מחקר: קבוצות יורוליג זורקות "מעט מדי" מהשלוש
עדי בלאט (בתו של דייוויד) ודניאל לויטר - סטודנטיות לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה - מדדו את היעילות האסטרטגית של קבוצות היורוליג והגיעו למסקנה שהן צריכות לזרוק הרבה יותר לשלוש
עדי בלאט (בתו של דייוויד) ודניאל לויטר, סטודנטיות שנה ג' בבית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, מדדו את היעילות האסטרטגית של קבוצות היורוליג והגיעו למסקנה שהן צריכות לזרוק הרבה יותר לשלוש.
- הדמוקרטיה היחידה...
- בחורים זהב: השיטה שהובילה את הווריוורס לאליפות NBA
- שלוש הערות על הטרילוגיה של גולדן סטייט ווריירס וקליבלנד קאבלירס
דניאל לויטר ועדי בלאט. אסטרטגיות שונות צילום: עופר עמרם
במסמך, שכותרתו היא "היתרון האבסולוטי לקבוצת הבית בליגת היורוליג", בחנו הסטודנטיות, בהנחיית פרופ' יונה רובינשטיין, האם האסטרטגיות של קבוצת הבית וקבוצת החוץ שונות בפועל והאם כדאי להן לשחק לפי אסטרטגיה שונה.
השתיים מדדו את טיב האסטרטגיה של קבוצות היורוליג בשלושה מדדים: זריקות לשתיים מול זריקות לשלוש, משחקי בית מול משחקי חוץ ומשחקים צמודים מול משחקים לא צמודים ב- money-time. זאת כדי לבחון האם תוחלת התשואה במונחי נקודות מזריקה לשתיים וזריקה לשלוש היא שווה, וכן האם יש בה שוני קבוצת הבית לקבוצת החוץ כאשר מדובר במשחק צמוד.
לאחר בחינה של 259 משחקי יורוליג, התברר כי הפער בין ההסתברות לקליע לשתיים ביחס לקליעה לשלוש אינו גבוה מספיק כדי להצדיק כמות זריקות כפולה לשתיים. כלומר - קבוצות ביורוליג זורקות יותר מדי משתי נקודות למרות ה"תשואה" הנמוכה של הזריקה.
כמו כן, התברר כי אחוזי הקליעה לשלוש של קבוצת הבית נמוכים משל קבוצת החוץ בכל הרבעים, מה שמעיד על יתרון יחסי בזריקות לשלוש של קבוצת החוץ, כאשר במשחקים צמודים הייתה יכולה קבוצת החוץ להרוויח יותר מזריקות לשלוש.
תוצאות המחקר מגלות כי הקבוצות אינן משחקות נכון מבחינה אסטרטגית. לפי הסטודנטיות, "קבוצות הבית והחוץ זורקות מעט מדי לשלוש, למרות שתוחלת התשואה העודפת מזריקה לשלוש אינה זניחה ושונה באופן מובהק מאפס."
הסטודנטיות הציגו את הממצאים לאביה של עדי, מאמן מכבי תל אביב וקליבלנד קבאלירס לשעבר, דייוויד בלאט, והוא צוטט בעבודתן: "בשנים האחרונות, קבוצות בונות אסטרטגיה ממוקדת שמשלבת את התנועה ואת המהלכים הדרושים להכנסת כדור לצבע דרך כדרור או מסירה, ונוצרת קריסה הדרגתית של ההגנה.
"בעבר אסטרטגיות אלו נעשו באופן שרירותי, וכיום שימוש בהן הפך לפופולארי וספציפי ברמת המיקום דרכו נכנס הכדור לצבע וחלופות ההגנה שננקטות ע"י הקבוצה היריבה. הזריקה לשלוש השליכה גם על החלטות ניהוליות וכלכליות של הקבוצות, וקבוצות בוחרות בשחקנים שטובים בזריקה משלוש מהפינה, משלמות פרמיה לשחקנים שזורקים משלוש ופרמיה נוספת לזורקים משלוש מהפינה".
בלאט. בשנים האחרונות קבוצות בונות אסטרטגיה ממוקדת שמשלבת את התנועה ואת המהלכים הדרושים להכנסת כדור לצבע דרך כדרור או מסירה ונוצרת קריסה הדרגתית של ההגנה. בעבר, אסטרטגיות אלו נעשו באופן שרירותי וכיום זה הפך לפופולארי וספציפי ברמת המיקום דרכו נכנס הכדור לצבע וחלופות ההגנה הננקטות ע"י הקבוצה שמנגד" צילום: אימג'בנק, Gettyimages
בסיכום המחקר והממצאים, שילבו לויטר ובלאט גם את דבריו של בלאט האב: "קבוצת החוץ זורקת לשלוש פחות מאשר קבוצת הבית, ותמיד משאירה 'כסף על השולחן', בייחוד במהלך הרבע האחרון במשחק צמוד.
"בהתקשר לממצא כי קבוצות לא זורקות מספיק לשלוש, פנינו לדייוויד בלאט, מאמן כדורסל בכיר, על מנת לקבל פרספקטיבה מקצועית לגבי הפעולות הננקטות ברמה האסטרטגית במטרה לאפשר זריקה משלוש לאחר כניסה לצבע וכיצד התפתחה האסטרטגיה על פני זמן.
"המאמן השיב כי 'כיום, זריקה משלוש מהפינה הפכה למשמעותית ביותר עבור סקאוטינג ובחירת שחקנים. קבוצות בוחרות בשחקנים שטובים בזריקה משלוש מהפינה, שכן זהו הטווח זריקה הקצר ביותר לשלוש והסיכויים לקלוע משם גבוהים יותר. קבוצות משלמות פרמיה לשחקנים שזורקים משלוש ופרמיה נוספת לזורקים משלוש מהפינה. אני מאמין שביורוליג אפילו יותר מפנימים את החשיבות של זריקה משלוש מאשר ה-NBA מהסיבה שהקשת קרובה יותר לסל בהשוואה ל-NBA'".
