מבלוגר למאמן בליגת אירופה. סיפורו של רנה מאריץ'
במרץ 2016, רנה מאריץ' כתב פוסט באתר שלו Spielvrlagerung שניתח את הניצחון של דורטמונד, 0-3 על טוטנהאם בליגת אירופה. במרץ 2018 הדיח את דורטמונד מליגת אירופה כעוזר מאמן זלצבורג
במרץ 2016, רנה מאריץ' כתב פוסט באתר שלו Spielvrlagerung שניתח את הניצחון של דורטמונד, 0-3 על טוטנהאם בליגת אירופה. מאריץ' ניתח לעומק את תנועת המגנים של תומאס טוכל ותפקידם ב"שרשרת הלחץ" לצד שישה שחקני הקישור וההתקפה של דורטמונד. הטקסט שהיה ברמה גבוהה, הרשים מאוד אנשים ברד בול זלצבורג, עד שבשבוע שעבר מאריץ' - שימש כעוזר המאמן של מרקוס רוזה - ועזר להדיח את בורוסיה דורטמונד משמינית גמר ליגת אירופה.
קראו עוד בכלכליסט:
- האם הגרמנים צריכים לחפש זווית חדשה?
- מי זה הילד שמאמן את שאלקה?
- הילד על הקווים מעביר את הבונדסליגה שיעור בכדורגל
רוזה ומאריץ' על הקווים. בגיל 25, רנה מאריץ' מוגדר בזלצבורג כ"מאמן משותף" של הקבוצה הטובה באוסטריה כשהרקע שלו בכדורגל הוא בעיקר כתיבת בלוגים ותפקידים קטנים בקבוצה חובבנית. צילום: רויטרס בגיל 25, רנה מאריץ' מוגדר בזלצבורג כ"מאמן משותף" של הקבוצה הטובה באוסטריה כשהרקע שלו בכדורגל הוא בעיקר כתיבת בלוגים ותפקידים קטנים בקבוצה חובבנית.
מאריץ' הוא אחד ממספר לא קטן של מאמנים דוברי גרמנית צעירים שמתחת לגיל 30 - אחרי שנים של למידת המשחק, לא כשחקנים - מתחילים לקבל תפקידים חשובים בכדורגל העולמי. יוליאן נאגלסמן קיבל את תפקיד מאמן הופנהיים בגיל 28 ועושה עבודה טובה עם הקבוצה. דומניקו טודסקו, חברו לקורס פרו, מוביל את שאלקה לליגת האלופות בגיל 32. ומאריץ' מקבל כתבות בעיתונות הגרמנית בהן מתארים איך "בלוגר הפך למאמן".
מהמט שול, פעם קשר יצירתי בליבה של נבחרת גרמניה, התלונן לאחרונה על כך "שסטודנטים משתלטים על המשחק". דיטר הקינג, המאמן הוותיק של בורוסיה מנשנגלדבאך, גם כן התלונן על "ניתוח יתר של מחשבות באינטרנט".
מאריץ', שהאתר שלו מלא בניתוחי עומק, הסביר בראיון לסודיטשה צייטונג, באנליטיות מרשימה, למה הביקורות על 'ניתוח יתר' ו'יתר למידה', הן מטופשות. "טקטיקה היא בעצם סכום ההחלטות שהשחקנים מקבלים על המגרש, אם הן הוכתבו על ידי המאמן או שנוצרו על ידי הסיטואציה, על ידי השחקנים" אמר מאריץ'. והוסיף דבר חשוב: "לפני כל פעם שכתבתי על קבוצה, הייתי באימון שלה כדי לראות על מה הם עובדים, ורק אז כתבתי".
בקיצור, מאריץ' כנראה רציני יותר בניסיונות שלו להבין כדורגל לעומק מאשר אלו שמותחים ביקורת על אנשים כמוהו.
מאריץ', שחקן חובבן בכפר אוסטרי בן 1,300 תושבים, אימן ילדים מגיל צעיר והרשים את המבוגרים במועדון עם היכולת לזכור את המשחקים כולם. כשאימן ילדים עשה זאת מבלי לצעוק ומבלי להגיד מה לא בסדר, אלא מה צריך לשפר. הכל בתבנית מאוד חיובית של חינוך, שלמד בלימודי פסיכולוגיה. מאריץ' עסק כל החיים בכדורגל ועשה תואר בפסיכולוגיה. הבלוג שלו, שכתב מהצד, כל כך הרשים את מאמן הנוער של זלבורג, מרקו רוזה, לשעבר שחקן מקצועי במיינץ, שהתאמן אצל יורגן קלופ ואחד ממייסדי שיטת "הגגנפרסינג", וולפגנג פרנק. רוזה הזמין את מאריץ לשיחה בפגרה אחרי עונת 2015/17. השניים התחברו ואז הציע לו את תפקיד העוזר המאמן בקיץ 2016. ב-2017 השניים זכו בליגת האלופות לנוער עם זלצבורג.
"אני לומד כל יום מהשחקנים - יותר מאשר אני מלמד אותם" הצטנע מאריץ' בראיון ל"סודויטשה צייטונג". כיום הוא אחראי על הדרכה ספציפית של שחקנים והדרכות טקטיות מסוימות. הטקסט האחרון שלו ב- Spielvrlagerung הוא על גמר הגביע הגרמני ב-2016 בין שני מאמנים שהוא למד אותם לעומק: תומאס טוכל ופפ גווארדיולה. "הרבה השתנה מאז" אמר.
הסיפור של מאריץ', שלבטח תגיע העת בה הוא יזכה לתפקיד מאמן בקבוצה בכירה או פחות בגרמניה, מלמד משהו על רמת הפתיחות הרעיונית בכדורגל המודרני - שמנוהל כעת, לפחות בחלקו, על ידי מאמנים ושחקנים מדור חדש. דור של מדיה חברתית, ניתוח לעומק בבלוגים ורעיונות חופשיים. להתנגד לשינוי הדורי הזה מתוך איזשהו עיקרון "וותיקות" זה מטופש ביותר.
שאלקה, למשל, משחקת את הכדורגל היציב והטוב ביותר שלה בשנים האחרונות עם דומיניקו טדסקו, טכנאי סאונד במרצדס (היה אחראי על 'הקולות' שהרכב עושה), שאימן ילדים בהתנדבות עד שלפני בערך 7 שנים שלח מכתב למועדון המקצועי הגדול באזור שלו, VFB שטוטגארט כדי לראות איך הם מאמנים שם את הילדים עד גיל 9. בשיחותיו הוא כל כך הרשים את אנשי המועדון, שהם מינו אותו לתפקיד בילדים ומאז התקדם, בערך כל שנה, עד שהגיע להיות מאמן הנוער של הופנהיים. בשנה שעברה לקח את תפקיד המאמן של ארצגבירגה אווה מתחתית הליגה השנייה. הוא הציל אותה מירידה ב-11 משחקים וזה הספיק לכריסטיאן היידל, המנהל הספורטיבי של שאלקה, למנות אותו לתפקיד המאמן של הקבוצה השלישית הכי גדולה בגרמניה - אחת מ-20 הקבוצות העשירות בעולם.
כמו בני דורו, טדסקו שאפתן, מתבסס על ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים ויודע להעביר את המסרים שלו בפשטות לשחקנים, רובם הגדול צעיר ממנו בכמה שנים בלבד. כמה מהם מבוגרים ממנו.
הסיפור של מאריץ', טדסקו ונאגלסמן, הוא סיפור על ארגונים שפתוחים לרעיונות חדשים, למחשבות חדשות, לטריות מחשבתית. טכנאי סאונד ובלוגר כדורגל יכולים להכניס הרבה טריות ומחשבות חדשות ובונות לחדר הלבשה. רעיונות שיכולים לעזור לשחקנים להבין טוב יותר את המשחק, את מה שהם צריכים לעשות. רעיונות שיעזרו להם לקבל החלטות טובות יותר על המגרש. כדורגל שמתנגד לטריות מחשבתית כזו, בהכרח, יהיה כדורגל עבש, שמרן וחסר מעוף.
"כדורגל הוא משחק של רעיונות", אומר אחד מהמאמנים הוותיקים בכדורגל האירופי, קרלו אנצ'לוטי. "כדי שהרעיון הזה יקבל חיים, צריך להסביר אותו לאנשים אחרים שאמורים ליישם אותו. בשביל זה צריך לדעת מה להגיד לשחקנים ולתקשר איתם ברמה גבוהה ופשוטה".
ומי יכול לתקשר טוב יותר עם שחקנים ילדי שנות התשעים והאלפיים מאשר מישהו שהוא בן דורם?
