מחקר: בדרך למצוינות בספורט צריך גם לכייף

ביולי השנה התפרסם מחקר שהראה שנערים שמשחקים כדורגל הם בעלי עצמות חזקות יותר. המחקר של אוניברסיטת אקסטר שבאנגליה השווה בין צפיפות עצם של כדורגלנים צעירים, שחיינים צעירים ורוכבי אופניים צעירים. כולם הושוו גם לנערים פעילים אך כאלו שלא עוסקים בספורט על בסיס קבוע. החוקרים גילו שלכדורגלנים הצעירים יש עצמות בריאות יותר.

שחייה ורכיבה על אופניים היו פעולות שסייעו לבריאות אך החוקרים טוענים כי לא הוכח שהם מסייעים להתפתחות עצמות מאחר שאלו פעולות שנעשות באווירה חסרת כבידה באופן יחסי.

ילדים משחקים. גם כדורגל 3 פעמים בשבוע מסייע להתפתחות העצמות של נערים צילום: איי פי

"המחקר שלנו מראה שמשחק כדורגל משפר את התפתחות העצמות יותר מאשר שחייה ורכיבה על אופניים", אמר דימיטריס ולאצ'ופלוס, חוקר באוניברסיטת אקסטר. "התמקדנו בשחקנים שמעוניינים להיות מקצוענים ומשחקים תשע שעות בשבוע. ייתכן שגם לשלוש שעות בשבוע יהיה אפקט דומה על העצמות. 

עוד לפני המחקר ידענו שפעילות ספורטיבית היא מפתח להתפתחות העצם, אבל במחקר העכשווי אנחנו מבהירים איזה סוג של התעמלות מסייע יותר, למרות שלא בדקנו את כל ענפי הספורט הקיימים. סביר להניח שענפים בהם יש אלמנט משמעותי של התמודדות וסחיבת משקל, ריצות מהירות ואינטנסיביות גבוהה - כמו טניס, בדמינגטון, כדורסל וכדוריד - הם בעלי אפקט דומה לזה של כדורגל".

מיכאל זנדברג, ששיחק כדורגל באופן מקצועי למעלה מ-20 שנה אמר שהעובדה שהתאמן במגוון ענפי ספורט בילדותו עזרה לו מאוד. "באירופה מלמדים היום על גיוון ספורטיבי בגיל צעיר. מעודדים את הילדים לשחק בכמה ענפים, כיוון שילדים צריכים מגוון של תנועות - מכל מיני ענפים - בשביל להצליח בענף אחד.

"לי מאוד עזר שכילד רכבתי על אופניים בשכונה, טיפסתי על עץ לקטוף משמשים או הייתי בחוגי ג'ודו, פינג פונג, טניס, כדורסל. כל הדברים האלה נתנו לי מגוון קואורדניטיבי, שסייע לי להתמודד עם מצבים של כדורגל. תן לי היום לעשות כל סוג של ספורט - ואני אדע איך לעשות אותו ברמה הבסיסית. יש לי בסיס קואורדינטיבי גבוה מהממוצע. זה יכול לעזור לכל שחקן".

התמקדות בענף אחד עשויה להיות גם בעלת השפעה מנטלית חמורה על ספורטאים צעירים. לפי מחקר של אוניברסיטת וויסקונסין, ספורטאיות שפרשו מכל ענפי הספורט והתחילו להתמקד רק בענף אחד התחילו לחוות לילות חסרי שינה בגלל לחץ, כאבים, עייפות ומצב רוח רע.

לטים S גרובר, הבעלים של אטאק אתלטיקס - קומפלקס מגרשי כדורסל שבו ברק אובמה משחק - יש תיאוריה שמגובה במחקרים על מספר הפציעות הבלתי נגמרות של שחקני NBA: "הבעיה היא ששחקנים משתתפים ביותר מדי משחקים", כתב גרובר ב"ספורטס אילוסטרייטד".

גרובר, כאמור, הוא הבעלים של אטאק אתלטיקס, והוא גם מאמן אישי ומשקם אישי של שחקנים שנפצעו. בין השאר הוא עבד על שיקום פציעות קשות עם מייקל ג'ורדן, האקים אולאג'ואן, טרייסי מקגריידי, צ'רלס בארקלי וסקוטי פיפן.

לפי גרובר: "שחקנים משתתפים במאות משחקים, במשך אלפי שעות, מאז שהם ילדים. ליגות ילדים, מחנות קיץ, משחקי הייסקול, קולג', אימונים, נסיעות ועוד. אין זמן לשיקום, אין זמן להתאמן על ענפי ספורט אחרים, והתוצאה: השרירים, הגידים, הרצועות, החיבורים בין כולם - שחוקים משנים של תנועות, אותן תנועות, באותו כיוון, אותן זוויות.

"איזו מכונה לא היתה נשחקת משימוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה שנים? לפעמים הגוף האנושי פשוט אומר 'די' ואז יש פציעה גדולה"

כמו תמיד, ההורים אשמים. הורים רבים דוחפים את ילדיהם לפתח קריירה של ספורטאים, וייתכן מאוד שמשחק יתר הוא גורם לקיצור הקריירה. כמו כן, מגיל צעיר דורשים ההורים מהילד להתמקד בענף ספורט אחד, אף שילדים טבעי יותר לגוון בתנועות ולא להתאמן על אותן תנועות פעם אחר פעם.

שחקנים רבים מדברים על השנים במגרש בשכונה, כשאבא שלהם לימד אותם לזרוק נכון או לעשות הגנה כמו שצריך - פעולות מכניות שוחקות - כדי שיהיו השחקנים הכי טובים בקבוצת התיכון שלהם. כי זה מה שיזכה אותם במלגה או בהזדמנות באחד הקולג'ים, ואולי אף יסלול את הדרך ל־NBA, שם השחקנים "יסתדרו" כספית ויסדרו את המשפחה.  

יוהן קרוייף. הצטייין בבייסבול צילום: איי אף פי

למשל, יוהן קרויף היה שחקן בייסבול מצטיין. מרקו ואן באסטן היה יכול לעשות קריירה כשחקן פינג פונג אולימפי. באייאקס, המועדון המוביל בגידול כדורגלנים באירופה, מתעקשים שהשחקנים הצעירים יעסקו בענפי ספורט אחרים. השחקנים הצעירים עוברים שיעורי ג'ודו, התעמלות, אתלטיקה קלה או טאקוונדו, וזאת מתוך הנחה כי אלו משפרים את הקואורדינציה ועוזרים בסופו של דבר להתפתח ככדורגלנים.

עד גיל 13 כ־40% מפיתוח הכדורגלנים באייאקס כלל לא קשור לכדורגל - ויש מאמנים שמתעסקים רק בזה. "הדרישות מכדורגלן היום הן להיות גם אתלט גדול, ככה הכדורגל התפתח", אומר אדווין גודהארט, האחראי למדעי הספורט במועדון.

אגב, קיום חוגי ספורט אחרים באייאקס הוא גם התחברות למסורת ישנה. אייאקס היה מועדון ספורט בדומה לברצלונה בעברו.

בברצלונה גם כן מגדלים שחקנים עם סיוע של ענפים אחרים ובכלל, כשמסתכלים על הספורטאים המצויינים בימנו רואים שלרבים היתה תשוקה לענף אחד: זלאטן איהרהימוביץ' התאמן בטאקוונדו, וויין רוני היה מתאגרף לא רע, גארי לינקר היה שחקן קריקט מצוין, גארת' בייל הצטיין ברוגבי, איבן פרסיץ' כיכב בכדורעף, פאולו מאלדיני בטניס גורדון הייוורד גם כן היה טניסאי ברמה גבוהה ואף זכה באליפויות עם אחותו בטניס זוגות מעורב.

 אודל בקהאם, כוכב ניו יורק ג'איינטס, שיחק בייסבול, כדורגל וכדורסל בילדותו. ארון רודג'רס, כוכב גרין ביי פאקרס, היה שחקן בייסבול מצוין. אנטואן גריזמן כדורסלן לא רע בכלל ביחס לגובה שלו. רוברט לבנדובסקי עסק בהתעמלות, ג'ודו, כדורעף, כדוריד. וזה ממשיך: לברון ג'יימס היה שחקן פוטבול מצוין, טים דאנקן היה שחיין טוב מאוד, מייקל ג'ורדן שיחק בייסבול בליטל ליג, טוני רומו היה גולפאי ברמה גבוהה לגילו.

אלכס מורגן, אחת מהכדורגלניות המוכרות בעולם, שיחקה טניס וכדורסל לפני שהתחילה להתמקד בכדורגל - באמת, יש אינסוף דוגמאות.

בכיף. למה לא

"הכיף - למידה בזמן משחק" היא תפיסת חינוך שמסייעת לטפח ספורטאים יצירתיים ומקצועיים. "חינוך דרך כיף זה מחווה לכדורגל הרחוב", אומר קריס ואן דר האיגן, ראש מחלקת ההדרכה בהתאחדות הכדורגל הבלגית. "זה להציע רגעי כיף בהליך הלימוד. להתאמן בכיף, לשחק בכיף ולהתחרות בכיף".