לחיזוק גוש היורו. עוד לפני שניצח בבחירות לנשיאות הצהיר מקרון כי הוא רואה בהעמקת שיתוף הפעולה בין צרפת לגרמניה, שתי הכלכלות הגדולות בגוש היורו, הכרח להבטחת עתידו של הגוש ושל האיחוד האירופי כולו. בין היתר, מקרון שואף לקדם איחוד תקציבי של מדינות הגוש ואולי בסופו של דבר מינויו של שר אוצר משותף. במהלך הקמפיין מרקל הביעה תמיכה עקרונית בעמדות הללו, ולכן זהות שותפותיה לקואליציה היא שתקבע את מרחב התמרון שיהיה לה מול עמיתה הצרפתי.

מספר הזהב של שולץ

פרשנים פוליטיים בגרמניה מעריכים כי אם המפלגה הסוציאליסטית בראשות שולץ תצליח להשיג יותר מ־23% מהקולות היום, יהיה לראשיה קל הרבה יותר לשכנע את חבריה להצטרף לקואליציה בראשות מרקל, במתכונת דומה לזו הנוכחית. קואליציה כזו תפיח רוח גבית בתוכנית של מקרון, וצפויה להיות לה השפעה פסיכולוגית חיובית על כלכלת גוש היורו והאיחוד האירופי כולו. פחות מ־23% מקולות הבוחרים, כלומר, הצלחה פחותה באופן משמעותי מרבע מהקולות - הישג המפלגה הסוציאליסטית ב־2013 - תחזק את מתנגדי ההצטרפות לקואליציה, שיטענו כי המהלך יהפוך את המפלגה לשחקנית זניחה בשדה המשחק הפוליטי בגרמניה. במקרה כזה השותפה הטבעית של מרקל עשויה להיות המפלגה הליברל־דמוקרטית, שצפויים לדרוש לעצמם את תיק האוצר. מהלך כזה, שפירושו החלפה של שר האוצר הוותיק וולפגנג שויבלה, יגרום אי־ודאות בכל הנוגע למסלול שבו יצעד גוש היורו.

אבל כאמור, מידת ההצלחה של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה תקבע את זהות הקואליציה במידה לא פחות מהצלחת הסוציאליסטים או הליברל־דמוקרטים. לראשונה מאז שנות השישים, צפויה לשבת בפרלמנט הגרמני מפלגה ימנית קיצונית.

אם אלטרנטיבה לגרמניה אכן תהיה המפלגה השלישית בגודלה, מדובר יהיה בקריאת השכמה ליתר המפלגות, ובמיוחד למפלגות הגדולות שהודיעו מראש שלא יציעו לה להצטרף לקואליציה בראשותן. בהיעדר בעיות כלכליות בוערות או מחלוקות עמוקות בענייני מדיניות, כל קואליציה שתגדיל את הסיכויים להחלשתן בטווח הארוך של אלטרנטיבה לגרמניה ושל דומותיה, כמו הליגה הצפונית ותנועת חמשת הכוכבים האיטלקיות או החזית העממית הצרפתית, באמצעות חיזוק יציבותו של גוש היורו, יכולה לבוא בחשבון.

מרטין שולץ. איום לרגע צילום: גטי אימג'ס