הדרבי של ליפי
יובנטוס, שמרצ'לו ליפי אימן במשך כמעט עשור, וזינאדין זידאן, אחד מהשחקנים הרבים שליפי חינך, ייפגשו בגמר ליגת האלופות. בשנה הבאה עוד שני חניכים שלו לפחות ישחקו בליגת האלופות
אנטוניו קונטה בדרך לזכייה בפרמיירליג עם צ'לסי השבוע.
זינאדין זידאן, אחרי שזכה בעונתו הראשונה בליגת האלופות, בדרך לזכייה בליגה הספרדית ואולי בגביע אירופה השני ברצף עם ריאל מדריד.
קראו עוד בכלכליסט:
- אי של הגנה בים של אי-הגנה
- מי צריך חומה במיליארדים כשאפשר לקנות את ההגנה של יובנטוס בכמה מיליונים?
- זוויות וחללים: כך יובנטוס חסמה את ברצלונה
מאסימו קררה זכה השבוע בליגה הרוסית עם ספרטק מוסקבה אחרי 16 שנים.
דידייה דשאן מצליח מאוד בנבחרת צרפת.
מרצ'לו ליפי צילום: אי פי איי פאולו סוזה, מיודענו, הראה לנו מקרוב כמה הוא גמיש וחכם כמאמן, ולמרות עונה קשה בפיורנטינה, המניה שלו בעלייה וככל הנראה יעזוב למועדון גדול יותר/עשיר יותר בקיץ.
פיליפו אינזגי לקח את ונציה הקטנה מהליגה השלישית לליגה השנייה העונה.
יובנטוס העפילה השבוע לגמר ליגת האלופות התשיעי שלה. רק לשלושה מועדונים יש יותר גמרים בגביע אירופה/ליגת האלופות. ריאל מדריד - 15, מילאן - 11 ובאיירן מינכן 10.
מה המשותף לכל ההצלחות הללו? מרצ'לו ליפי.
כל המאמנים שהוזכרו שיחקו תחת מרצ'לו ליפי ביובנטוס של שנות התשעים, שזכתה עימו בחמש אליפויות איטליה והגיעה ארבע פעמים לגמר ליגת האלופות. ובמובנים רבים, הוא בנה את התבנית המקצועית המוצלחת עלייה נבנית יובנטוס עד היום.
ביחד עם כל המאמנים המוצלחים שהוזכרו, 18 שחקני יובה של ליפי הפכו למאמנים - וזה בכלל לא מקרי. זה ממש חלק מהתוכנית של המאמן בן ה-69 שכיום מרוויח 50 מיליון יורו בחוזה שלו כמאמן נבחרת סין.
"צריך להרכיב פסיפס"
ליפי האמין בשחקנים שמבינים טקטיקה ואת המקום שלהם בקבוצה. הוא האמין שזה תכונה חשובה יותר מכל תכונה אחרת. לכן, למשל, כמאמן איטליה לא זימן שחקנים צעירים מבטיחים כמו מריו באלוטלי והעיף שחקנים כגון אנטוניו קאסנו מהסגל. זה בעיקר בגלל שלא הבינו את התפיסה ההוליסטית שהוא דורש מכל השחקנים שלו.
זידאן. יניף גם הפעם? צילום: איי אף פי הוא דרש שלא יבינו רק את התפקיד שלהם, אלא את התפקידים של חבריהם למגרש ואיך הקבוצה צריכה לגשת למשחק/יריב. מבחינתו, כל אחד צריך להיות קצת מאמן על המגרש.
"אתה מנצח רק כשאתה מבין שאתה יכול לנצח רק כקבוצה. ולא תמיד צריך את השחקנים הכי טובים בשביל להיות קבוצה מנצחת", כתב ליפי בספרו Il Gioco delle Idee, "משחק של רעיונות". הוא הוסיף והסביר: "כדורגל זה כמו פסיפס. ייתכן מאוד שחתיכות האבנים הכי טובות לא יתאימו לך למה שאתה רוצה לייצר - ככה עם כדורגלנים, ייתכן שהטובים ביותר טכנית לא יתאימו לך. אתה צריך להרכיב פסיפס".
ליפי רצה שהשחקנים שלו ידעו לסגור את הזוויות הנכונות ואת נתיבי המסירה של היריבות. הלחץ שדרש תמיד היה חכם ופרגמטי והגמישות הטקטית של קבוצותיו תמיד היתה ניכרת. "קבוצה צריכה תמיד לדעת להשתנות ולהתאים את עצמה למה שקורה על המגרש, במהלך המשחק", הסביר. "אני לא מאמין בשמירה על המערך מתוך אידיאולוגיה כלשהי, אני מאמין שצריך לשנות ולהשתנות לפי איך שהמשחק מתפתח".
את הגמישות הטקטית של ליפי ניתן לזהות בקבוצות של חניכיו. ריאל מדריד של זינאדין זידאן מראה גמישות כזו וזידאן עצמו מדבר מדי פעם על "דברים חדשים שננסה במשחק הבא". גם פאולו סוזה הראה את אותן יכולות בדיוק. בפודקאסט המצוין אורן יוסיפוביץ' עם ברק בכר, מאמן הפועל באר שבע אמר ש"קשה היה לנחש את ההרכב של סוזה...והוא היה משנה דברים תוך כדי משחק".
משחק של רעיונות
הגמישות הטקטית היא תוצאה של הכנה טובה, חשיבה עמוקה על המשחק, עמדות במגרש ויכולות שחקנים - אבל באופן בסיסי יותר, מדובר באלמנט אפשרי בקבוצה בגלל תקשורת טובה בין המאמן והקבוצה.
אנטוניו קונטה סיפר לעיתונות האיטלקית שמרצ'לו ליפי היה "גאון טקטי שידע להכין את שחקניו מבחינה מנטלית ופיזית" אבל שהתכונה הבולטת והחשובה ביותר שלו כמאמן היתה "להעביר את הנקודה שלו לשחקנים, לתקשר איתם בצורה פשוטה ובהירה את הרעיונות שלו". קונטה לקח ממנו את הדרך בה העביר את הרעיונות ויצר קשר עם השחקנים - זידאן ואחרים עשו זאת גם כן.
"קונטה הוא המאמן הכי ברור שהיה לי", הסביר אדן האזר לעיתונות הבלגית לאחרונה, "אני יודע בדיוק מה אני צריך לעשות על המגרש. אני יודע לאן אני צריך ללכת, המגנים יודעים לאן צריך ללכת. בזמנו של ז'וזה מוריניו היתה שיטה אבל האוטומטיות שונה אצל קונטה, אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות כאינדיבדואלים".
"אינטלגנציה טכנית היא חשובה למאמן", אמר ליפי בסמינר מאמנים בסקוטלנד ב-2012, "אבל אתה חייב לדעת לתקשר עם השחקנים בכל הרמות. טקטית ופסיכולגית. זה קשור לדינמיקה הקבוצתית. אתה חייב לנהל את האינדיבדואל אבל רק בגלל שזה מסייע לקבוצה לעבוד כצוות. אתה מחפש מסירות ומוטיבציה. יותר מדי אגו? אל תבחר בשחקן. ואתה יכול להסביר טקטיקה כל היום על הלוח, אבל אתה חייב לשכנע את השחקנים שלך שמה שאתה אומר באוויר עובד על המגרש וברגע שזה קורה - משם הביטחון שלו, שלך ושל הקבוצה".
פול ניומן על הקווים
על פי מחקר שנערך באוניברסיטת פורטסמות', ל"לוק" של המאמן יש השפעה ישירה על השחקנים שלו. "מצאנו שלבגדים שהמאמן לובש יש השפעה ישירה על תפיסת השחקנים את היכולות שלו", הסביר ד"ר ריצ'רד ת'לוול, עורך המחקר. "השחקנים מצפים שהמאמן יספק להם כישורים טכניים, שיחדיר בהם מוטיבציה ושיוביל אותם. החליפה שהוא לובש מצביעה על כוחות אסטרטגיים שהם אידיאליים למשחק. במחקר שלנו, מאמנים בחליפה נתפסו כאסטרטגיים יותר מאלה שלבשו חליפות ספורט. ואולם כשלבשו טרנינג - נתפסו טכניים יותר מאשר בחליפה".
ליפי לא תמיד לבש חליפות אבל הכריזמה שלו, הלוק של פול ניומן (כך כינה אותו חברו הטוב, אלכס פרגוסון) והקוליות על הקווים (סיגריה/סיגר בקצה הפה - הוא אפילו הרים את הגביע העולמי עם סיגר ביד) הפכו אותו למאמן ששחקניו לקחו אותו ואת דרכיו לכל מקום. מודל לחיקוי.
פרגוסון. למד מליפי צילום: איי אף פי ליפי גם ידע מתי לפרק קבוצה ואת מי להחליף בשביל להשאיר את הקבוצה רעבה וחדה.
ג'יאנלוקה ויאלי, סוזה ופאבריציו ראבנלי עזבו את המועדון אחרי הזכייה בליגת האלופות והוחלפו - בין השאר בכריסטיאן וויירי וזינאדין זידאן. גם ליפי עצמו עזב וחזר - והמועדון השתנה סביבו והוא גם היה אחראי לשינויים בו. עם זאת, היכולת להתאים את עצמו ואת הקבוצה שלו מחדש - ללא אובדן ההישגיות - היתה המרשימה ביותר.
ליפי הותיר תבנית מדהימה לאופן שבו מאמן כדורגל מתנהל ומתפקד מול קבוצה. תבנית שיובנטוס, כמועדון, משתמש בו בבחירת מאמנים. שחקנים ומנהלים במכבי תל אביב יודעים בדיוק מה זה אומר בזכות פאולו סוזה.
ליפי אמר לא פעם שמסימיליאנו אלגרי, מאמן יובנטוס הנוכחי, הוא מאמן שמתאים לתבנית של המועדון. גמיש טקטית (מחליף בין 3 בהגנה ל-4 בקלות), מתמודד עם שינויים גדולים בסגל ומחזיק את חדר ההלבשה. "ביובנטוס יש שחקנים עם אישיות חזקה", אמר ליפי לתקשורת האיטלקית, "ולכן יש ריבים וחילוקי דעות - כל אחד ביובה רוצה להיות מי ששולט - אבל מה שאפשר לראות שהם כולם התנצלו והם מכבדים את המאמן שלהם, הם יודעים מתי הם טועים, הם חכמים וזה סימן טוב. רואים שאלגרי מנהל את האנשים בסגל בצורה טובה".
הקשר עם פרגוסון אולי עשוי להסביר הכי טוב מי זה ליפי ואיך זה שיש כל כך הרבה "ליפים קטנים" (בדומה למספר הרב של שחקנים לשעבר של פרגי שנהפו למאמנים).
"מרצ'לו ליפי הוא איש מרשים. רק מלהביט לתוך העיניים שלו - אפשר להבין שאתה מתמודד עם מישהו ששולט במקצוע שלו, שיודע לכפות את עצמו על המקצוע שלו. העיניים שלו - שורפות מרצינות, חיות מאינטלגנציה, אי אפשר לקחת בקלילות את ליפי," כתב פרגוסון בספרו Managing My Life. "אני זוכר שהייתי בטורינו וסיניור ליפי היה על הספסל - לבש מעיל עור ועישן סיגר קטן. כל כך חלקלק ורגוע, בזמן שאני נראיתי כמו עובד בניין בטרנינג, שטובע בגשם".
פרגי וליפי דיברו זה עם זה בצרפתית - מאחר שהאנגלית של ליפי היתה חלשה ופרגוסון לא הבין איטלקית. הם היו מעניקים אחד לשני בקבוקי יין, בקבוקי וויסקי וסיגרים ופרגוסון הרגיש גאווה גדולה כשליפי כיבד אותו כמאמן כדורגל ושוחח איתו על פילוסופיית משחק וטקטיקות.
וזה, בעצם, מסביר כל מה שצריך על ליפי ועל ההשפעה האדירה שלו על הכדורגל אז, על יובנטוס אז והיום ועל המאמנים הבכירים ביותר כיום. אם פרגוסון היה כל כך נואש לקבל ממנו הכרה - אפשר רק לדמיין מה מילה שלו עושה לאחד מחניכיו לשעבר.
הגמר בקארדיף, הוא סוג של הדרבי של ליפי. כנראה אחד מיני רבים בעתיד.
