לא מוכנים לשתוק

בפברואר האחרון כולם צחקו על קיירי איירווינג, כוכב קליבלנד קאבלירס בזמנו וכיום שחקן בוסטון סלטיקס. איירווינג סיפר בפודקאסט של חבריו לקבוצה, ריצ'רד ג'פרסון וצ'אנינג פריי, שהוא מאמין שכדור הארץ הוא שטוח. דבריו, שעדיין לא ברור אם הוא מתכוון אליהם או שסתם היו בדיחה מטופשת, הפכו לבדיחה ברשתות החברתיות, אבל גם לכאב ראש עבור מורים בבתי ספר ברחבי ארה"ב. אבי וולפמן־ארנט, מורה, כתבה באתר החינוך האמריקאי NPR: "יש ילד בכיתה שבטוח שכדור הארץ הוא שטוח ושכל מי שטוען ההפך הוא חלק מקונספירציה ענקית. הוא מאמין בזה בגלל שקיירי איירווינג, כוכב כדורסל, אמר את זה. ולא משנה כמה סרטוני וידיאו והוכחות הראיתי, שום דבר לא עבד. זה קשה עבורי כי הם לא חושבים שהמדע הוא אמיתי". איירווינג אולי חושב שהטענה שלו מצחיקה, אבל ההשפעה שלו, במיוחד על צעירים, היא אדירה. והוא לא היחיד בעל ההשפעה הזו בין חבריו לקבוצה ולמשחק. חברים שכעת נמצאים בקרב על התודעה מול האיש שאמור להיות האיש החזק בעולם — נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

לברון ג'יימס וסטפן קרי. הציוץ של לברון נגד טראמפ השיג יותר מ־1.1 מיליון לייקים ויותר מ־550 ריטווטים בחצי יום. הציוץ הכי גדול בכל הזמנים של ספורטאי צילום: רויטרס

טים טראמפ נגד טים קרי

בסוף השבוע האחרון טראמפ הסתכסך עם סטפן קרי, כוכב גולדן סטייט ווריירס על רקע הביקור המסורתי של אלופת ה־NBA בבית הלבן. קרי, שלו יש מערכת יחסים עם ברק אובמה, אמר במפורש שהוא לא רוצה לבקר בבית הלבן של טראמפ, אבל ההחלטה על כך תהיה קבוצתית ולא אישית. טראמפ שיקר, כהרגלו, בטוויטר וצייץ שקרי "מהסס" אם להגיע ולכן הוא "מושך את ההזמנה". בתגובה הווריירס אמרו שהם לא יגיעו לבית הלבן ושבתאריך המיועד לפגישה עם הנשיא יגיעו לוושינגטון וישתתפו באירועים שחוגגים שוויון בין בני האדם וגיוון אנושי. יממה לפני שהסתכסך עם אחד הכדורסלנים הפופולריים בעולם, טראמפ, שאחרי אירועי שרלוטסוויל כינה מפגינים ניאו־נאצים "אנשים טובים", אמר שקולין קפרניק, קוורטרבק ב־NFL, הוא "בן זונה". ולמה? כי "קאפ" כרע ברך בזמן ההמנון כמחאה על אלימות המשטרה כנגד שחורים. טראמפ גם דרש שהבעלים של קבוצות ב-NFL "יפטרו" שחקנים כמו קפרניק, שתורם מיליונים מכספו לעמותות וקהילות.

לברון ג'יימס, כוכב הכדורסל הגדול בליגה ואחד הגדולים בכל הזמנים, נכנס עם כל כוחו והפופולריות שלו לקרב הזה כאשר כינה את טראמפ Bum ("בטלן" או "אפס") בטוויטר. הציוץ השיג יותר מ־1.2 מיליון לייקים ויותר מ־600 אלף ריטווטים בחצי יום. הציוץ הפופולרי ביותר בכל הזמנים של ספורטאי.

שחקני בולטימור רייבנס מוחים בכריעת ברך בזמן השמעת ההמנון, אתמול. הנשיא טראמפ. דרש לפטר שחקנים המוחים בדרך זו צילום: איי פי

ההבדל בין ה־NFL וה־NBA

כריעת הברך של קפרניק קרתה בעונה שעברה ולא ממש תפסה בפוטבול. הקוורטרבק לא מצא עבודה חדשה בליגה לאחר שחרורו מסן פרנסיסקו פורטיניינרס. בעקבות דבריו של טראמפ התחילה תנועה של כריעת ברך. משחקני פוטבול, דרך שחקני בייסבול ועד סטיבי וונדר — סופרסטארים "כורעים ברך למען אמריקה". עם זאת, כוכבי ה־NBA הרבה יותר משפיעים ויכולים לעשות נזק גדול הרבה יותר לתדמית של טראמפ מאשר כוכבי פוטבול.

ביל סימונס, אחד מפרשני הספורט החשובים בארה"ב, הסביר בפודקאסט שלו: "שחקני NBA מוכרים יותר, הם רק חמישה על המגרש, מזהים אותם, אין עליהם קסדות, הם יכולים לעשות קריירה ארוכה יותר משחקני פוטבול. והליגה עצמה ליברלית יותר. מכילה יותר". אחת הסיבות לכך היא שהבעלים ב־NFL הם מיליארדרים או בנים של מיליארדרים שעשו את כספם בתעשיות הישנות — נפט, בנייה, בנקאות. הם רפובליקנים, לבנים, כסופי שיער ושמרנים. בעלי קבוצות ב-NBA צעירים יותר, עשו את כספם בעצמם ובדרך כלל בתעשיות חדשניות יותר, הייטק, קרנות השקעה ובידור. "אני גאה בשחקנים שלנו שלוקחים תפקיד אקטיבי בקהילה וממשיכים לדבר בביקורתיות על נושאים חשובים", סיכם הקומישינר של ה־NBA אדם סילבר את הגישה של הליגה לדברי הכוכבים שלה.

בנוסף, ל־NBA יש מסורת של כוכבים־פעילים עוד מהתקופה שבה לשחורים אסור היה לשתות מאותה ברזייה של לבנים.

בינואר 1964, שעתיים לפני משחק האול־סטאר בבוסטון, הכוכבים הגדולים של הליגה הודיעו לקומישינר וולטר קנדי שהם לא הולכים לשחק במשחק שהיה אמור להיות משודר בטלוויזיה, עד שלא יסודרו תנאי הפנסיה שלהם. השחקנים היו מתוסכלים משכר נמוך, טיסות ונסיעות ארוכות והסכימו יחדיו ללכת על המהלך המאוד שערורייתי ואמיץ הזה. 15 דקות לשריקת הפתיחה, בגלל לחץ של גורמי שידור, קנדי הסכים לתנאים של השחקנים והם עלו לשחק. זה היה ניצחון אדיר לזכויות הספורטאים בארה"ב.

המובילים של הקרב הזה היו ביל ראסל, לני ווילקינס וטום היינסון. שניים מהם היו שחורים, שסבלו מגזענות נוראית באותם ימים. זה קרב שבזכותו השחקנים ב־NBA כיום הם המרוויחים הגדולים של עולם הספורט ובעלי זכויות על 50% מההכנסות של הליגה, אותן הם חולקים עם בעלי הקבוצות. איגוד השחקנים של ה־NBA, שבעצם נולד באותו ערב בבוסטון, הוא אחד האיגודים הכי חזקים בארה"ב. הוא גם אחד האיגודים הכי שחורים.

ובסופו של דבר יש כאן קרב בין עשירים מאוד שונים זה מזה. טראמפ, לבן שנולד לבית עשיר ואביו הציל אותו מפשיטות רגל בעבר, עלה לגדולה בזכות הנחות מס (שהוא מסרב לחשוף), נטוורקינג עם עשירים לבנים אחרים ותדמית שקרית. שחקנים כמו לברון ג'יימס גדלו באשפתות, בדרך כלל בלי דמות אב, ועלו לגדולה ולסטטוס של מיליונרים (ידוע בדיוק כמה כסף הם מקבלים וכמה מס הם משלמים) בזכות איגוד חזק, עבודה קשה, התמדה ושיתוף פעולה עם חברים מכל הצבעים והגוונים. כוכבי ה־NBA הם התגשמות החלום האמריקאי. טראמפ, עבור רבים שהותיר חסרי כל — כולל עובדים רבים בליגה המתחרה ל-NFL שהביא לפשיטת רגל — הוא הסיוט האמריקאי.

טראמפ. כוכבי ה־NBA הם התגשמות החלום האמריקאי. טראמפ, עבור רבים שהותיר חסרי כל — כולל עובדים רבים בליגה המתחרה ל-NFL שניהל והביא לפשיטת רגל — הוא הסיוט האמריקאי צילום: איי אף פי

לא נשאר בספורט

בתקופה הנוכחית בארה"ב בכל פעם שכוכב ספורט מביע את דעתו יהיו אלו שיגיבו שהוא צריך "להישאר בספורט" — Stick to sports. אך זה כבר בלתי אפשרי. "האם מישהו הולך להגיד לטראמפ להישאר בפוליטיקה, כמו שאומרים לנו להישאר בספורט?", צייץ אריק אברון, הטייט אנד של דטרויט ליונס. דימוריס סמית', יו"ר איגוד שחקני ה־NFL, הוסיף בהצהרה משלו אחרי דבריו של טראמפ על קפרניק: "אנחנו לא ניסוג. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו 'להישאר בספורט'".

האוהדים שאומרים לספורטאים/עיתונאי ספורט "להישאר בספורט" יסבירו שהם רוצים "מנוחה" או "אסקפיזם" מעידן בעייתי ומלחיץ. אבל זה גם מאוד תמים לדרוש מספורטאים "להישאר בספורט". פוליטיקה וספורט תמיד היו מעורבבים זה בזה. ג'סי אוונס השפיל את הנאצים על מסלול הריצה, ג'ק רובינסון שבר את מחסום הצבע עבור מיליונים כאשר שיחק בליגת הבייסבול של הלבנים בפעם הראשונה, והאולימפיאדה תמיד היתה מלאה בהפגנות ומחוות פוליטיות. בעבר, כאשר מייקל ג'ורדן, בימים שבהם היה הכוכב הגדול של ה־NBA, נשאל אם יתמוך במועמדותו של הארווי גאנט הדמוקרטי, ראש עיריית שארלוט לשעבר, לסנאט של צפון קרוליינה, הוא ענה את המשפט שהפך לסמל של גדודי ה־Stick To sports: "גם רפובליקנים קונים נעלי ספורט", אמר מי שכונה "אלוהים". כלומר, אני ספורטאי — עזבו אותי. כיום השחקנים לא יכולים להרשות לעצמם כזו התרחקות מהסוגיות הבוערות. כמעט כל שחקן ב־NBA הביע דעתו על תמיכתו של טראמפ במפגינים הנאצים. השחקנים ספגו גם ביקורות על כך. אבל לא נסוגו. "לברון אמור להיות מרוצה עם המיליונים שהוא מרוויח", אמר קרים עבדול ג'אבר, כוכב הליגה לשעבר, חוקר ופעיל פוליטי, "הם אומרים לו, 'שתוק ותנהג בקאדילק שלך'. אנשים מגיבים לאקטיביזם של לברון כפטרונים של אתלט שחור — בדיוק כמו בשנות הארבעים". עבדול ג'אבר דיבר בפודקאסט של הבדרן לארי ווילמור והוסיף: "אני יודע שהמדינה הזו טובה יותר מזה. ואנחנו לא יכולים לשתוק. זה עניין של המוסר של המדינה". "הבחור הזה ששמנו אותו להיות אחראי על המדינה מכניס את הראש שלו לספורט ואומר לבעלי קבוצות לא להעסיק מישהו בגלל אמונתיו ודעותיו הפוליטיות", אמר לברון בווידיאו שצילם לאחר ציוציו על טראמפ. "זה פשוט לא משהו שאני יכול להיות בשקט בקשר אליו". כבר אי אפשר להגיד לספורטאי "תישאר בספורט". בטח לא במדינה שבחרה כוכב ריאליטי להיות נשיא.