הכלכלה תערער בקרוב את פני המזרח התיכון

בעת שבישראל ציינו את יום העצמאות, מפת האיומים מצפון, מדרום וממזרח מתחזקת. למצב הכלכלי באיראן השפעה מכרעת על כך, לנוכח האכזבה במדינה מתוצאות הסרת הסנקציות. הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על התנהגותה הנוכחית של איראן הוא הבחירות לנשיאות ב־19 במאי. עלי ח'מינאי, המנהיג העליון באיראן, קבע שהנושא הכלכלי יעמוד במרכז קמפיין הבחירות הנוכחי והדגיש כי הנשיא הבא צריך להיות כזה שיפסיק את הפלירטוט עם המערב. המשמעות היא שהצוהר שנפתח למערב לפני כשנתיים, חייב להיסגר מחדש על פי השקפת האיש החזק באיראן.

אם אכן הממסד השמרני יחזור וישלוט באיראן, המשמעות היא הרחבת ההתעצמות הצבאית, הקצאת יותר כספים לתוכניות הגרעין, פחות פתיחות למערב ויותר התבססות על מדינות הברית המסורתיות סין ורוסיה.

במקביל, שתי הזרועות של איראן - חיזבאללה בלבנון והזרוע הצבאית של חמאס ברצועה - צפויות לקבל סיוע רב יותר, מה שצפוי להגדיל את פוטנציאל הנפיצות באזור. בעזה המצב גם כך על סף פיצוץ לנוכח המצוקה הכלכלית החריפה של התושבים ואחוזי האבטלה הגבוהים.

איראן

הסרת הסנקציות לא הובילה לרווחה לאזרחים

באיראן ח'מינאי כבר סימן את המועמד המועדף עליו בבחירות - איבראהים ראיסי. איש דת קיצוני, שדם מתנגדי המשטר על ידיו ומי שמתנגד לכל התקרבות למדינות המערב. ההתבטאויות של ח'מינאי וסלילת הדרך למועמד שמרני מדגישות את התחושה בצמרת האיראנית כי השנים הבאות הן שנות עימות על כל המשתמע מכך עם המערב, ובעיקר מול ארה"ב. באיראן שומעים היטב בתקופה האחרונה את הרטינות מצד ממשל דונלד טראמפ על הסכם הגרעין והנעשה בסוריה ומעריכים לאן תנשב הרוח בוושינגטון במהלך החודשים הקרובים.

ההתבטאויות של ח'מינאי בדבר המשבר הכלכלי הנוכחי מבטאות נאמנה את התחושה הקיימת בציבור האיראני שהסכם הגרעין והסרת הסנקציות לא סיפקו את הסחורה ולא הביאו לשיפור במצבם של מרבית האיראנים. האכזבה היא רבה דווקא בקרב אותם מצביעים שנתנו לפני כארבע שנים את ההזדמנות למועמד חסן רוחאני שנחשב ל"מתון" ושבמהלך מסע הבחירות שלו אז הבטיח כי הסרת הסנקציות תוביל לרווחה כלכלית.

עלי ח'מינאי, המנהיג העליון באיראן. נסגר חלון הפלירטוט עם המערב צילום: בלומברג

כיום, רוחאני ניצב בפני ביקורת קטלנית מצד יריביו, ובמידה רבה של צדק. ביום שישי, בעת קיומו של עימות טלוויזיוני חי והיסטורי בין המועמדים לנשיאות, נאלץ רוחאני להדוף שאלות קשות לגבי תפקודו בתחום הכלכלי ובעיקר הבטחותיו לייצר כ־4 מיליון מקומות עבודה חדשים. רוחאני טוען כי הסכם הגרעין הציל את איראן מפשיטת רגל. אכן, הוא יכול לזקוף לעצמו כמה הישגים כגון ייצוב שער המטבע ובלימת הסחרור האינפלציוני. שיפור ניכר חל גם בתפוקת הנפט של איראן העומדת כיום על 3.7 מיליון חביות ביום, בדומה לרמה בטרם הוטלו הסנקציות בשנת 2011. גם בתחום ההשקעות הזרות ישנה מגמת שיפור ניכרת אם כי רחוקה מציפיותיו של רוחאני.

למרות הישגים אלה, מצבה של מרבית האוכלוסייה באיראן נותר כשהיה ואולי אף גרוע מכך. לפי דיווחים בלתי רשמיים, אלפי מפעלים באיראן סגרו את שעריהם במהלך שנות כהונתו של הנשיא "הרפורמיסט", ומיליון עובדים מצאו עצמם מובטלים. המיתון מורגש היטב בשווקים, משבר הדיור בשיאו, וככל שמתרחקים ממרכזי הערים, העוני ניבט מכל עבר. זו הסיבה שמדי פעם בפעם מגיעים דיווחים בעיקר מהפריפריה על הפגנות של תושבים מתוסכלים נוכח המצוקה הנרחבת.

תומכת במועמד השמרני הקיצוני לנשיאות איראן, אבראהים ראיסי צילום: איי פי

הדשדוש של המשק בעידן לאחר סנקציות אינו מפתיע. זה תואם הערכות שיציאת המשק האיראני מהבוץ לא תושג רק באמצעות הסרת הסנקציות, אלא נדרשות רפורמות משמעותיות, בין השאר מלחמה בשחיתות, בריכוזיות ובהגמוניה של משמרות המהפכה. התסכול בקרב האיראנים גובר נוכח ההערכות כי המשטר האיראני, שמאז הסרת הסנקציות לא זנח את פעילותו החתרנית באזור, משקיע בכל שנה לא פחות מ־6 מיליארד דולר במאמץ לשמר את משטר אסד בסוריה ובכלל זה סיוע צבאי ופיננסי לחיזבאללה.

חיזבאללה

איום אמריקאי על האימפריה הכלכלית

חיזבאללה, למרות מפגן הכוח שלו בשבוע שעבר, שקוע עד צוואר במלחמה בסוריה. מצבו הפיננסי של הארגון בכי רע כשברקע מרחף מעליו איום נוסף: בקונגרס האמריקאי נידונה בימים אלה הצעת חוק חדשה להרחבת הסנקציות הכלכליות על חיזבאללה. מדובר בהרחבת העיצומים שהושתו על הארגון במהלך 2015, וגרמו למערכת הבנקאית בלבנון להפסיק את שיתוף הפעולה עם הארגון מחשש להשלכות בזירה הבינלאומית. עתה, לפי ההדלפות מוושינגטון, הסנקציות על חיזבאללה יכללו לא רק את אנשי ומוסדות חיזבאללה אלא את "הסביבה השיעית" בלבנון, כלומר ארגון "אמל", שמנהיגו נביה ברי הוא יו"ר הפרלמנט, וכן תנועות נוצריות השותפות בקואליציה שהכתירה את מישל עאון כנשיא לבנון. הרחבת הסנקציות מעוררת חשש גדול בקרב הבנקים הלבנוניים. הדבר יוצר מתיחות פנימית לאחר שחיזבאללה הביע את התנגדותו להארכת הקדנציה של נגיד הבנק המרכזי ריאד סלאמה המעוניין ליישר קו עם הממשל האמריקאי.

מפגן תמיכה בנסראללה בלבנון. הארגון מרוויח משליטתו בנמלים ומזיופים והברחות צילום: רויטרס

"המדינה בתוך מדינה" שיצר חיזבאללה בלבנון אפשרה לו ליצור אימפריה כלכלית כשהתמיכה מאיראן מהווה לכל היותר כ־40% מהכנסותיו. את יתר הכספים עושה חיזבאללה באמצעות שליטתו בנמלי הים והתעופה של לבנון, מפעילות מסחרית והשקעות (לא חוקיות), הברחות, זיופים וכדומה. על כל אלה מאיים עתה הקונגרס האמריקאי, ולכן איראן עושה כל מאמץ לסייע לבן טיפוחיה לצאת מהפינה שאליה הוא נדחק.

עזה

המצוקה האזרחית מאיימת להתפוצץ בכל רגע

העימות המתלהט בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס הוא בעל פוטנציאל נפיץ. צחוק הגורל הוא שגם בחמאס סבורים כי אם יש מוצא למשבר הנוכחי שאותו יזמה הרשות הפלסטינית, הוא מצוי, בין השאר, בידיה של ישראל שאינה מעוניינת להיגרר עתה לסבב נוסף ברצועה. בחמאס סבורים כי הרצון למנוע תבערה ברצועה הוא גם אינטרס של המצרים (שממשיכים לסגור את מעבר רפיח) והשחקן החדש בזירה - ממשל טראמפ.

הפגנה ברצועת עזה. הנהגת חמאס והזרוע הצבאית שלה דווקא לא יודעות מחסור צילום: רויטרס

גם ללא העימות הפנים־פלסטיני הנוכחי, המצב של התושבים הפשוטים ברצועה מעורער ומאיים להתפוצץ בכל רגע נתון. כמחצית מתושבי הרצועה מובטלים, כשני שלישים מהם חיים בעוני וכ־80% מהם זקוקים לסיוע באספקת המזון. הקיץ הממשמש ובא אינו מבשר טובות לתושבי הרצועה שאמורים ליהנות מלא יותר מארבע שעות חשמל ביום. החלטת הרשות לקצץ כ־30% משכרם של מועסקי הממשלה בעזה יכולה להוות מכה אנושה לכלכלה העזתית ולהגביר את המיתון בשווקים שבועות ספורים לפני תחילתו של חודש הרמדאן.

עם זאת, לצד המצוקה הגוברת של האוכלוסייה האזרחית, הנהגת חמאס והזרוע הצבאית שלה לא יודעות מחסור. מאז הסתיים צוק איתן וגם בימים אלה עסוק ארגון הטרור בהתעצמות צבאית, שכוללת בניית מנהרות, ייצור והברחת אמל"ח. עד כמה אדישה הנהגת חמאס למצוקת התושבים תעיד דוגמה קטנה שהסעירה את התושבים לפני ימים אחדים. זאת כשנודע שבעת המשבר הגדול עם הרשות הפלסטינית והתלונות על מצוקה פיננסית, רכש משרד האוצר של חמאס ברצועה שבעה כלי רכב חדישים עבור בכירים בארגון תמורת כ־200 אלף דולר.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com