הצלחה אנגלית בליגת האלופות היא בלתי נמנעת
ההכנסות האדירות של הפרמיירליג מזכויות שידור לא רק מביאות שחקנים במחירים מופקעים אלא מאפשרות לקבוצות לבנות מערכים ספורטיביים איתנים. מוחות הכדורגל המבריקים ביותר באירופה נוהרים לפרמיירליג וזה הולך להשפיע גם על ליגת האלופות
הסכם זכויות השידור של הפרמיירליג בבריטניה בלבד מכניס 5.1 מיליארד ליש"ט בשלוש עונות (מעונת 2016/17 ועד 2018/19). מדובר על עלייה של 71% מההסכמים הקודמים. זכויות השידור מחוץ לבריטניה מכניסות סכום של כ-3.2 מיליארד ליש"ט. גם כן לשלוש שנים. זה יוצא 1.8 מיליארד ליש"ט בשנה מזכויות שידור מקומיות ו-780 מיליון ליש"ט בזכויות שידור מחו"ל.
קראו עוד בכלכליסט:
- מנצ'סטר יונייטד שברה את שיא הרווחים וההכנסות בעונת 2016-2017
- התיקון של פפ גווארדיולה עלה 179 מיליון יורו
- מדוע האנגלים הצעירים עוזבים את הפרמיירליג
תומר חמד עם מצלמת טלוויזיה צילום: איי אף פי ביורואים זה יוצא (נכון ל-2016/17) כ-3.75 מיליארד יורו בהכנסות מזכויות שידור מקומיות באנגליה פלוס 1.573 מיליארד יורו מזכויות שידור לחו"ל (הירידה של הליש"ט צמצמה את המספרים ביורואים). לשם השוואה, ספרד מכניסה בסך הכל 1.658 מיליארד יורו מזכויות שידור מקומיות ו-650 מיליון יורו מחו"ל. בסריה A מדברים על 1.149 מיליארד יורו מזכויות שידור באיטליה ורק 185 מיליון יורו מזכויות שידור בחו"ל. בונדסליגה - 801 מיליון יורו מזכויות שידור בגרמניה ו-175 מיליון יורו בחו"ל (זה משתנה העונה ל-1.159 מיליארד יורו מהעונה עד עד 2020/21). וצרפת? 759 מיליון יורו ו-32.5 מיליון יורו (זה ישתנה ל-80 מיליון יורו בוענה מ-2018/19 עד 2023/249.
אגב, ליגת האלופות מכניסה 1.94 מיליארד יורו בשנה מזכויות שידור. יותר מכל ליגה אחרת מלבד הפרמיירליג.
כמו כן, חלק מההסכמים באירופה הם לשתי הליגות הראשונות. ובניגוד לליגות אחרות, הפרמיירליג מחלקת את הכסף הזה באופן מאוד שיוויוני.
באיטליה יש חלוקת הכנסות גדולה יותר לקבוצות הגדולות יותר (סעיפי 'מורשת' ו'הצלחה' למיניהם מסייעים לקבוצות הגדולות לקבל נתח גדול יותר).
בספרד מחלקים 7% מהכסף לליגה השנייה ומהסכום שנשאר 50% באופן שיוויוני לכולם ו-50% לפי הישגים בשלוש השנים האחרונות ו'יכולת לייצר הכנסות' (סעיף שאמור לעודד קבוצות קטנות לנסות ולייצר הכנסות שלא קשורות לזכויות שידור וגם להטיב עם ריאל מדריד וברצלונה). המשמעות בספרד היא שריאל מדריד וברצלונה מקבלות סכום של כ-140-150 מיליון יורו כל עונה - בעוד שאתלטיקו מדריד, סביליה, ויאריאל ואולי בילבאו וריאל סוסידאד ירוויחו בין 90 מיליון יורו ל-115 מיליון יורו בשנה, כששאר קבוצות הליגה ירוויחו בין 60 מיליון יורו ל-80 מיליון יורו. זה שיפור משמעותי ביותר מחלוקה שהעניקה לריאל וברצלונה 50% מההכנסות ול-18 האחרות את ה-50% שלהן. החלוקה בבונדסליגה תהיה מסובכת להפליא - כשהזוכה בבונדסליגה תקבל 5.8% מהסכם זכויות השידור והקבוצה במקום האחרון 2.9%.
ההסכמים בליגות הגדולות האחרות מאוד מסובכים להבנה ונועדו להיות פשרה בין הרצון של הקבוצה הגדולה והפופולרית ביותר לקבל את שיעור ההכנסה הגבוה ביותר לבין האיזון התחרותי שצריך לשמר, איכשהו, בליגה.
באנגליה, ההסכם מעודד חלוקה כמה שיותר שיוויונית.
מתוך ה-1.76 מיליארד ליש"ט מההסכם המקומי - 50% מחולקים שווה בשווה. 25% מחולקים לפי המיקום הסופי בטבלה (כשכל מקום בטבלה שווה 1.9 מיליון ליש"ט) ו-25% מחולקים לפי הופעות בשידור ישיר בטלוויזיה (כל קבוצה מקבלת 1 מיליון ליש"ט על שידור ישיר שלה וכל קבוצה תקבל לפחות 10 מיליון ליש"ט). ה-780 מיליון ליש"ט מזכויות השידור בחו"ל מחולקים שווה בשווה בין כל הקבוצות (כ-39 מיליון ליש"ט לקבוצה).
המשמעות של החלוקה הזו היא שצ'לסי, האלופה, קיבלה 150.8 מיליון ליש"ט מזכויות שידור בעוד שסנדרלנד, שירדה ליגה ממקום האחרון, קיבלה 93.47 מיליון ליש"ט. לשם השוואה, סנדרלנד קיבלה יותר כסף מזכויות שידור מכל קבוצה בספרד מלבד אתלטיקו מדריד, ריאל מדריד וברצלונה. החלוקה באנגליה היא השיוויונית ביותר 1 ליש"ט לקבוצה במקום האחרון על כל 1.61 ליש"ט לאלופה. בספרד זה 1 יורו ליורדת על כל 2.41 יורו לאלופה.
המשמעות של החלוקה הזו היא של-5-6 קבוצות יש את הכסף לרכישת כלים לזכייה באליפות ושכמעט כל קבוצה יכולה לרכוש כלים שיעזרו לה להפוך כל משחק לתחרות - גם נגד הקבוצות הגדולות. מבחינת בעלות זכויות השידור מדובר בטלוויזיה שחייבים לראות - גם אם זה ווסטהאם נגד טוטנהאם או מנצ'סטר יונייטד נגד סאות'המפטון. יש תחרות ומוטיבציה לצפייה ב-90 דקות בכמעט כל משחק.
וכך, למרות שלליגה הספרדית יש את מותגי הספורט החזקים בעולם - ליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו, ברצלונה וריאל מדריד - חברות התקשורת מחוץ לאנגליה ובעיקר באסיה מוציאות את הכסף הגדול על ליגה שמספקת יותר משחקים מעניינים ותחרותיים. העלייה מזכויות השידור בחו"ל כבר מובטחת ברובה.
רשת NBC האמריקאית משלמת 1 מיליארד דולר על זכויות השידור של הפרמיירליג (על הסכם עד 2022). ענקית התקשורת האפריקאית SuperSport תשלם 168 מיליון ליש"ט בשנה בין 2019-2022 (עלייה מ-84 מיליון ליש"ט מההסכם הנוכחי). בסין חברת PPTV תשלם 180 מיליון ליש"ט בשנה (בין 2019 עד 2022) - עלייה מ-13 מיליון ליש"ט בחוזה הנוכחי (כמעט פי 14 יותר). וגם כאן בישראל - צ'רלטון שילמה בערך פי 5 יותר על ההסכם הנוכחי מאשר ההסכם הקודם (עלייה מ-4.5 מיליון דולר ל-20 מיליון דולר).
והכסף מזכויות השידור באנגליה עצמה גם כן צפוי לצמוח - על פי הערכות בסכום של כ-1.5 מיליארד ליש"ט. זאת בעקבות עניין הולך וגובר של ענקיות הרשת, פייסבוק, אמזון ואולי גוגל או טוויטר בזכויות שידור של הפרמיירליג. אד וודוורד, מנכ"ל מנצ'סטר יונייטד, אישר את העניין של אמזון ופייסבוק בזכויות השידור ש-BT וסקיי, בעלות הזכויות כיום, ילחמו עליהן בכל הכוח - מאחר שהן הבסיס למודל העסקי שלהם.
כלומר, ייתכן מאוד שמההסכם הקודם הפרמיירליג תכניס סכום הקרוב ל-10 מיליארד ליש"ט מזכויות שידור בלבד. זאת בעוד שבאיטליה, למשל, מתקשים למכור את זכויות השידור בסכום גבוה יותר מהסכום שהם מקבלים היום (הרייטינג יורד) ובגרמניה סגורים על הסכם עד 2021.
הכסף הגדול מוביל, כמעט באופן טבעי, לעלייה במחירי השחקנים ומשכורותיהם - אבל ביחס להכנסות, המחירים לא עולים באותו השיעור ולמרות שדני דרינקווטר, שלא שווה יותר מ-8 מיליון ליש"ט בעולם נורמלי, נרכש ב-35 מיליון ליש"ט - כסף רב נכנס גם לתוך מודלים ספורטיביים חדשים ואיתנים יותר מהקיימים.
פפ גווארדיולה מאמן מנצ'סטר סיטי עם אוהדי הקבוצה צילום: איי אף פי וחוד החנית של המודלים הללו הם המאמנים הבכירים באירופים.
"אנגליה מושכת גם את המאמנים הטובים בעולם" אומר סטפן שימאנסקי, החוקר המוביל בכלכלת ספורט. " פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי, אנטוניו קונטה בצ'לסי, יורגן קלופ בליברפול, ז'וזה מוריניו במנצ'סטר יונייטד. הם מגיעים עם תפיסה מקצועית חזקה והמון קשרים. לשחקן לא חשוב רק הכסף אלא גם אצל מי הוא מתאמן, ועכשיו אנגליה מציעה לו את שני הדברים. הייתי מאוד מודאג אם הייתי קבוצה לא אנגלית".
הכסף והקשרים הללו משפיעים אט-אט על ההופעות של האנגליות בליגת האלופות.
ולא מן הנמנע שליאו מסי, שמסיים את חוזהו בברצלונה בקיץ, יראה במנצ'סטר סיטי כמועמדת לגיטימית לקלוטו - גם מבחינה כספית וגם מהבחינה הזו שכל השדרה הניהולית במועדון האנגלי היתה שם כשהוא עלה לגדולה בברצלונה - כולל המאמן. גם לא מופרך לראות מאמן אדיר כמו לאונרדו ז'ארדים (מונאקו) מחליף את ארסן ונגר בקרוב או את צ'לסי לא מביאה רק את חלוץ העתיד של ריאל מדריד אלא גם את שחקני עתיד אחרים שמתוסכלים מכך שהם לא מקבלים מספיק צ'אנסים. כמו כן, לליברפול יש את הכסף והאיש (יורגן קלופ) כדי להבטיח לפייר-אמריק אובאמיינג את הכסף שהוא רוצה ולא מקבל בבורוסיה דורטמונד. גם לא מופרך לחשוב שכריטסיאנו רונלדו באמת רוצה לעזוב לאנגליה ולחזור למנצ'סטר יונייטד (אפילו אמר שהוא שוקל את זה לבית המשפט באנגליה).
"בינתיים הקבוצות האנגליות לא משתלטות על אירופה, ושחקנים לא ממהרים לעזוב את ריאל מדריד, ברצלונה ובאיירן מינכן לאנגליה, אבל זה לא יחזיק למשך זמן" אומר שימאנסקי. "מסי נשאר בברצלונה, אבל מסי הבא כבר יגיע לאנגליה. הקבוצות באירופה חייבות להילחם בכל דרך נגד הדומיננטיות הכלכלית של הפרמיירליג, כי אחרת הן ייהפכו לבלתי רלבנטיות. אם הייתי הליגה הספרדית, הגרמנית או האיטלקית – המטרה העיקרית שלי בחיים היתה לעצור את הפרמיירליג. ייתכן שכבר עברנו את הנקודה שאפשר לעצור את התהליך. כיום נקודה בפרמיירליג שווה לקבוצה יותר מהשתתפות בליגת אירופה ועוד מעט יותר מהשתתפות בליגת האלופות. מבחינה כלכלית, לקבוצה כדאי יותר להצליח באנגליה מאשר באירופה. זה מאוד מסוכן עבור הליגות האחרות".
ליגת האלופות רק התחילה אבל מלבד ליברפול (שתי תוצאות תיקו) כל האנגליות מושלמות - כולל במשחקים קשים (טוטנהאם - דורטמונד ואתלטיקו מדריד - צ'לסי). עדיין לא ברור אם אנחנו בפתח של עידן אנגלי בליגת האלופות אבל עם הכסף הגדול, המוחות שממשיכים לייבא לתוך המשחק והשחקנים האיכותיים שממלאים את הסגלים, שאף אחד לא יתפלא לראות 2-3 אנגליות בשלבים הכי גבוהים של התחרות.
