פרשנות
אבטלה והיעדר השקעות מהמערב מאיימים על רוחאני
55 מיליון בעלי זכות בחירה באיראן עשויים להעלות מחר לכס הנשיאות את נציג הממסד הקיצוני איבראהים ראיסי. זאת לאחר שהנשיא רוחאני כשל בהבטחותיו לייצר 4 מיליון מקומות עבודה ולאושש את הכלכלה עם הסרת הסנקציות המערביות
20:0418.05.17
שתי התפתחויות במזרח התיכון בסוף השבוע צפויות להשפיע על עתידו בשנים הקרובות: הבחירות לנשיאות איראן שייערכו מחר (ו'), ובמקביל הגעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסעודיה, יריבתה המושבעת של טהרן. בראש סדר יומו של טראמפ תעמוד סוגיית גיבוש כוח אזורי שיבלום את התפשטות שלטון האייתולות.
קראו עוד בכלכליסט:
- רוחאני בעימות בחירות ראשון: "לצעירי איראן יש תקווה"
- הכלכלה תערער בקרוב את פני המזרח התיכון
- החיכוכים בין טראמפ לאיראן עלולים לייקר את מחיר הנפט
שפל נפט ואינפלציה גואה
גם הפעם אין לבוחרים הרבה ברירות, כאשר הקרב הוא בין רוחאני המאכזב לבין נציג הממסד הקיצוני - איבראהים ראיסי. האכזבה מרוחאני נובעת בראש ובראשונה מכשלונו לממש את הבטחותיו בזירה הכלכלית. לפני ארבע שנים, בעת מסע הבחירות, מצבו של המשק האיראני היה אנוש. אינפלציה שנתית של 35%, מטבע מקומי שערכו ירד מיום ליום, מפעלים שנסגרו תדיר ושפל בייצוא הנפט. כל זאת תחת משטר מחניק של סנקציות בינלאומיות ממושכות.
ארבע שנים מאוחר יותר, רוחאני יכול לזקוף לזכותו הישגים מסוימים, כמו הורדת האינפלציה אל מתחת ל־10% בשנה וייצוב המטבע (למרות ירידות חדות בסוף 2016). לאלה מצטרפים זינוק ביצוא הנפט לרמות דומות לימי טרום הסנקציות ב־2012 ושיפור במדדים נוספים ובראשם צמיחה כלכלית של 6.4% ב־2016.
גולת הכותרת של הישגי רוחאני היא הסכם הגרעין שנחתם עם המעצמות בקיץ 2015 והסרת הסנקציות בתחילת 2016. במבט לאחור, יש להניח כי ההתחייבות להסיר את הסנקציות וההבטחות כי המהלך יבריא את הכלכלה, הן שהעלו את רוחאני לכס הנשיאות לפני ארבע שנים. ואכן, איראן זכתה בכמה סוכריות, ובראשן הפשרת כ־20 מיליארד דולר מנכסי הבנק המרכזי האיראני, חידוש הקשרים עם המערכת הפיננסית העולמית והתעניינות מחודשת מצד חברות מערביות.
עם זאת, התמונה מבחינת המחנה של רוחאני רחוקה מלהיות מרשימה. למרבה האירוניה, הכלכלה נתפסת כיום דווקא כעקב אכילס במסע הבחירות של הנשיא המכהן. בשבועות האחרונים הוא דאג לחרוש את איראן לאורכה ולרוחבה כדי לשכנע את 55 מיליון בעלי זכות הבחירה כי הוא ראוי לעוד ארבע שנים. הוא חנך מספר פרויקטים גדולים, כמו קווי רכבת חדשים ופארקים תעשייתיים, אבל הדבר לא יכול לכסות על כישלונו החרוץ בתחום שהוא עבור האיראנים החשוב ביותר: הורדת האבטלה ושיפור תנאי המחייה והתעסוקה.
עדות ממקור ראשון קיבל רוחאני לפני שבועות מספר כשיצא לבקר במכרה פחם, שם ניספו כורים בפיצוץ. הנשיא התקבל בקריאות בוז ובהפגנה סוערת על ידי חבריהם של ההרוגים, זאת במחאה על תנאי התעסוקה הקשים ושכרם הנמוך.
הפגנת תמיכה בנשיא חסן רוחאני, בטהרן צילום: איי פי
חביבו של המנהיג העליון
שיעור האבטלה הרשמי באיראן עומד על יותר מ־12%, אם כי כלכלנים עצמאיים מעריכים כי בפועל הוא גבוה הרבה יותר, בעיקר בקרב הצעירים. רוחאני מודה שבתקופת כהונתו נוצרו כ־2 מיליון מקומות עבודה, כמחצית מהבטחתו לפני ארבע שנים, אך עדיין מגמה חיובית. עם זאת, יריבו המרכזי, נציג הממסד ראיסי, לא חדל לתקוף את הנשיא המכהן בנושא האבטלה וטען כי המדיניות של רוחאני לא תוביל לפתרון, גם בעוד עשור.
ראיסי, חביבו של המנהיג העליון עלי חמינאי, ויש האומרים גם יורשו העתידי, נמנע מלהציג תוכניות מעשיות למלחמה באבטלה, ורק הבטיח שממשלו ייצר 1.5 מיליון משרות חדשות בשנה. גם לרוחאני וגם לראיסי ברור כי יצירת מיליוני מקומות תעסוקה מצריכה השקעה אדירה. לפי הערכות צוותו של רוחאני, מדובר בהשקעה של כ־150 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות, סכום שאינו בנמצא וגם לא צפוי להגיע ממשקיעים זרים.
האכזבה מרוחאני בקרב תומכיו, בעיקר הצעירים, נובעת בעיקר מהבטחותיו חסרת הכיסוי, לפיהן הסרת הסנקציות תוביל לשגשוג חסר תקדים. רוחאני לא לקח בחשבון את החשש של החברות המערביות ממעורבות מחודשת באיראן, ונכון לעכשיו, המשקיעים הזרים אמנם מתעניינים, אבל רק חלק שולי מוכן להזרים את כספו לשוק האיראני. האכזבה מההסכם עם המעצמות היא הדלק המניע עתה את המחנה השמרני התומך בראיסי. הצהרותיו האחרונות של האיש שקובע הכל באיראן, ח'מינאי, מעידות כי הצוהר שנפתח בשנתיים האחרונות למערב - חייב להיסגר מחדש.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת
