התחילה באמפייר סטייט: קטאר מעבירה השקעות לארה"ב ולאסיה

משבר ירידת מחירי הנפט והגז לא פסח על קטאר, הנסיכות המפרצית הקטנה ואחת המדינות העשירות בעולם. שיעורי הצמיחה במשק הקטארי השנה מעידים על האטה, דבר שמחייב את המדינה הקטנטנה להתאים עצמה למציאות החדשה באמצעות הידוק החגורה ושינוי אסטרטגיית ההשקעות שלה.

בשני העשורים האחרונים ניצלה קטאר, יצואנית הגז הטבעי המובילה בעולם, את שטף ההכנסות האדירות כדי למצב את עצמה ככוח מוביל בעולם הערבי וכאחת המשקיעות הזרות הבולטות בעולם. לצד השקעות במותגים עולמיים ידועים, אימצה לעצמה קטאר גם קו מדיני עצמאי ומתריס שגרם לה לסכסוכים רבים ומתוקשרים עם המדינות החשובות בעולם הערבי — ובראשן ערב הסעודית ומצרים. זכייתה של קטאר באירוח משחקי המונדיאל 2022 היוותה מצד אחד את פסגת הישגיה מבחינת ההכרה הבינלאומית, אך מנגד חשפה בתקשורת העולמית את הפן הפחות מרשים שלה, קרי שימוש נרחב בשוחד, דיכוי זכויות אדם וניצול מחפיר של עובדים זרים.

בשנתיים האחרונות ניתן להבחין במאמצים של השליט הקטארי הצעיר שיח' תמים בן חמד אל ת'אני שעלה לשלטון לפני כשלוש שנים, ליישר קו עם הכוחות הבולטים בעולם הערבי. עם זאת, יחסן של המדינות הערביות "המתונות" כלפי קטאר עדיין חשדני בשל תמיכה באסלאם הקיצוני, כולל חמאס, ובגורמים חתרניים באזור. אבל לצד הפוליטיקה האזורית, ראשי קטאר טרודים בחודשים האחרונים לא פחות בשימור מעמדה הכלכלי הבינלאומי, בתנאים נוחים פחות ממה שהורגלה בעשור הקודם.

הרשויות בקטאר צפו מוקדם יותר השנה כי המשק ישיג צמיחה של 3.9% לעומת 4.3% בשנה שעברה. ואכן צמיחת התמ"ג ברבעון הראשון — 1.1% בלבד — מעידה על האטה. זהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר שהושג ברבעון הראשון בשש השנים האחרונות. הגורם להאטה הוא מגזר הנפט והגז שהצטמק בשלושת החודשים הראשונים של השנה בכ־3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מפעל פולקסווגן צילום: בלומברג

קטאר, כמו שאר שכנותיה במפרץ הנשענות על הכנסות הנפט, נאלצה להודיע על צעדי צנע. עוד בסוף השנה שעברה הזהיר השליט את התושבים כי המדינה לא תוכל להמשיך ולספק להם את כל צרכם על חשבונה וגם ביקר קשות את מדיניות הבזבוזים. האיומים תורגמו למעשים, כשהממשלה הודיעה על קיצוץ רוחבי בהוצאות והגברת קנסות. לראשונה מזה למעלה מעשור הודיעה קטאר על תקציב עם גירעון של קרוב ל־13 מיליארד דולר (אם כי בהינתן מחירי הנפט נראה כי השנה תסתיים בגירעון גדול יותר). הורדת הפרופיל הממשלתי מורגשת כמעט בכל מגזר. בין השאר הועלו מחירי הדלק וקוצצו תקציבי סיוע לגופים שונים בקטאר וברחבי העולם, כולל פיטורי עובדים ברשת "אלג'זירה" שהפכה לאחד מסמליה של המדינה ושופר לקו המדיני שלה.

אבל למרות הקיצוצים והירידה בהכנסות, קטאר היא במצב הטוב ביותר להתמודד עם המשבר הנוכחי בהשוואה לשאר שכנותיה במפרץ — הן פיננסית והן פוליטית. מרבית הגזירות מופנות להכנסותיהם של העובדים הזרים בקטאר ופחות לאזרחים הקטארים, דבר שמנטרל חששות לאי־שקט פנימי.

גם מבחינה פיננסית, אין מקום להספיד את קטאר. המשבר בהכנסות הנפט והגז מגביר עוד יותר את רצונה להרחיב את פעילותה במגזרים נוספים ולגוון את מקורות ההכנסה שלה. זו הסיבה שבתקציב לשנת 2016 אין קיצוץ בסעיף פיתוח התשתיות, באופן מיוחד אלה המוכוונות לטורניר 2022 לקראתו מתעתדת קטאר להשקיע 220 מיליארד דולר.

המגמות בשוק האנרגיה הבינלאומי אילצו את קטאר לבצע שינויים מבניים בזרוע ההשקעות שלה וכן לשנות את יעדי ההשקעה והיקפה. השינויים הללו לא מאפיינים רק את קטאר, אלא גם את קרנות ההשקעה הריבוניות הבולטות האחרות באזור, כמו אבו דאבי וערב הסעודית.

רק בשבוע שעבר הודיעה רשות ההשקעות של קטאר, זרוע ההשקעות של המדינה וקרן ההון הריבונית התשיעית בגודלה בעולם, על רכישת כ־10% מחברת אמפייר סטייט ריאלטי טראסט, בעלת מגדל אמפייר סטייט בניו יורק, תמורת כ־620 מיליון דולר. רכישה זו מצטרפת למספר עסקאות של קרן ההשקעות הקטארית מתחילת השנה. ביולי רכשה קטאר כ־25% מהבעלות על שדה התעופה פולקובו בסנט פטרבורג שברוסיה. סכום העסקה לא נמסר, אך היא מעידה על העניין של הקטארים בבעלות על שדות תעופה בינלאומיים. ב־2013 רכשו הקטארים 20% מהחברה המפעילה את שדה התעופה הית'רו, ביוני 2016 רכשו את בית האופנה הפריזאי בלמן החביב במיוחד על ידי כוכבי הוליווד וסלבריטאים, בהם בנות שבט קרדשיאן. גם כאן לא נמסר סכום העסקה, אך העניין של הקטארים באופנה אינו חדש. כך, למשל, ב־2012 רכשה קטאר את בית האופנה האיטלקי ולנטינו בעסקה שהוערכה בכ־800 מיליון דולר.

מוקדם יותר השנה הודיעה קטאר על רכישת מגדל משרדים יוקרתי בלב מרכז העסקים של סינגפור תמורת 2.5 מיליארד דולר. זוהי עסקת הנדל"ן המשרדי היקרה ביותר בתולדות המדינה האסיאתית. עסקה זו מצטרפת לרכישות נדל"ן מסחרי בלוס אנג'לס תמורת כ־1.3 מיליארד דולר.

אמפייר סטייט בילדינג צילום: בלומברג

השנה, עם זאת, ההחלטה החשובה ביותר של ממשלת קטאר בהקשר לתיק ההשקעות שלה הייתה כי ב־2016 לא יוקצו לרשות ההשקעות סכומים נוספים, וההשקעות יתבססו על רווחים ממכירת נכסים או מתיק ההשקעות הקיים, ששוויו מוערך ברבע טריליון דולר. מבחינה מבנית, התקבלה החלטה בקטאר לבטל את פעילותה העצמאית של החברה־הבת, קטאר אחזקות, ולמזג את ההשקעות שלה בחברות המובילות בקטאר ליחידה אחת בתוך רשות ההשקעות של קטאר. יחידה זו תחלוש על השקעות בשווי 100 מיליארד דולר בחברות מקומיות מובילות, כמו קטאר איירווייז והבנק הלאומי של קטאר.

מבחינת יעדי ההשקעות, קטאר שמה דגש על אסיה וארה"ב, ופחות על אירופה, שמגזר הנדל"ן וחברות הבלו צ'יפ שלה היוו יעד מועדף בתקופת שלטונו של השליט הקודם האמיר חמד. ככלל, ההשקעה הקטארית שואפת להתמקד בעתיד פחות במותגים בינלאומיים נוצצים ויותר בנכסים מניבים. בקטאר קיימת אי־שביעות רצון מהתנהלות ההשקעות של השלטון הקודם בנושא ההשקעות, בייחוד בשל ירידות בשוויין של חלק מהחברות המושקעות. כך למשל, ההשקעה בחברת פולקסווגן, שם קטאר היא המשקיע השלישי בגודלו, מתבררת כלא מוצלחת במיוחד, נוכח צניחה של כמעט 40% בשווי השוק של יצרנית הרכבים, מאז הוזרם אליה הכסף מן המפרץ. גם ההשקעה בחברת הסחורות גלנקור לא הוכיחה עצמה והמנייה איבדה בשנה שעברה עשרות אחוזים. קטאר אינה מוסרת נתונים על השקעותיה, אך לפי הערכות, בשנה שעברה נמחקו 15 מיליארד דולר משוויין של חברות בבעלותה בעולם.

בקטאר מקווים להימנע בשנים הקרובות מאי־היציבות באירופה ושמים מבטחם בשוק האמריקאי. בחמש השנים הבאות בכוונת קטאר להזרים לשוק האמריקאי כ־35 מיליארד דולר, ואף פתחה לשם כך משרדים בניו יורק עבור קרן ההשקעות. אלה מצטרפים למשרדים בהודו ובסין לניהול ההשקעות באסיה, שצפויות להסתכם בחמש השנים הקרובות בכ־20 מיליארד דולר בעיקר בנדל"ן, תשתיות ושירותים פיננסיים. צעדים אלה נועדו להמשיך ולבסס את מעמדה של קטאר בזירת ההשקעות העולמית ולגוון את מקורות הכנסותיה, מעבר לגז הטבעי.

הכותב הוא מומחה לכלכלות מדינות המזה"ת