דלויט: הכדורגל האירופי הכניס 24.6 מיליארד יורו בעונת 2015/16
הדו"ח השנתי של דלויט על המצב הכלכלי של הכדורגל האירופאי מתפרסם בפעם ה-26. חמשת הליגות הגדולות באירופה מחזיקות בנתח של למעלה מ-54% מהשוק ומכניסות 13.4 מיליארד יורו
09:0712.07.17
שוק הכדורגל האירופאי ממשיך להציג צמיחה חזקה – ההכנסות צמחו בכ-13% בשנה האחרונה – תוספת של 2.8 מיליארד יורו - ל-24.6 מיליארד יורו, כך על פי Deloitte Annual Review of Football Finance. לפי אורן רוזמן, שותף וראש תחום הספורט בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte "אין כמעט שווקים אחרים שמציגים קצבי צמיחה כאלו גבוהים בוודאי בהתחשב בכך ששוק הכדורגל הוא איננו שוק חדש, ושהצמיחה עקבית ונמשכת לאורך כל השנים האחרונות, וצפויה להמשך לפחות בשנתיים הקרובות". הצמיחה צפויה בעיקר בגלל הסכמי זכויות שידור שאמורים להיכנס לתוקף בקרוב - כולל הסכם הבונדסליגה שצפוי להגדיל את ההכנסות של הליגה הגרמנית מזכויות שידור ב-85%.
קראו עוד בכלכליסט:
- מנצ'סטר יונייטד חוזרת לפסגת ליגת הכסף של Deloitte
- דלויט: הכדורגל האירופי יגלגל 25 מיליארד יורו בעונה הבאה
- מה זה אוהד אמיתי?
מנצ'סטר יונייטד- טוטנהאם. הפערים בתוך הטופ 5 גם כן נפתחים וצפויים להתרחב צילום: גטי אימג'ס חמש וכל השאר
למרות שישנה צמיחה בכל האפיקים, הפערים בין חמש הליגות הבכירות לשאר הליגות גדלים. חמשת הליגות הגדולות באירופה (אנגליה, גרמניה, ספרד, איטליה וצרפת) מחזיקות בנתח של למעלה מ-54% מהשוק ומכניסות 13.4 מיליארד יורו, כששאר הליגות מכניסות 19% מהכסף של הכדורגל האירופי, 4.6 מיליארד יורו. יתר ההכנסה מתחלקת בין ההכנסות של פיפ"א ואופ"א (שהיו גבוהות השנה בגלל משחקי היורו).
הפרמיירליג מעל כולם
הפערים בתוך הטופ 5 גם כן נפתחים וצפויים להתרחב. "תופעת הפרמיירליג האנגלית היא אחת המשמעותיות שאנו רואים בכדורגל האירופאי ואנו סבורים כי היא תשפיע על האופי והמבנה שלו בשנים הבאות" אומר רוזמן. "הליגה הזו היא המכניסה ביותר באירופה ופער ניכר - כ-5 מיליארד יורו (4.86 מיליארד יורו) בשנה האחרונה – 20% מכלל שוק הכדורגל האירופאי. הדומיננטיות של הפרמיירליג נמצאת בכל פרמטר שבוחנים אותו – הכנסה לקבוצה, תפוסת איצטדיונים, משכורת ממוצעת, רווח למועדון, מספר מועדונים רווחיים וכו' וכשההכנסות צמחו רק בשנה האחרונה בכ-800 מיליון יורו, זה לא צריך להפתיע שאנחנו רואים את ההעברות המשמעותיות שנעשות, ושגם קבוצות דרג שני באנגליה כמו אברטון עושות העברות של עשרות מיליונים".
תקציבי השכר מגלים הכל
בדבוקה השנייה ישנן את הליגות בגרמניה (2.7 מיליארד יורו), בספרד (2.4 מיליארד יורו) והליגה האיטלקית (1.97 מיליארד יורו) כאשר הליגה הצרפתית במקום החמישי עם הכנסות של 1.48 מיליארד יורו. "בכל אחת מהליגות הללו ישנן מספר מצומצם של קבוצות על דומיננטיות מאוד שנהנות מהכנסה גבוהה במיוחד", אומר רוזמן. "הליגות הצרפתית והאיטלקית, למרות ההצלחות של יובנטוס ומונאקו בליגת האלופות בשנה האחרונה, נמצאות בבעיה והפער הכלכלי (וגם באספקטים נוספים כמו תפוסת איצטידונים) רק מתרחב משלושת הליגות המובילות".
תקציבי השכר בחמש הליגות הגדולות מראים את ההבדלים הגדולים באירופה. אמנם הנסיקה ביחס להכנסות נעצרה ו-61% מההכנסות הולכות לטובת שכר (ירידה מ-62% בעונה שלפני), אך סך תקציבי השכר עלו ב-10% ל-8.2 מיליארד יורו, שהפרמיירליג משלמת את הכי הרבה שכר (3.04 מיליארד יורו - עלייה מ-2.6 מיליארד יורו) והלה ליגה הרבה מאחור מבחינת השכר (1.4 מיליארד יורו, עלייה מ-1.2 מיליארד יורו). הבונדסליגה והסריה A משלמות את אותו שכר לשחקניהן (1.34 מיליארד יורו) אך הליגה האיטלקית מפנה יותר מההכנסות שלה לטובת שכר (70% ביחס ל-49% בבונדסליגה). הליגה הצרפתית במקום החמישי (1.01 מיליארד יורו - עלייה מ-953 מיליון יורו). זו פעם ראשונה שבליג 1 הצרפתית משלמים יותר מ-1 מיליארד יורו לשחקנים אך יש לציין ש-30% מתקציב השכר הוא של פריז סן ז'רמן, שצמח ב-15% ל-292 מיליון יורו.
"אנו סבורים כי הכסף הגדול בפרמייר ליג יגביר את הדומיננטיות שלה, כאשר כבר כיום מועדוני הדרג השני בה הם שחקנים משמעותיים בשוק ההעברות", אומר רוזמן. "התוצאה היא שמועדוני הדרג השני בגרמניה ובספרד, ומועדוני הדרג הראשון באיטליה צרפת ובשאר אירופה יתקשו להתמודד על הכוכבים הגדולים, וייתכן מאוד שהדינמיקה שזה ייצר זה פער שרק ילך ויתרחב במעין מעגל קסמים, והדומיננטיות של הפרמייר ליג תהפוך לדרמטית יותר ויותר. ככל שזה יקרה ייתכן ונראה לחץ גובר לשינוי מודל ליגת האלופות מצד מועדוני העל בליגות הטופ 5 האחרות."
"הליגות הצרפתית והאיטלקית, למרות ההצלחות של יובנטוס ומונאקו בליגת האלופות בשנה האחרונה, נמצאות בבעיה והפער הכלכלי (וגם באספקטים נוספים כמו תפוסת איצטידונים) רק מתרחב משלושת הליגות המובילות."
נטפליקס? וולקם
לפי רוזמן, ההכנסות ימשיכו לעלות. "ספורט הוא הגביע הקדוש של עולם הטלוויזיה והוא מנצל את זה – הצמיחה האדירה בכדורגל האירופאי בשנים האחרונות מתודלקת בעיקר הודות להסכמי שידור חדשים ובסכומים גדולים וחסרי תקדים ביחס לעבר. למעשה זכויות השידור אחראיות ל-80% מהצמיחה בהכנסות הכדרוגל האירופי בשנה האחרונה".
בדלויט טוענים ש"בעולם של אלטרנטיבות צפייה אינסופיות ושל צורך בחוויות צפייה אישיות - ספורט הוא עוגן מרכזי בלוח השידורים. למעלה מ-100 התוכניות עם הרייטינג הגבוה ביותר בארה"ב בשנה האחרונה היו אירועי ספורט. ספורט הוא כמעט התוכן היחיד שהצופה לא מוכן לוותר עליו כאשר הקשר האמוציונלי הוא חזק וברור. בעולם של תחרות בין מספר רב של פלטפורמות שידור הוא העוגן המרכזי כיום הן של ערוצי ברודקאסט שניזונים מפרסומות בשידור חי, והן של שחקני טלוויזיה במודל של דמי מנוי (שחקני כבלים ולווין) כמענה לתחרות מול פלטפורמות OTT כמו נטפליקס ואמזון". לפי רוזמן: "אנו סבורים שהמילה האחרונה בתחום זכויות השידור לא נאמרה – ענקיות הטכנולוגיה והאינטרנט הבינ"ל עושות צעדים ראשוניים בעולם הספורט – יש עוד מהמורות ואתגרים בדרך, אבל בסופו של דבר ההערכות מדברות על כך שהן גם יכנסו לתחרות על זכויות שידור של ליגות ספורט מרכזיות (ובינהן הכדרוגל האירופאי כמובן). מכיוון שרוב הליגות כרגע תחת הסכמים סגורים למספר שנים קדימה ההתפתחות צפויה רק בגל הבא של מכרזי זכויות שידור אבל עשויה לתת לו דחיפה שתתרום לצמיחה נוספת בהכנסות. מנגד ישנם גם איומים כמו הרגלי הצפייה של דור המילניום והנכונות שלהם לצפות במשדרי ספורט שלמים, ולא רק לצפות בתקצירים דרך רשתות חברתיות. יהיה מאוד מעניין לעקוב אחרי השוק הזה בשנים הקרובות".
לוגו גמר ליגת האלופות בוויילס. דרך ליגת האלופות וליגת אירופה, אופ"א חילקה את הסכומים הגבוהים ביותר שחילקה אי פעם ב2016 - וסכומים אלו היו הסיבה העיקרית לעלייה בהכנסות בליגות האירופאיות מחוץ לחמש הליגות הגדולות צילום: רויטרס
אופ"א
דרך ליגת האלופות וליגת אירופה, אופ"א חילקה את הסכומים הגבוהים ביותר שחילקה אי פעם ב-2016. סכומים אלו היו הסיבה העיקרית לעלייה בהכנסות בליגות האירופאיות מחוץ לחמש הליגות הגדולות. בהולנד, למשל, הגיעו לעלייה של כ-40 מיליון יורו בהכנסות ל-478 מיליון יורו, הרבה בגלל עליה של 50% בהכנסות הקבוצות ההולנדיות מאופ"א. בדנמרק רשמו עלייה של 36% בהכנסות לשיא של 203 מיליון יורו, תודות להכנסות של FC קופנהגן מליגת האלופות. גם בשבדיה חוו עלייה בהכנסות (11% ל-166 מיליון יורו בזכות עליתה של מאלמו לליגת האלופות) וגם באוסטריה (עלייה של 25% ל-161 מיליון יורו נהנו מהכנסות נאות מליגת האלופות וליגת אירופה).
הפועל באר שבע מכבי תל אביב. אם הפועל באר שבע תעלה לליגת האלופות, היא תרוויח הרבה יותר ממכבי תל אביב צילום: ישראל יוסף
השלכות לגבי ישראל
רוזמן: "מבחינה של ליגות שאנו נוטים להתייחס לרוב בקבוצת הייחוס שלנו ניתן לראות שחלקן חוו עלייה ניכרת בהכנסות. כך לדוגמה הכנסות הליגות האוסטרית והסקוטית (מדינות בסדר גודל דומה לישראל) עומדות על כ-150 מיליון אירו. הכנסות מזכויות שידור בליגות האלו דומות בסדרי הגודל לאלו של הליגה הישראלית לאחר ההצלחה של המנהלת במכרז זכויות השידור האחרון. עם זאת, מנוע הצמיחה המרכזי של ליגות הדרג השני באירופה הוא הכנסות של מועדנים כתוצאה מחלוקת כספים במפעלים של אופ"א. החלוקות גדלות משמעותית, בין היתר כתוצאה מהכנסות גדלות של זכויות השידור של ליגות האלופות. העפלה לשלבים גבוהים באותם מפעלים, כפי שמכבי תל אביב והפועל באר שבע חוו, משמעותה הצלחה כלכלית גדולה, שיכולה לשנות דרמטית את המבנה הכלכלי של הקבוצות המובילות באותן ליגות. חלוקות כספים אלו צפויות לגדול בעונה הקרובה, כך שאם באר שבע תצליח להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות, היא תקבל יותר ממה שמכבי קיבלה לפני שנתיים, ותוכל בהשקעה נכונה של הכסף חזרה במועדון, לשמר ולחזק את הפער שהיא הצליחה לייצר ממתחרותיה. החשיבות של הצלחה במפעלים האירופיים לקבוצות הישראליות היא קריטית, וזה דורש הסתכלות מקצועית מותאמת, כדוגמא הגעה לשיא בתחילת העונה שאז מתקיימים שלבי ההעפלה במפעלים אלו".
