כמה מחשבות על עושר של ספורטאים

המגזין "ספורטס אילוסטרייטד" עושה עוד כמה דברים מלבד לצלם את בר רפאלי בביקיני. אחד הדברים שהוא עושה בשנים האחרונות הוא רשימת הספורטאים העשירים בארצות הברית ובעולם כולו. הרשימה, שהיא תוצאה של עבודת תחקיר ארוכה ויסודית, בודקת את הכנסות הספורטאים ממשכורותיהם, הבונוסים שהם זוכים בהם, כספי הזכייה, חסויות ועוד.

החדשות הגדולות ברשימה של השנה הן שהכנסות ספורטאי־העל ירדו וכיום עומדות על 24.3 מיליון דולר בממוצע. אבל מה עוד אפשר להסיק מהרשימה?

ברי־מזל?

אין לקרוא לרשימה הזו 50 ברי־המזל (Fortunate 50). הם ברי־מזל רק במובן שהצליחו לממש פוטנציאל. אבל פוטנציאל הוא משהו שמורים והורים מדברים עליו בפגישה השנתית שלהם, כשהילד בגיל 14. מאז זה הכל עבודה קשה: הקפדה על שעות שינה ועל תזונה, כל יום שעתיים בחדר כושר ואחריהן שעות על המגרש, תמיד במטרה להשתפר במשהו כי אחרת פשוט לא יוכלו להתמודד עם התחרות העזה. לוקח שנים עד שכל העבודה הזו משתלמת - וגם כאן למזל יש השפעה קטנה מאוד. תרפרפו על הרשימה הזאת, ותראו רשימה של אנשים חדורי משימה מגיל צעיר ועד לסוף הקריירה שלהם.

רורי מקלרוי. הטייגר וודס הבא? צילום: MCT

גולף?

איך זה שהרשימה הזאת תמיד מובלת על ידי שחקני גולף? מה מאכילים אותם שהם מייצרים כל כך הרבה דולרים? ובכן, בגולף יש פשוט פרסים עצומים. ג'ים פוריק, מי שזכה בטורניר בשנה שעברה, לקח הביתה פרס של 1.4 מיליון דולר ועוד צ'ק בונוס של 10 מיליון דולר. הסכמי החסויות הגדולים בענף הם של מותגי יוקרה שמחפשים אנשים לבנים ועשירים שיקנו את המוצרים שלהם, ואין להם ספורט לבן ועשיר יותר מגולף. זאת ועוד, קריירת הגולף יכולה להימשך שלושה וארבעה עשורים, מה שהופך את הדמויות למוכרות לאורך זמן.

ואם כבר גולף, כמה זמן עוד יוכל טייגר וודס להחזיק בראש רשימת הספורטאים המכניסים? עם היכולת שהוא מציג בטורנירים - ייתכן שזו השנה האחרונה שלו בטופ. אמנם חוזי החסות שיש לו עם נייקי ועם חברת המשחקים EA עדיין הופכים אותו לחבר קבוע בעשירייה, אבל ללא ניצחונות וללא חסויות נוספות, פיל מיקלסון עוד יעבור אותו. בשנה הבאה ככל הנראה יצטרף כבר חבר רביעי מעולם הגולף: רורי מקלרוי בן ה־22, ששבר שיאים באליפות ארה"ב הפתוחה.

שביתות?

אם ליגות הפוטבול והכדורסל לא ישכילו לחתום הסכם קיבוצי חדש בין הבעלים לבין איגודי השחקנים, בשנה הבאה תיראה רשימת 50 הספורטאים אחרת לחלוטין: ברשימה של 2011 יותר ממחצית הספורטאים (27) הגיעו מה־NFL ומה־NBA. מה יקרה אז? באופן טבעי, השכר הממוצע של 50 הראשונים יירד. נראה הרבה יותר שחקני בייסבול, שמאופיינים בדרך כלל בחוזים גדולים, מול הסכמי חסות קטנים. נראה הרבה יותר שחקני גולף ונהגי מירוצים. או שיאחדו את הרשימה עם הרשימה הבינלאומית.

חסויות?

החלוקה היא כזאת: אם אתה שחקן בספורט קבוצתי שלא קוראים לו לברון ג'יימס ושאיננו נמצא בחוזה הרוקי המקפח שלו (כדוגמת קווין דוראנט), עיקר ההכנסה שלך תהיה המשכורת. יחידי סגולה כמו דווייט האווארד ודוויין ווייד יכולים לחלום על הכנסה בעלת שמונה ספרות מחסויות. עבור השאר זו רק השלמת הכנסה, אתם יודעים, ליום שבו מחאת הקוטג' תדעך.

אם אתה מתחרה בספורט אינדיבידואלי כמו טניס, גולף ומירוצי מכוניות - הפנים שלך יותר חשובים מהשכר שלך. ברור שכדי להגיע לחסות הראשונה צריך לנצח, אבל הסכמי החסויות הם אלה שיעזרו לך לסדר את ניני הנכדים שלך.

רוג'ר פדרר. הכניס 52.781 מיליון דולר צילום: MCT

גרביטציה

לכמה קבוצות היתה נציגות של יותר משחקן אחד ברשימה - עדות לכך שכוח המשיכה פועל ומקבץ שחקנים טובים לקבוצות עשירות. בראשן היאנקיז, שקונה את השחקנים הטובים ביותר במחירים הגבוהים ביותר, עם חמישה: הפיצ'רים סי.סי סבתיה ואיי.ג'יי ברנט (במקום ה־15 וה־41, בהתאמה), והחובטים אלכס רודריגז (במקום החמישי הודות לשכר מפלצתי של 32 מיליון דולר לעונה), דרק ג'יטר (22) ומרק טשיירה (23). עוד משוק המדיה העשיר של ניו יורק: הניקס שלחו לרשימה את אמארי סטודמייר (16) וכרמלו אנתוני (21). מארק סאנצ'ז מהג'טס (38) הוא הנציג הנוסף של העיר.

עוד קבוצות בולטות: פילדלפיה פיליז - קבוצת הבייסבול הרכיבה השנה את אחת מרוטציות הפיצ'רים הטובות בהיסטוריה. אבל היא גם משלמת עליה סכומי עתק: רוי האלאדיי (30) ורוי אוסוולט (44) כבר שם, וקליף לי שחתם על חוזה של 120 מיליון דולר ל־5 שנים יצטרף במהדורה הבאה. לפיליז, שמועמדים להגיע עד לסדרת הגמר עוד מלפני הפיץ' הראשון של השנה, שחקן נוסף ברשימה: החובט ראיין האווארד במקום ה־25.

כריס בוש, במקום ה־50, מבטיח שלשלישיית הכוכבים של מיאמי יהיה ייצוג מלא. הוא הכניס מחסויות מיליון דולר בלבד - לעומת 14 מיליון דולר שהכניס ווייד ו־30 מיליון דולר שהכניס לברון.

שלוש הקבוצות האלה - היאנקיז, הפיליז וההיט - משחקות בחוף המזרחי, ואין ספק שהן נהנות מתשומת הלב (והכסף הנלווה) שיוצרת הטיית התקשורת האמריקאית לחוף זה.