עונת ה־NBA האחרונה בהחלט

הצד של העשירים יותר

סטרן ודוכסיו, הבעלים של קבוצות הליגה, נמצאים בבעיה חמורה. המוצר שלהם הוא מוצר מפסיד. בתום השנה מחכה להם סיום ההסכם הקיבוצי מול איגוד השחקנים, וכמו שזה נראה עכשיו, הליגה בדרך לשביתה - או במילים אחרות, להמתת חסד. מהצד של הבעלים, מול הפסדי הענק האלה - שיעלו על מיליארד דולר בחמש שנים בתום העונה - הם לא שוללים אף רעיון.

 סטרן כבר הציע קיצוץ עדין של כ־35% בשכר השחקנים, מה שיחסוך לליגה כ־750 מיליון דולר ויוריד את שכר השחקנים מהמספר הבלתי אפשרי: 2 מיליארד דולר לשנה. זה, כמובן, יפתור את כל הבעיות. הבעלים גם מדברים על תקרת שכר קשיחה, כלומר אחת שלא ניתן לחרוג ממנה, כמו בפוטבול, במקום התקרה הרכה שיש כיום שממנה כולם חורגים - ומשלמים עליה מס לוקסוס. עוד על השולחן: קיצוץ של קבוצות, בעיקר משווקים קטנים, אבל זה יהפוך את המוצר שלהם למגוחך, מכיוון שבקיצוץ של שתי קבוצות שיטת הפלייאוף תכניס 16 קבוצות ותותיר בחוץ רק 12. דומה יותר לליגה של אבי לוזון מאשר לליגה באמריקה.

לסיכום, כפי שכתבנו לפני חצי שנה, דיוויד סטרן צריך להתפטר.

דייויד סטרן. מיצה את עצמו צילום: איי פי

הצד של העשירים פחות

גם בצד של השחקנים המתח גואה. לשיטתם, הם לא עשו דבר רע וגם לא שינו דבר: הם עובדים קשה מבוקר עד ערב ונותנים את נשמתם להגשים את חלומם ולהתחרות בטובים ביותר. מי שטעו הם הבעלים, ששילמו יותר מדי על שחקנים שלא הגיע להם, אבל זו ממש לא הבעיה של השחקנים.

ואמנם, בזמן שהם בוכים על הקשיים שלהם בנהי שלא היה מבייש את יצחק תשובה על תמלוגי הגז, הבעלים שילמו יותר מ־280 מיליון דולר בקיץ על חוזים חדשים לשחקנים הבינוניים הבאים: ווסלי מת'יוס, צ'נינג פריי, דרקו מיליצ'יץ'; על חדלי האישים אמיר ג'ונסון וברנדן הייווד; ועל חבורת השחקנים המשלימים של אל הרינגטון, דרו גודן, הארים ווריק וטרוויס אאוטלו.

איגוד השחקנים גם קורא תיגר על המספרים עצמם שמציגים הבעלים, ודחה מכל וכל את ההצעה לקיצוץ דרסטי בשכר, ובצדק. אף פועל בעולם, זולת הפנסיונרים של מדינת ישראל, לא יסכים לקיצוץ של יותר משליש בשכרו. מצד שני, שביתה היא מכת מוות לספורט ולקריירות שנמצאות בשיאן. ולכן, שני אולסטארים, כריס קיימן מהקליפרס ורייג'ון רונדו מהסלטיקס כבר העידו, שבו ותחגרו בבקשה, שהם מתכוונים לחסוך כסף השנה. ואם השחקנים הבזבזנים שפושטים רגל בתוך חמש שנים מסיום הקריירה מדברים על לחסוך מחשש לשביתה, הרי שהגענו לימות המשיח.

לסיכום, כפי שכתבנו לפני חצי שנה, דיוויד סטרן צריך להתפטר.

שכחתם את האוהדים

הריב בין הבעלים לשחקנים לא הופיע פתאום בשנה שעברה. הוא הלך ונבנה מזה שנים. בדיעבד קל לראות זאת: ככל שהליגה מפסידה כסף, כך סטרן הלך והחמיר את יחסו לשחקנים, עם חוקי גזענות שלא היו מביישים את איווט ליברמן, עם אותה מכבסת מילים שלא היתה מביישת את ליברמן או את גבלס, המדברים על "כבוד למשחק" אך בפועל מענישים שחקנים על התנהגות "קולנית" ו"ראוותנית". בזמן שסטרן עסק בהתנהגות השחקנים - מה שהגיע לשיא בקדם העונה הנוכחית שבה שחקנים מוענשים על כל דבר, בעיקר על צבע עורם - הוא שכח את האוהדים. שכח את התפקיד שלו.

במשך שנים עסקו קבוצות בניסיון ליצור את התנאים שיעזרו להן למכור את תאי היוקרה הרווחיים. הפאלאס בדטרויט - שהציג 180 תאי יוקרה, מספר בלתי נקלט בשנת פתיחתו, 1988, היה אב־הטיפוס של מחשבה זו, ונועד לשרת את ברוני המכוניות ממישיגן. מאז, אצטדיונים חדשים נבנו סביב רעיון תאי היוקרה, שמסתיר רעיון פחות נחמד: האוהד הממוצע נלקח כמובן מאליו.

כעת, לאחר שני עשורים פלוס של עליית מחירי כרטיסים ומרצ'נדייז; של זינוק בשכר השחקנים לצד בעיות התנהגות ואפס נאמנות לכל דבר שאיננו כסף; של בעלים שעוקרים באלימות קבוצות לערים אחרות; של ניהול גרוע כרוני של יותר מדי קבוצות, וכל זאת מבלי לפגוע בעלייה נוספת של מחירי המינויים; אחרי כל אלה, אנחנו נמצאים בעידן של ההשלכות.

רוצים לדעת למה אתם לא יכולים להכניס יותר כסף? כי אתם לא מעניינים אף אחד. הליגה של סטרן חיה בעבר. מי יכול לצפות היום במשחק NBA באמצע העונה? איזו חשיבות יש לו? איזו חשיבות יש למירוצי הפלייאוף אם ממילא יותר ממחצית הקבוצות מגיעות אליו? וגם הפלייאוף דומה יותר לעונה נוספת, שנמשכת כמעט חודשיים (יותר משליש מהעונה הרגילה), מאשר לקליימקס של עונה. ככה זה כשהחמדנות של משחקי בית השתוללה לאורך תקופה ארוכה מדי.

לסיכום, כפי שכתבנו לפני חצי שנה, דיוויד סטרן צריך להתפטר.

לברון ג'יימס. נהפך מהדמות האהובה בליגה לשנואה בה צילום: איי פי

לברון - מחיה קבוצות ומשמידן

לברון הוא הנושא הכלכלי השני בליגה - הוא מחיה קבוצות ומשמידן בהחלטה פשוטה אחת. והוא נהפך מהדמות האהובה בליגה לשנואה בה. ביטויי התיעוב כלפיו נמצאים בכל פינה באינטרנט וביציעים. לברון יספוג השנה הרבה מאוד כעס והרבה מאוד מכות מתחת לחגורה. אבל אלה שמכירים אותו אומרים שבפנים הכאב דוחף אותו להיות טוב מאי פעם. שהניצחון - מול העלות האדירה, מעל ומעבר לכל מה ששיער - נותר כעת הדבר היחיד שיצדיק את המעבר שלו למיאמי. אולי בכך מצא ג'יימס את המנוע שהוא צריך כדי לעלות לרמה הבאה, רמה שטרם הכרנו. אולי אליפות תעזור לו להשלים עם העולם, שלא מקבל את מה שעשה ואת הדרך שבה הוא עשה. ואולי היקום הנקמן והאירוני ימנע ממנו את שרשרת האליפויות שעליה הוא חולם - בשל שביתה ארוכה. בכל מקרה תהיה זו העונה האחרונה של הליגה במתכונת הנוכחית, כי ביוני 2011 הכל ישתנה.

ורק דבר אחד בטוח: דיוויד סטרן צריך להתפטר.