חאמס רודריגס מחפש את המרכז
קשר ריאל מדריד, הוא אחד השחקנים הגדולים שיעברו קבוצה בקיץ הקרוב. האם התקופה שלו בריאל מדריד היא כישלון ומדוע אף פעם לא באמת מצא את המקום שלו בבירה הספרדית
כ-80% מהכדורגלנים בעולם הם בעלי רגל ימין חזקה, כלומר שחקנים עם רגל שמאל חזקה הם נדירים באופן יחסי - רק 1 מ-5 שחקנים על המגרש. עם זאת, חלק ניכר מהשחקנים היצירתיים המובילים בעולם הם שמאליים - ליאו מסי, אריאן רובן, מסוט אוזיל, דויד סילבה, גארת' בייל, חואן מאטה, אנחל די מריה, דניאל סטארידג', שרדן שאקירי, אנטואן גריזמן ועוד. כמו כן ההיסטוריה מלאה בגאונים שמאליים כגון דייגו מראדונה, פרנץ פושקאש, ריבאלדו, פייט קייזר, גאורגה חאג'י, אדגר דווידס, ראיין גיגס, חריסטו סטויצ'קוב, ראול, רוברטו קרלוס ועוד.
היכולות היצירתיות יכולות להתפתח רק באווירה שמטפחת את "המוזרות" הטבעית שלהם של השחקן השמאלי. לעיתים רבות מדי, מאמנים מקבעים את השחקנים השמאלים לאגף - שם הייחודיות שלהם באה לידי ביטוי בצורה הברורה והפונקציונלית ביותר - כי באגף נדרש השחקן לעשות פעולות כגון כדרור והרמה עם הרגל החזקה. עם זאת, המאמנים הטובים יותר יודעים לזהות את אלו שהרגל השמאלית שלהם מעניקה להם יתרון במרכז המגרש. צילום: גטי אימג'ס
מת'יו ווייטהאוס, מאמן סופר ובלוגר, פיתח תיאוריה מעניינת לגבי המיוחדות של השחקנים השמאליים. הוא טוען כי הם "בנויים" כדי להיות מיוחדים ועצם היותם מיעוט על מגרש הכדורגל מחדדת את הייחודיות שלהם, מבחינה טכנית ומבחינה אישיותית. בזכות אותה ייחודיות הם יכולים להוסיף לקבוצה אלמנט נוסף ומפתיע - ואם יודעים לטפח את האלמנט הזה, אז נוצר מצב שהשחקנים היצירתיים ביותר הם שמאליים.
אבל מה הופך את השמאליים לכה מיוחדים על מגרש הכדורגל? על פי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת סט אנדרוז ואוניברסיטת בריסטול, לשחקנים עם רגל שמאל חזקה יש "פעולות הפוכות בחצידור (אחד משני חצאי המוח הגדול), מה שמעניק להם את היכולת להיות בלתי צפויים או בלתי ניתנים לחיזוי". כלומר, "החומרה" שלהם בנויה כדי להתפתח כשחקנים יצירתיים ובלתי צפויים.
ליכולות המובנות הללו מצטרף אלמנט "ההפתעה". שחקנים מתרגלים לשמור על שחקנים עם רגל ימין חזקה ושוערים מתכוננים לבעיטות ברגל ימין. כששמאלי בועט, היריבים מוכנים פחות לכך, מה שמעניק לו יתרון מסוים. באוסטרליה, למשל, בדקו וגילו שבעיטות של שחקנים שמאליים קשות יותר לעצירה והופכות לשערים באחוזים גבוהים יותר.
חאמס עם רונלדו. לא מצא את מקומו צילום: איי פי
מוזר וטוב לו
היכולות היצירתיות יכולות להתפתח רק באווירה שמטפחת את "המוזרות" הטבעית שלהם של השחקן השמאלי. לעיתים רבות מדי, מאמנים מקבעים את השחקנים השמאלים לאגף - שם הייחודיות שלהם באה לידי ביטוי בצורה הברורה והפונקציונלית ביותר - כי באגף נדרש השחקן לעשות פעולות כגון כדרור והרמה עם הרגל החזקה. עם זאת, המאמנים הטובים יותר יודעים לזהות את אלו שהרגל השמאלית שלהם מעניקה להם יתרון במרכז המגרש.
למזלו של חאמס רודריגס בקבוצות הילדים והנערים בהן כיכב לא היו לו מאמנים ש"תקעו" אותו בעמדת המגן השמאלי כי היה צריך מישהו בשמאל, אלא נתנו לו לבטא את השמאליות שלו במרכז המגרש כחלוץ וכעושה משחק. זה למזלו כי עד גיל 13-14, חאמס לא היה יכול לדרוש לשחק בעמדות הללו. חבריו לקבוצה לא הכירו את הקול שלו. חאמס סבל מגמגום קשה, שנפתר - בסופו של דבר - אחרי שעבר לאירופה בגיל העשרה.
חאמס פתר את בעיית הגמגום על ידי קריאה בקול של ספרים אך גם כשחקן צעיר סירב להעניק ראיונות בגלל חשש שהגמגום יחזור. הגמגום היה, ככל הנראה, האתגר הגדול ביותר שלו.
בניגוד לשחקנים אחרים מדרום אמריקה, חאמס לא גדל ברחוב ושיחק יחף בפאבלות. אביו הביולוגי היה כדורגלן בליגה הראשונה של קולומביה ואביו החורג היה שוער מחליף בקבוצה מהליגות הנמוכות שלאחר פרישתו נהיה מהנדס. חאמס נהנה מחיים טובים במעמד הביניים של קולומביה ולמרות שגדל בשנים קשות מאוד במדינה (מלחמות הסמים עם הקרטלים) ודודו נרצח על ידי סוחר סמים, חאמס תמיד הרגיש מוגן והשקיעו בחינוך הכדורגל שלו לא מעט. מגיל 5 התאמן אצל מאמנים פרטיים - לכושר, קוארדינציה, טקטיקה, טכניקה, כוח ועוד. וכבר מהרגע הראשון נראה היה שהוא טוב יותר מחבריו לקבוצה. וייתכן שהגמגום אולי הפך אותו לכדורגלן טוב יותר. "הוא היה מקשיב ממש טוב - אפילו אם דאגנו שהוא לא מביע את רגשותיו" אמר חוסה קורטס, מאמנו באקדמיה של טולימה למגזין "פור-פור-טו". "אז עבדנו עם פסיכולוגיים איתו".
"כדורגלן צריך להיות כמו טניסאי הוא מתעמל קרקע" הסביר חאמס לעיתונות הקולומביאנית. "כדורגלן צריך להיות מוזר - מיוחד. שונה מחבריו. הוא צריך לאכול טוב, ללכת לישון מוקדם, לנוח אחרי ארוחת צהריים".
הגישה הזו כל כך הרשימה את גוסטאבו אופגי, הבעלים של אנביגדו הקולומביאנית, שהוא דרש ממאמנו, הוגו קאסטאיינו לשחק עם הילד בגיל 14 ועשרה חודשים. קאסטאיינו התנגד תחילה בגלל ש"הוא היה צעיר מדי" אבל עד מהרה השתכנע לשחק איתו. "אף פעם לא ראיתי ילד עובד כל כך קשה" אמר קאסטאיינו למארקה. "מבלי להתלונן. המשמעת שלו היתה חשובה מאוד להתפתחות שלו". כדי להתמודד פיזית עם חבריו לקבוצה הגדולים יותר, חאמס התאמן שעות נוספות על הכושר והכוח שלו.
בגיל 16 כבר עבר לארגנטינה, לאקדמיה של באנפילד. בגיל 17 כבר הוביל את הקבוצה לאליפות הראשונה בהיסטוריה של המועדון - כזר הצעיר ביותר בכל הזמנים בליגה הארגנטיאית. בגיל 19 כבר הוגדר כ"נכס". פורטו רכשה אותו ב-5.1 מיליון יורו. 30% מדמי המעבר מומנו על ידי משקיעים פרטיים שקיבלו אחוזים מזכויות הכלכליות שלו. לאחר חתימתו מכרה פורטו 10% נוספים ממנו למשקיעים מיד שלישי ובסופו של דבר מכרה 35% נוספים לחברת Gol Football Luxembourg, חברה של פיני זהבי, ב-2.5 מיליון יורו. בנובמבר 2013 פורטו רכשה חזרה את האחוזים ממנו מחברת Gol ב-8 מיליון יורו וכמה חודשים לאחר מכן מכרה אותו ב-45 מיליון יורו למונאקו.
אחרי שהצטיין במונדיאל 2014 המעבר לריאל מדריד נראה כמעט טבעי - בטח במחיר "מציאה" של 80 מיליון יורו.
אין ספק שחאמס החזיר את ההשקעה של פורטו, פיני זהבי, אבל האם איכזב בריאל מדריד? לפי הדיווחים בספרד, פלורנטינו פרס בהחלט נהנה מהקשר הקולומיבאני, מאחר שחברת הבנייה שלו ACS חתמה על כמה הסכמים עסקים גדולים במדינה הדרום-אמריקאית אחרי החתמתו של הקשר השמאלי. גם עניין רב יותר בקולומביה בריאל מדריד, ורכישת חולצות של חאמס סייעו לשלם חזרה את הסכום ששילמו עבורו.
עם זאת, השחקן אף פעם לא מצא את עצמו כשחקן מרכזי בריאל מדריד. העונה הראשונה דווקא היתה טובה מאוד עבורו - 13 שערים ו-13 בישולים. קרלו אנצ'לוטי תחילה השתמש בו כקשר מרכזי ב-4-3-3 והעביר אותו לקווים ב-4-4-2. אך העונה הסתיימה ללא תארים וכשאנצ'לוטי פוטר, רפא בניטס מחליפו, לא ראה בחאמס כמישהו הכרחי לקבוצה. פציעות והסתבכות עם החוק (נכנס למרדף עם המשטרה בגלל שנסע מהר מדי) הותירו את הקולומביאני על הספסל ולדיווחים על ריבים עם בניטס באימונים. זינאדין זידאן אולי לא רב עם חאמס אבל המערך שלו כן הותיר אותו כשחקן משני בקבוצה מלאה בכוכבים.
רודריגס, שמשחק בנבחרת קולומביה כמספר 10 חרוץ וכובש, לא יכול לשחק בריאל מדריד בתפקיד הזה כי הוא לא קיים - השטח הזה שייך לכריסטיאנו רונלדו, שמגיע מהצדדים או מעמדת החלוץ - או בלוקה מודריץ', טוני קרוס, איסקו שמשחקים היטב ביחד. זידאן לא רוצה להפר את האיזון ביניהם, שמוביל את המועדון לאליפות ולגמר ליגת האלופות שני ברציפות. עם זאת, חאמס הוא כנראה המחליף הטוב בכדורגל האירופי והיה גם אחראי לכמה ניצחונות חשובים בליגה - אם כי נגד קבוצות חלשות יותר.
הקריירה שלו בריאל מדריד, מבחינת מספרים, נראית מצוין. 109 משחקים, 38 בישולים, 36 שערים. הוא מעורב ביותר שערים מכל קשר אחר בלה ליגה, אבל הוא מבין גם שבגיל 25 הוא צריך לשחק יותר. על פי הדיווחים, מנצ'סטר יונייטד כבר הגיע לסיכום עימו. ביונייטד הכחישו וטענו שבריאל מדריד נואשים למכור אותו ולכן מנסים לייצר מלאכותית תחרות עליו. יש בו גם עניין מצד צ'לסי וליברפול. מה שבטוח זה שהוא צריך לעבור לקבוצה שתיתן לו את הבמה המרכזית. תרתי משמע.
