יציבות ההרכב היא הפקטור המשמעותי ביותר להצלחה בפרמיירליג
מ-2001 מחקרים מראים שיציבות בהרכב ובסגל מבטיחה הצלחה על המגרש. אז מדוע מנהלים ובעלי קבוצות לא עושים כל מאמץ כדי לשמר יציבות כזו?
- הלב העמוק של מנצ'סטר סיטי
- הצלחה אנגלית בליגת האלופות היא בלתי נמנעת
- התיקון של פפ גווארדיולה עלה 179 מיליון יורו
צ'לסי, למשל, זכתה באליפות בשנה שעברה עם ההרכב השלישי הכי יציב בפרמיירליג. העונה לצ'לסי יש את ההרכב התשיעי הכי יציב בליגה והקבוצה מתקשה לייצר את רצף התוצאות הטובות שעשתה בעונה שעברה. אנטוניו קונטה שיחק כבר עם 20 שחקנים שונים בהרכב - שינה את השלישייה האחורית והקישור שלו בגלל מגוון סיבות (לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לקצב, פציעות, הרחקות, עומס ליגת האלופות וכו') - זה הוביל לכמה תוצאות ששמו את צ'לסי הרחק מאחורי מנצ'סטר סיטי.
בסקיי ספורטס גם בדקו את ההצלחה של לסטר סיטי - שהיתה בעלת ההרכב הכי יציב בעונת 2015/16. ומנצ'סטר סיטי היתה בעלת ההרכב היציב ביותר בעונת 2014/15 - שבה זכתה באליפות.
קבוצות שכשלו היו חסרות יציבות. למשל מנצ'סטר יונייטד היתה הקבוצה עם ההרכב הכי לא יציב בעונת 2014/15 ולמרות שסיימה רביעית, אף אחד לא יכול להגיד שם שהיה מדובר בעונה מוצלחת. ליברפול שינתה הכי הרבה הרכבים מבין כל קבוצות הליגה בעונת 2015/16 וסיימה במקום ה-8 המאוד מאכזב מבחינתה.
בעונה שעברה היתה מנצ'סטר יונייטד הקבוצה השלישית הכי פחות יציבה בליגה וסיימה במקום השישי. ליברפול היתה הכי יציבה מבין כל הקבוצות הגדולות וסיימה במקום הרביעי - מקום שהבטיח לה השתתפות בליגת האלופות, הישג גדול לקבוצה. כלומר, בתוך שנה ליברפול נהפכה מהקבוצה עם ההרכב הכי פחות יציב לקבוצה הכי יציבה והיא קפצה 4 מקומות במיקומה בליגה. העונה ליברפול מתקשה, אולי בגלל הרכבים משתנים רבים.
בארבע השנים האחרונות, מעט מועדונים ששיחקו עם הרכב יציב לאורך העונה סיימו בחלק התחתון של הטבלה. ברנלי היא הקבוצה היחידה שהחזיקה באחד מ-10 ההרכבים הכי יציבים (השני הכי יציב ב-2014/15) וירדה ליגה.
ניתן לייחס את ההצגות של מנצ'סטר סיטי העונה לגאונות של פפ גווארדיולה. עם זאת, בסקיי מעוניינים להעניק להצלחתה בצורה טיפה שונה צילום: איי אף פי
ניתן לייחס את ההצגות של מנצ'סטר סיטי העונה לגאונות של פפ גווארדיולה. עם זאת, בסקיי מעוניינים להעניק להצלחתה בצורה טיפה שונה.
בארבע העונות האחרונות למנצ'סטר סיטי יש את ההרכב הכי יציב בפרמיירליג. מעונת 2013/14 עד סוף העונה שעברה - שחקן הרכב ממוצע שיחק 1,551 דקות בעונה בממוצע עבור הקבוצה. קבוצות יציבות נוספות מאז 2013? לסטר (1,492 דקות בממוצע לשחקן), ברנלי (1,477), טוטנהאם (1465), סטוק (1,444), ווסט ברומיץ' (1,440), סאות'המפטון (1,444), ליברפול (1,437) וצ'לסי (1,426).
הקבוצות הכי פחות יציבות מאז 2013/14 - פולהאם (964 דקות בממוצע לשחקן), ק.פ.ר (1,173 דקות) וקארדיף (1,174) - ירדו ליגה ולא חזרו. מנצ'סטר יונייטד, אולי הקבוצה עם הביצועים הכי גרועים ביחס לתקציבה בשנים האחרונות, היא הקבוצה עם ההרכב הכי לא יציב מבין כל 6 הקבוצות הגדולות. שחקני מנצ'סטר יונייטד משחקים בממוצע 1,185 דקות - 200 דקות פחות לפחות מאשר כל קבוצה אחרת בטופ 6 של הפרמיירליג.
יונייטד גם השתמשה ב-32 שחקנים בעונה בממוצע - רק פולהאם (39) השתמשה ביותר. קריסטל פאלאס השתמשה ב-31, סנדרלנד ב-30. שתיהן התקשו בשנים האחרונות - סנדרלנד ירדה ליגה כאחת מהקבוצות הגרועות בתולדות הליגה, למרות שעל פניו לא היו לה שחקנים גרועים במיוחד. אברטון, ווסטהאם (29), האל וניוקאסל (28) לא בדיוק הצליחו ביחס למשאבים שהיו להן.
העונה הקבוצות הכי יציבות מבחינת הרכבים הן ברנלי וברייטון (שתי מפתיעות) ולסטר סיטי המאכזבת. מנצ'סטר יונייטד התחילה את העונה עם הרכב יציב והתחילה אותה טוב - אבל אז פציעות ואובדן כושר של חלק מהשחקנים בנוסף להחלטות של ז'וזה מוריניו לגבי שחקנים, פגעו בריצה שלה.
קריסטל פאלאס היא הקבוצה עם ההרכב הכי פחות יציב בעונה והיא צמודה לתחתית. אברטון, ווסט ברומיץ' וסוונסי גם כן עם הרכבים לא יציבים והתחילו את העונה רע מאוד. רק ווטפורד מצליחה מעבר לציפיות עם הרכב לא יציב במיוחד.
לא רק בפרמיירליג
גם מחקרים אחרים הראו שיציבות בסגל היא סגולה להישגיות. לפי גוף מחקר הגדול של הכדורגל, CIES Football Observatory, "יציבות בסגל מעניקה לקבוצות יתרון על פני היריבות - ברמה הספורטיבית (תוצאות טובות יותר בטווח הבינוני והארוך) וברמה הכלכלית (חיסכון כספי ואפשרות קלה יותר לשילוב שחקנים צעירים)". "היציבות" נמדדת על ידי CIES לפי זמן שהייה ממוצע של כל שחקן בסגל ואחוז השחקנים החדשים בסגל. CIES מראים שלאורך השנים, ככל שיש פחות שינויים בסגל, ככה הסגל מוציא יותר מעצמו.
כבר ב-2001 אוניברסיטת סאות'המפטון הוכיחה במחקר שערכה בסגלים של הפרמיירליג ש"יציבות מובילה להצלחה". הפסיכולוגים החברתיים של האוניברסיטה חישבו את היציבות בכל סגל ביחס למיקום הקבוצה בטבלה וגילו שקבוצות עם תחלופת שחקנים קטנה הצליחו יותר מאשר קבוצות עם תחלופת שחקנים גבוהה. "כדורגל הוא עבודת צוות מסובכת", אמר ד"ר מארק ואן ווגט, מנהל המחקר. "הכדורגל לא בנוי על כישרון אינדיבדואלי אבל בעיקר על הכישורים של השחקנים לעבוד יחדיו עם שחקנים אחרים כצוות שמנסה לנצח את הצוות שמולו". לפי ואן ווגט: "שחקנים שסומכים אחד על השני והיכולות של חבריהם לקבוצה מוכרות להם, כלומר הם מבינים לעומק את היתרונות והחסרונות אחד של השני, ביחד עם אמונה חזקה והדרכה נכונה, יצליחו - גם כנגד כל הסיכויים". ואן ווגט מסכם: "במקום להשקיע בשחקנים חדשים ולשנות את הסגל, מועדונים צריכים לפתח יכולות קבוצתיות של השחקנים שלהם ולהבטיח שכולם יכירו זה את זה".
למען האמת, לא צריך מחקרים כדי להבין שתיאום הוא קריטי בספורט קבוצתי. תיאום זה עניין קריטי לעבודה הגנתית, עבודת לחץ וגם יכולת מסירה בשליש האחרון. כששחקן מכיר שחקן אחר ושיחק איתו במשך שעות על גבי שעות, סביר להניח שידע איך למסור לו, מתי לבוא לסייע לו וכו'.
קבוצות שמצליחות להתמודד עם תחלופה גבוהה בהרכב/סגל הן נדירות. ואלו שמצליחות, זה בעיקר בזכות מאמן או מנהל ספורטיבי מוכשרים במיוחד, שיודעים לבחור את השחקנים ולעשות את ההתאמות שצריך.
ובאנגליה, יציבות הסגל עומדת בפני מבחן רציני אחרי פגרת הנבחרות האחרונה עד לאביב.
בין ה-11 באוגוסט ל-5 בנובמבר (86 ימים) שיחקו 11 משחקים בפרמיירליג. ה-11 המשחקים הבאים ישוחקו ב-46 הימים שבין ה-18 בנובמבר ל-3 בינואר (בגלל תקופת החגים האנגלית). זה טירוף שהולך למתוח ולפגוע בסגלים. הקבוצה שתצליח להתמודד עם הלחץ הזה ולשמור על יציבות יחסית בסגל - כנראה תמשיך לחצי השני של העונה בצורה מוצלחת.
ברצלונה חוגגת. הליגות העשירות יותר הן ליגות שיכולות להרשות לעצמן לשמור על יציבות סגל צילום: גטי אימג'ס
אזהרה: חוסר יציבות = חרדה של אוהדים
לפי הבדיקה של CIES, יציבות הסגלים באירופה נעלמת. 44.8% משחקני הסגלים הם שחקנים חדשים שחתמו לאחרונה בקבוצה. עלייה מ-36.7% בשנת 2009. ב-11 מתוך 35 תחרויות היה מספר שיא של שחקנים חדשים בקבוצות: בלגיה, צרפת, הונגריה, ישראל, הולנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, רוסיה, שבדיה ואוקראינה. "יש האצה בתנודיות של כדורגלנים בשוק העבודה שלהם", לפי CIES.
פורטוגל היא הליגה בעלת הסגלים הכי לא יציבים באירופה - מה שמשקף את מעמדה בשוק העברות השחקנים ואולי גם את האינטרסים של מנהלי הקבוצות בליגה, שמוכרת המוני שחקנים במאות מיליוני יורו. 57.6% מהשחקנים בליגה הפורטוגלית חדשים בקבוצתם. בקפריסין וסרביה (56.2%) גם כן חסר יציבות. ישראל בטופ 8 בחוסר יציבות (למרות מספר הזרים הנמוך ומספר שחקני הבית הגבוה). כ-50.8% מהשחקנים בליגת העל, נכון לאוקטובר, הם שחקנים חדשים בקבוצתם.
הליגות העשירות יותר הן ליגות שיכולות להרשות לעצמן לשמור על יציבות סגל. הליגה הגרמנית - 30.9% מהשחקנים הם שחקנים חדשים, היא הליגה הכי יציבה מבחינת סגלים. אחריה הפרמיירליג (33.9%), הליגה השבדית (35.7%), הליגה בדנמרק (35.9%), ובאוסטריה (36%) - הן גם כן ליגות יציבות מבחינת סגלים.
לפי CIES, "למרות הבדלים גיאוגרפיים ותרבותיים, אנחנו מזהים שהעברות שחקנים וספקולציות לגבי שחקנים נהפכו לפעילות נפוצה עבור יותר ויותר מועדונים ברחבי אירופה".
"השאלה המרכזית", מסכמים ב-CIES, "היא לגבי התהליכים שקורים ועד כמה הם מסכנים את האינטרס התחרותי של הקבוצות, האמינות של כדורגל מקצועני והיכולת שלו להתפתח". כלומר, על פי CIES, "אוהדים של קבוצות שהסגל שלהן לא יציב צריכים להיות חרדים לעתידן".
המחקרים הללו, שמוכרים לאנשי הכדורגל כבר שנים, לא גורמים לייצוב המועדונים באירופה. ההיפך, המועדונים וההרכבים נהפכים לפחות יציבים. המסקנה היא שבמועדונים רבים מי שאחראי על הכדורגל לא מבין את המשחק, או שהוא דווקא כן מבין את המשחק אבל איכפת לו יותר מאינטרסים שלא קשורים למשחק.
