הכדורגל חשוף יותר מתמיד לפשע
ככל שהכדורגל חלש יותר כלכלית, ככה גדל הסיכוי שהוא יהפוך לכלי בידי ארגוני פשע
הכדורגל תמיד הצליח למשוך אנשים אמידים להשקיע בו למרות שרק בשנים האחרונות נהפך לעסק רווחי. ובאופן כללי, המשקיעים בכדורגל לא הגיעו למשחק בשביל להרוויח כסף. אז מה היו המקורות למוטיבציה שלהם להשקעה? זו שאלה גדולה.
קראו עוד בכלכליסט:
- הסכם השידורים החדש של הבונדסליגה נמוך ב-200 מיליון יורו מהקודם
- הקורונה תשבור את השוויוניות בפרמיירליג?
- הכדורגל הישראלי צריך להתייחס לסקס ברצינות. זו בעיה כלכלית
יש כמה סוגי משקיעים. יש את איש העסקים המקומי שרוצה להשקיע בקבוצה האהודה עליו, יש את איש העסקים המקומי שרוצה לקדם את האינטרסים שלו בשוק המקומי והקבוצה מהווה פלטפורמה שיווקית ופוליטית מצוינת. יש גם את המיליארדרים הזרים שנכנסים לכדורגל משלל סיבות - לעיתים גיאופוליטיות, לעיתים סתם ענייני אגו ולעיתים ענייני מיסים. ויש כמובן את המדינות שמעוניינות בכיבוס התדמית שלהן דרך הכדורגל. בפירמת ראיית החשבון, KPMG, חילקו את המוטיבציות השונות לארבע: יצירת הון אסטרטגי ופוליטי; יצירת הון; הון תרבותי מקומי והון חברתי (בעלות אוהדים).
אבל ב-KPMG לא לקחו בחשבון מוטיבציה משמעותית מאוד לרכישת קבוצה: הלבנת הון.
לאורך השנים נראה שהכדורגל מהווה פלטפורמה להלבנת הון משמעותית. דו"ח מקיף של יורופול מ-2009 הזהיר מכך. עוד ב-2009: יו"ר הבקרה בישראל, רו"ח יאיר רבינוביץ', טען שגורמי פשיעה שולטים בקבוצות ישראליות. אלו דברים שהרשויות - רשויות הכדורגל ורשויות המס - לא ממש טיפלו בהם מאז: א' - בגלל שקשה מאוד להשיג ראיות ללא התערבות משטרתית. ב' - מאחר שלחלק מרשויות הספורט היה מאוד נוח שנכנס הרבה כסף לכדורגל. ג' - בגלל שבהרבה מקומות רשויות הכדורגל נשלטות על ידי גורמים מפוקפקים.
רונלדיניו צילום: רויטרס אז איך בדיוק מלבינים הון בכדורגל? מכירת מנויים, כרטיסים, מוצרים בימי משחק, חסויות מחברות קש, תשלומי קייטרינג מנופחים - אלו דברים עם מעט מאוד בקרה שיכולים לסייע בהלבנת הון של מיליוני שקלים. אבל זה עוד כלום ביחס לפעילות בשוק ההימורים (שוק של טריליון דולר בשנה, שרובו לא חוקי - ואנחנו יודעים על שחקנים ומועדונים באירופה, שנשלטו על ידי גורמי פשיעה שעבדו בהטיית משחקים) ובשוק העברות השחקנים.
ב-25 בפברואר, רגע לפני שכל העולם עסק בקורונה, ביורופול הכריזו על כך שגילו רשת של מלביני הון דרך הכדורגל. במשך שנתיים רשויות החוק בספרד ובאירופה חקרו סוכני כדורגל והעברות חשודות של שחקנים. יורופול הכריזה בפברואר על כך שגילתה שהולבנו יותר מ-10 מיליון ירו בהעברת שחקנים. במקסיקו, כחודש לתוך ההסגר הגלובלי, חשפו שקבוצת קרוס אסול היתה חלק מרשת הלבנת ההון של הקרטלים המקסיקנים. באפריל רונלדיניו - הכוכב הגדול של ברצלונה ונבחרת ספרד בתחילת שנות ה-2000 - נשלח לכלא בפרגוואי לאחר שנכנס למדינה עם דרכון מזויף. הוא חשוד בברזיל בכך שהוא חלק מרשת של הלבנת הון.
לפי החקירה באירופה, העברות קרו דרך סוכני כדורגל שסידרו את "רכישת השחקנים" דרך מועדון קפריסאי. אחד מהסוכנים שנחקרו הוא פאלי ראמדני האלבני, שהוא אחד הבעלים של Lian Sports - המייצגת שחקנים כגון לירוי סאנה ממנצ'סטר סיטי, קלידו קוליבאלי מנאפולי, לוקה יוביץ' מריאל מדריד וגם שחקנים ומאמנים מליגת העל הישראלית.
אז איך זה קורה? גורם א' עם הרבה כסף לא חוקי רוצה להלבין הון לא קטן. הוא פונה לסוכן שחקנים שמתמחה בנושא הזה. הסוכן שולט בקבוצות כדורגל ברחבי אירופה או במדינה מסוימת. אתם רואים לאן זה הולך, כן?
הסוכן - דרך "רשת חברות שמסתירות את הבעלות שלהן" לפי יורופול - מארגן העברת כספים תמורת שחקנים במחירים מופקעים. הסוכן חותך עמלה מהעברות והכסף, כביכול, "נקי".
מועדון רכש עם כסף שאף אחד לא יבדוק את מקורו שחקן שאף אחד לא באמת יבדוק אם הוא קיים או שווה את מה ששילמו עליו. ובשוק הכדורגל, בו מחיר השחקן נקבע רנדומלית לחלוטין, אין שום בעיה להסביר את הרכש. עם הכסף הנקי הזה נרכוש נכסים רבים, נדל"ן ואפילו יאכטות בספרד (זה מה שעשו עם המיליונים שהולבנו על ידי גורמים בלגים, ספרדים וסרבים). הרשת הזו מורכבת גם עם מועדונים בבלגיה וסרביה.
באחד מהמקרים שחקן בן עשרה נרכש על ידי מועדון קפריסאי עבור סכום של כ-2 מיליון יורו.
שישה ימים לאחר מכן אותו השחקן נמכר בסכום של כ-6 מיליון יורו. הוא היה רשום במועדון שמונה ימים בלבד. לפי החוקרים "השחקנים אפילו לא מגיעים למועדונים שקונים ומוכרים אותם". השחקן לא מוכר.
יותר מ-20 מקרים שונים נחקרו על ידי היורופול ולפי הארגון: "המבנה, המימון והתרבות של הכדורגל הכל מתאים לפשעים פיננסים". "מועדונים יכולים להירכש בקלות על ידי בעלים מפוקפקים" נכתב בדו"ח של יורופול ב-2009. המציאות הזו לא ממש השתנתה. לפני פחות משנה, הבנק ההולנדי הגדול ביותר ראבובנק החליט לא לעבוד יותר עם מועדוני כדורגל מקצועיים, מאחר שכלקוחות הם מייצגים "סיכון גבוה מדי להלבנת הון, שחיתות, הונאה ונושאים אחרים". הדלפות פוטבול-ליקס חשפו הוכחות וראיות להונאות פיננסיות בקרב השמות הכי גדולים במשחק (פדרו רוי, האיש מאחורי פוטבול ליקס, עומד למשפט בפורטוגל).
ואחרי הקורונה, הכדורגל עוד יותר חשוף למלביני הון וגורמים עבריינים. בעלי קבוצות עשויים לחפש כסף קל או אפילו למכור את המועדון. הם עשויים למצוא את עצמם כ"קופים" של ארגוני פשע. אלו דברים שקרו לפני הקורונה וככל שהכדורגל חלש יותר כלכלית, ככה גדל הסיכוי שהוא יהפוך לכלי בידי ארגוני פשע.
