לא מסי. דיבאלה
יובנטוס בונה את עתידה סביב פאולו דיבאלה. זה נקרא "פרויקט דל פיירו". דיבאלה בעצמו בונה את עצמו לכוכבות על עם הסרט גלדיאטור, ציטוטים של מייקל ג'ורדן וכתיבה עם כף רגלו הימנית
פאולו דיבאלה כבש 46 שערים בליגה האיטלקית. 45 מהם היו ברגל שמאל. עם רגלו השמאלית הדומיננטיות הוא השתלט על הליגה האיטלקית ולמרות שכבש רק 11 שערים העונה, המספרים שלו העונה מאוד דומים לאלו של גאון שמאלי אחר - ליאו מסי מברצלונה. לפי WhoScored דיבאלה בישל 7 שערים (מסי 9). דיבאלה מוסר 2 מסירות מפתח למשחק ומסי 2.3. דיבאלה מכדרר 2.2 כדרורים מוצלחים במשחק (מסי 3.7) והוא מאבד פחות כדורים ממנו (2.1 פעמים למשחק, מול 2.3 שמסי מאבד). מסי, אמנם, כובש הרבה יותר - 37 מול 11, אבל יש לציין שדיבאלה שיחק פחות דקות (2,069 מול 2,830).
דיבאלה נגד ברצלונה. אני שם את העט בין הבוהן הגדולה לאצבע השנייה ומנסה לכתוב. אני עובד כמו משוגע כדי שתהיה לי יותר רגישות ויכולות בכף רגל ימין צילום: רויטרס עדיין לא הוגן להשוות בין השניים, אבל בגיל 23, בליגה האיטלקית, דיבאלה תופס יותר ויותר צורה של פלימייקר-סקורר - מנהל משחק שמחסל את היריבות. כלומר, "התפקיד" שמסי פורח בו הוא מהכדרר הטוב ביותר בסריה A, הוא אחד מהמצטיינים בליגה במסירות מפתח ובישולים והוא מבטיח לעבוד קשה כדי להשתפר. הוא עושה תרגילים כדי לשפר את כוח הפריצה שלו והתחיל לעבוד ביותר אינטנסיביות בחדר כושר כדי לשפר את העוצמות של פלג הגוף העליון שלו. והוא גם משתמש בשיטות לא קונבנציונליות כדי לשפר את האלמנטים הפחות טובים במשחק שלו.
למשל, בראיון למגזין Il Venerdì di Repubblica סיפר שהוא עובד קשה כדי לפתח את רגל ימין שלו. "עם רגל אחת, קל יותר ליריבים לקרוא אותך" אמר. "אני שמאלי לגמרי ולכן כל יום אני לוקח עט ומנסה לכתוב עם כף רגלי הימנית. אני שם את העט בין הבוהן הגדולה לאצבע השנייה ומנסה לכתוב. אני עובד כמו משוגע כדי שתהיה לי יותר רגישות ויכולות בכף רגל ימין. לא רק זה, אני גם מתאמן עם העיניים שלי, כדי לראות רחוק יותר, לכיוונים שונים, כדי לצפות טוב יותר ליריבים - כדי לראות את הכיוונים שאליהן הולך הכדור ולאן היריבים רצים".
זה מזכיר במעט את האובססיה של מרקו ואן באסטן הילד לחלקים בכף הרגל שלו. בילדותו, החלוץ ההולנדי בחן איך נראית בעיטה בכל חלק מהרגל, וגם איך אפשר להשתלט בכל חלק ממנה. את הממצאים היה כותב במחברת. גם דניס ברגקאמפ היה מבלה שעות על גבי שעות מול קיר לבנים. כוכב נבחרת הולנד לשעבר היה בועט את הכדור לקיר ורץ להשתלט על הריבאונד. כביכול מדובר בתרגיל פשוט, אבל הוא סייע להפוך את דניס לשחקן בעל כוח־על של השתלטות על הכדור בנגיעה אחת. "הייתי צופה בכדור, באיך הוא נע אחרי פגיעה בקיר, איך הוא מגיב למהירות, למים, לשטח לא יציב", סיפר ברגי. קיר הלבנים ששלח את הריבאונדים בצורה כאוטית לימד את ברגקאמפ הצעיר איך להשתלט על כדורים שלא מגיעים אל הרגל בצורה מושלמת, על דשא חלק ממסירה של מקצוען.
דיבאלה גם לומד משחקנים אחרים כדי להשתפר. "כריסטיאנו רונלדו כבש מאות שערים בגלל שהוא ימני אבל גם חזק מאוד בשמאל שלו" אמר הארגנטינאי. "אם רגל אחת, קל יותר לשמור עליך, לקרוא אותך. ובאיטליה שחקני ההגנה לא עושים שטויות. זה בית ספר טוב". בשביל השראה דיבאלה צופה בסרט גלדיאטור ("צפיתי בו 30 פעמים - משם מגיעה חגיגת השערים - המסיכה") ומשתמש בציטוטים של מייקל ג'ורדן ("נכשלתי בחיי פעם אחר פעם, ולכן אני מצליח".
דייבאלה חוגג עם חברים. בשביל השראה דיבאלה צופה בסרט גלדיאטור ("צפיתי בו 30 פעמים - משם מגיעה חגיגת השערים - המסיכה") ומשתמש בציטוטים של מייקל ג'ורדן ("נכשלתי בחיי פעם אחר פעם, ולכן אני מצליח". צילום: גטי אימג'ס
דל פיירו ונדבד מלווים
גונסאלו היגוואין הוא אולי השחקן היקר ביותר שרכשה יובנטוס, אבל דיבאלה הוא השחקן שהקבוצה האיטלקית בונה עליו את ההתקפות שלה ובהרבה מובנים את עתידה כ"סופר קלאב" אירופאי.
בפה מארוטה, מנכ"ל יובנטוס, מסביר את החוזה החדש של דיבאלה כ"פרויקט דל פיירו" - כלומר השארתו לטווח הארוך במועדון כסמל של המועדון. אלסנדרו דל פיירו עצמו, כוכב וגיבור המועדון, הוא סוג של מנטור של דיבאלה וכבר קבע איתו תחרות בעיטות חופשיות. גם פאבל נדבד, סגן נשיא המועדון וכוכב הקבוצה, מסייע לדיבאלה.
השחקן קיבל חוזה בשווי 7 מיליון יורו - הכי גדול במועדון ביחד עם היגוואין. "אין לו סעיף שחרור" סיפר מארוטה ל"טוטוספורט". "אנחנו מתכננים מסע ארוך ביחד - וסעיף שחרור שם אותך בעמדה חלשה".
מארוטה והמועדון היו נחושים לסגור את החוזה החדש כבר באפריל - כשריאל מדריד וברצלונה החלו לרחרח סביבו - והחליטו לבנות סביבו כחלק מהאמונה המלאה של יובה בכך שהוא "הדל פיירו" של העשור השני של המאה ה-21. כלומר, שחקן שילך עם המועדון לכל מקום, אפילו עד למעמקי הסריה B - אם צריך.
החתמתו של דיבאלה עשויה ללמד לא מעט על בחירת השחקנים של יובנטוס. מארוטה סיפק טיפה מבט מבפנים לאחרונה באותו ראיון לטוטטוספורט. "יש שתי שכבות של שחקנים" סיפר מארוטה. "אלו שכבר מיצבו את עצמם כאלופים. דני אלבס, מריו מנדז'וקיץ', סמי חדרה, גונסאלו היגיוואן וכו'. ואלו שהם כאלו שיכולים למצב את עצמם ככאלה ויש להם את הכישרון הנכון. ואני לא מדבר על איכויות טכניות, אלא איכויות אנושיות. כמו דיבאלה, למשל".
מארוטה ממשיך: "כשהצענו חוזה חדש, לקחנו בחשבון את הערך שלו כשחקן, שהולך יד ביד עם חיזוק המותג של המועדון. יש לנו כוונות דומות למסע הארוך ביחד".
דיבאלה טוען שהוא לא רוצה שישוו אותו למסי, אבל ההשוואה היא כמעט בלתי נמנעת. "הוא כבר עשה הכל, אני עוד צריך לזכות בדברים" אמר דיבאלה. "ובנבחרת אני לא רוצה לזכות במשהו במקומו, אני רוצה לזכות כשהוא לידי".
ליאו מסי זכה בליגת האלופות הראשונה שלו כשחקן משלים בברצלונה בגיל 19. בגיל 22 כבר זכה בליגת האלופות כשחקן ראשי בהצגה. דיבאלה מגיע לגמר ליגת האלופות הראשון שלו בגיל 23 - כשחקן ראשי. ונראה שזו רק ההתחלה של המסע. ברגל ימין.
