פרשנות
נבחרת איי פארו מתחילה לגרד מלמטה
חמש הערות על התבוסה הביתית של נבחרת ישראל לאלבניה במוקדמות מונדיאל 2018
"מוטיבטור" זה שם קוד למאמן בישראלית. הוא כזה שיכול להלהיב את השחקנים עד כדי כך שהם "ישחקו עבורו". כשרוצים לשבח מאמן ישראלי אומרים עליו ש"חדר ההלבשה איתו" וש"השחקנים עלו למגרש במוטיבצית שיא". וזה מחלחל לכדורגלן הישראלי בנבחרת. אם ירצה יותר מהיריב האירופאי, הוא יצליח לצמצם את הפערים הטכניים והתרבותיים. יצליח לקחת כדור לאירופאי הגדול, הטכני והאתלטי יותר יותר בקרב אחד על אחד. אם יראה יותר אגרסיביות, וישחק "כמו בסיירת", יצליח לייצג את ישראל בכבוד. זה לעיתים באמת עוזר לצמצם פערים. עד רמה מסוימת. אברם גרנט היה מצוין בזה - בלהלהיב את הנבחרת - אולי הכי טוב. ולכן גם היה מאמן הנבחרת המוצלח ביותר בעשור וחצי האחרונים. אבל בליל יוני נעים - אחרי שעונת המועדונים נגמרה, פחות מחודש לפני שהעונה החדשה מתחילה, כשהמשחק הוא, בעצם, על המקום שלישי (לא איזשהי מטרה מרתקת), והמאמן הוא אלישע לוי "הנחמד", ובנבחרת השחקנים לא ממש חברים טובים אחד של השני - כל האלמנט של "המוטיבציה" נעלם כמעט לחלוטין. היתרון היחסי היחיד שיש לישראל נעלם ואז מפסידים 3-0 לאלבניה.
2. הקהל באצטדיון בחיפה הגיע חסר אנרגיות למשחק. הרוב הגדול נכנס מספר דקות בודדות לפני ההמנונים. על רוב הרעש באצטדיון היו אחראים 70 עד 100 אלבנים שתופפו בתופים ושרו שירים, ואפילו מנור סולומון, ילד הפלא בן ה-17 שאמור להלהיב קהל במשחק כה מנומנם, נותר על הספסל. הכי הרבה רעש נשמע באצטדיון כאשר יוסי בניון, שלו יש לא מעט "אישיוז" עם הקהל המקומי, נכנס למגרש ונגע בכדור. שריקות הבוז היו צורמות. קצת לא ייאמן שהיו כאלו ששילמו 250 שקל על כרטיס למשחק הזה. מסכנים.
ישראל מול אלבניה צילום: ראובן שוורץ 3. הנבחרת לא תעפיל למונדיאל. זה ברור. ברור מהתחלת הקמפיין. אך אלישע לוי, לפי עופר עיני יו"ר ההתאחדות, ימשיך עימה גם למוקדמות יורו 2020. השאלה היא כמה מהנבחרת הנוכחית יהיו בשיא כוחם במוקדמות יורו 2020. האם אפשר לבנות על יוסי בניון, 37, לשחק במדיה? האם דודו גורש, 37, ישחק בשערה? האם אפשר לבנות על ערן זהבי, 29, שמשחק בסין עוד כמה שנים טובות? האם נכון היה לשחק עם הרכב שיש בו רק שחקן אחד מתחת לגיל 25? תיאום הוא הסוד הגלוי של רוב הנבחרות הטובות. מאיסלנד ועד ספרד. תיאום שעובדים עליו מהגילאים הצעירים, כאשר כל הנבחרות משחקות באותו סגנון ומערך. לתיאום קשה מאוד להגיע עם נבחרת אלא אם כן היא משחקת יחד כמה וכמה קמפיינים. אם תפקידו שלו לוי הוא לא לעלות למונדיאל ולהכין את הנבחרת לעתיד, האם הוא לא אמור להתחיל לעבוד על התיאום בנבחרת למוקדמות יורו 2020 ומעבר? האם לא ראוי להשקיע יותר במציאת שחקני הנבחרת הבאים ולהתאים אותם לאיזשהי תבנית שאינה נגמרת בתבוסה ביתית לאלבניה?
4. בסופו של דבר, מאמן הנבחרת לא אחראי לליקויים הבסיסיים של הכדורגל הישראלי. ליקויים שכל מי שבכדורגל מכיר. "אנחנו, הכדורגלנים הישראלים, לוקים בבסיס טכני. גם אני", הסביר מיכאל זנדברג, לשעבר כדורגלן העונה בליגת העל. "עצירת כדור, מסירה, קבלת כדור בצורה נכונה, הרמת כדור בתנועה - אנחנו לא טובים בדברים האלה כמו השחקן האירופאי. אלו דברים בסיסיים שכל שחקן אירופאי שגדל באקדמיות עבד עליהם מהבוקר עד הערב, חמש-שש פעמים בשבוע. בוגר מחלקת נוער באירופה מגיע לבוגרים עם אותו הבסיס הטכני של השחקנים הבוגרים. על הבסיס הזה אפשר להרכיב דברים אחרים בקלות - כישרון, מנטליות, 1,001 דברים שמרכיבים שחקן כדורגל. אבל מה שברור זה שאת הבסיס הטכני הזה יש לכולם באירופה. כאן, מי שיש לו את זה הוא היוצא דופן - זה נחשב ל'כישרון'. כשאתה משחק מול שחקנים עם בסיס טכני כזה אתה רואה את זה בכל פעולה. אתה מול שחקנים שיודעים לבעוט טוב יותר ממך, להרים טוב יותר ממך, לעצור את הכדור טוב ממך, ואתה מרגיש שאתה פשוט פחות טוב מהם. תמיד. יש דברים שאתה רואה אצלם שפשוט לימדו אותם לעשות את זה ובגלל זה הוא הגיע לרמה הזו. איתי או עם חבריי הישראלים לקבוצה פשוט לא עבדו על הדברים האלה". עד שלא יתקנו את הליקויים הבסיסיים האלה, גם את יורו 2020, מונדיאל 2022, יורו 2024, מונדיאל 2026, יורו 2028 ומונדיאל 2030 נראה מהבית.
5. לפני המשחק מול אלבניה, דמות מוכרת מעולם הכדורגל בישראל, סיפר: "הייתי באימונים של קבוצה ספרדית מהליגה השנייה וראיתי שם אינטנסיביות שלא רואים במשחק תחרותי בליגת העל. לא סתם שחקנים ישראלים חותמים באירופה ושנה אחרי חוזרים לישראל. הם לא מתאימים. פשוט לא ברמה הטכנית, לא ברמה הגופנית ולא ברמה המנטלית. ואתה יודע מה, איי פארו מתחילה לגרד אותנו מלמטה". כמובן שהנבואה ניתנה לשוטים, אבל מרגישים את הרוח הקרה הזו? אלו שחקני איי פארו. הם מאחורינו.
