המודל הבלתי אפשרי של מנצ'סטר יונייטד

בשבוע שעבר הודיעה מנצ'סטר יונייטד כי רשמה הפסדים של 83.64 מיליון ליש"ט למרות רווח תפעולי של 100.8 מיליון ליש"ט. ההפסדים נובעים בעיקר מתשלומי ריבית ובנייה מחדש של החוב שנצבר בגלל רכישת המועדון על ידי הגלייזרים, שלקחו הלוואה גדולה כדי לעשות זאת והצמידו אותה ליונייטד. דיוויד גיל, המנכ"ל שמקבל משכורת של 1.7 מיליון ליש"ט בשנה, הסביר שהכל בסדר ולמרות ההפסדים הגדולים, "התוצאות האלה טובות מאוד. האוהדים לא צריכים לדאוג — אנחנו שולטים בשכר, ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו את תשלומי הריבית לטווח הארוך".

מה היתה עמדתו של דיוויד גיל, מנכ"ל מנצ'סטר יונייטד, לפני שמשפחת גלייזר רכשה את המועדון ב־2004? "כשמועדון כדורגל לוקח הלוואה גדולה, זה לא טוב לכדורגל. זאת הדרך הבטוחה להרס. רכישת מועדון דרך חוב יכולה לסכן את ההיסטוריה שלו". האם משכורת של 1.7 מיליון ליש"ט משנה לגמרי את הדעה של אדם לגבי מה יכול להרוס היסטוריה של מועדון? כנראה שכן.

וויין רוני. מנצ'סטר יונייטד אולי תצטרך למכור אותו ואחרים כדי לעבור את תנאי הפייר פליי הפיננסי צילום: איי אף פי

ממדי חוב גרוטסקיים

קשה למצוא היגיון במודל הכלכלי שגיל מכנה "יציב". מנצ'סטר יונייטד הודיעה בשבוע שעבר על הכנסות שיא של 286 מיליון ליש"ט ורווחים תפעוליים ראשונים מסוגם בעולם הכדורגל של 101 מיליון ליש"ט. בנוסף, גיל אומר שלמועדון יש 164 מיליון ליש"ט בבנק. שוכבים שם. צוברים ריבית. והם יופנו אך ורק לחיזוק הקבוצה של אלכס פרגוסון. ואולם, כל הרווחים האלה לא ממש שווים הרבה כי המועדון רשם הפסדי שיא של 84 מיליון ליש"ט, הכנסותיו גדלו באופן מאכזב למדי (3%) ותשלום הריביות על ההלוואות לא נראה משתלם לאף אחד — מלבד הבנקים. כל העניין הזה של מועדון שמתנהל מצוין אבל מפסיד כסף בגלל הבעלים שלו אינו חדש — אבל בשבוע שעבר הגיע לממדים גרוטסקיים במיוחד. מעולם לא היה מקרה שמועדון רושם רווח תפעולי של 101 מיליון ליש"ט ומגיע להפסד, אחרי מס, של 84 מיליון ליש"ט.

משפחת גלייזר רכשה את המועדון ב־2005 עבור 790 מיליון ליש"ט. מתוך הסכום הזה שילמו הגלייזרים רק 250 מיליון ליש"ט בעצמם. את שאר 540 מיליון הליש"ט רכשו מבנקים וקרנות גידור. לפני הגעתם מנצ'סטר יונייטד היתה עסק פורח. ללא חוב ועם המון מזומנים — אבל מה שקרה בפועל זה שמשפחת המיליארדרים מפלורידה משכנה את המועדון כדי לרכוש אותו. בחמש השנים הראשונות שלהם כבעלים זה לא הפריע למועדון לזכות בתארים רבים — שלוש אליפויות וגביע אירופה. עם זאת, בשנתיים האחרונות אנו חוזים בדעיכה מסוימת באיכות של הקבוצה.

מכונת מזומנים

המאבק היחצני של היונייטד נראה אבוד. בכל ידיעה רשמית שלהם על המצב הכלכלי לא היה ניתן למצוא את המילה Loss — הפסד. קודם כל, הרווח התפעולי הוא לא ממש רווח תפעולי – הוא יותר EBITDA (רווחים לפני ריבית, מס, פיחות ערך ושחיקה — ותודה לבלוג המצוין swissramble על ההסבר). את המונח EBITDA תיאר פעם וורן באפט כ"משהו שהגיוני רק אם אתה חושב שהוצאות ממומנות על ידי פיית השיניים". כלומר, להגיד שמנצ'סטר יונייטד הרוויחה 101 מיליון ליש"ט זה שטויות. מה שכן בטוח זה שלמנצ'סטר יונייטד אין בעיה עם תזרים מזומנים. המועדון בעצם הוא מכונת כסף — וזה מה שמשך את הגלייזרים אליו.

ההכנסה במזומן של המועדון עמדה על 104 מיליון ליש"ט בעונת 2009/10, ואם נביא בחשבון שהכנסות היונייטד במזומן בעונה הקודמת עמדו על 111 מיליון ליש"ט בעיקר בגלל תשלום ראשון של 36 מיליון ליש"ט מ־AON, הספונסרית החדשה של הקבוצה — אז נגלה שיש שיפור בנושא הזה. אז על מה מבוזבז כל הכסף? על תשלומי ריבית על ההלוואות שלקחו הגלייזרים.

הנטו שהוציאה יונייטד על ריביות לבנק עומד על 42 מיליון ליש"ט. בעקבות מכירת איגרות החוב תשלום הריבית השנתית יעלה לכ־45 מיליון ליש"ט. בנוסף, העונה רשם המועדון הוצאה של 67 מיליון ליש"ט על "בניית תנאי החוב מחדש". המועדון טוען כי האג"ח, שעליהן נאלץ לשלם הרבה כדי להוציא את החוב מהבנקים, יוסיפו לחוב ממד יציב יותר מבחינת תשלומי חוב. המועדון אמר דברים דומים כשמימן מחדש את ההלוואה הראשונית לפני שלוש שנים.

באופן כללי, אם ביונייטד לא משקרים, אז ההוצאות על ריביות וכו' יקטנו בכ־70 מיליון ליש"ט. השנה, לפי ההסבר, ירדו 193 מיליון ליש"ט מהרווח התפעולי הדברים הבאים — הוצאות של 84 מיליון ליש"ט + עלויות ריבית של 42 מיליון ליש"ט והוצאות מיוחדות של 67 מיליון ליש"ט. לזה נוסיף 13 מיליון ממכירת שחקנים ונוריד 4 מיליון במס מהם — ואז נקבל הפסד של 84 מיליון ליש"ט.

כל המספרים מגיעים מהחשבונות של Red Football Limited ולא מהחברה־האם, Red Football Joint Venture Limited. אז הם לא כוללים את ההלוואה שלקחו במשפחה מקרנות הגידור (ריבית של 16.25%). הלוואה שבמועדון מתעקשים שקשורה אך ורק לבעלים ולא למועדון. הריבית על ההלוואה הזאת בעונה שעברה עמדה על 27 מיליון ליש"ט, והשנה (בגלל עלייה בשיעור הריבית) תעלה למשפחה 29 מיליון ליש"ט. אם נביא בחשבון שמשפחת גלייזר לוקחת משכורת ממנצ'סטר יונייטד, שעמה היא משלמת את הריביות – אז נגיע לכך שמנצ'סטר יונייטד משלמת בריבית בלבד 71 מיליון ליש"ט, כמעט פי שניים מתשלומי הריבית של ליברפול, למשל (40 מיליון ליש"ט).

אם נחבר את תשלומי הריבית על קרנות הגידור ,נגיע לכך שמנצ'סטר יונייטד בעצם הפסידה 108 מיליון ליש"ט, לא ממש שונה מההפסד של מנצ'סטר סיטי היריבה בעונת 2009/10 — 121 מיליון ליש"ט.

מלקולם גלייזר. אם נחשב את ההפסדים של משפחת גלייזר נגיע לזה שמנצ'סטר יונייטד בעצם הפסידה 108 מיליון ליש"ט, לא ממש שונה מההפסד של מנצ'סטר סיטי היריבה בעונת 2009/10 — 121 מיליון ליש"ט צילום: אי פי אי

450 מיליון ליש"ט בריביות

בארבע מתוך חמש העונות האחרונות סיימה מנצ'סטר יונייטד בהפסדים. השנה היחידה שבה הרוויחה משהו (48 מיליון ליש"ט) היתה השנה שבה מכרה שחקן במחיר שיא עולמי — 81 מיליון ליש"ט (כריסטיאנו רונלדו לריאל מדריד). "זה מודל שעובד רק אם השחקנים נמכרים", אומר מת'יו סלייטר, כתב עסקי הספורט של BBC. "ההפסדים מראים את זה. זה בלגן רציני".

גם דאנקן דראסדו, מנכ"ל עמותת האוהדים של מנצ'סטר יונייטד (MUST), רואה את המספרים ומנסה להסביר שאין בהם שום היגיון. "כל פעם שאנחנו רואים את הדו"חות הפיננסיים, אנחנו רואים כמה כסף מבוזבז. הגלייזרים שילמו בחמש השנים האחרונות 450 מיליון ליש"ט בריבית ותשלומים לבנקים. 450 מיליון ליש"ט שהיו יכולים להיות מושקעים במועדון. כמעט חצי מיליארד ליש"ט שילמה מנצ'סטר יונייטד על כך שהגלייזרים הם הבעלים של המועדון". סך החוב, כולל הכל, עומד על 753 מיליון ליש"ט, לפי הערכות בשוק, בגלל ההלוואות מקרנות הגידור, אז החוב יגדל עד ל־1.1 מיליארד ליש"ט.

אם נשווה את המצב של היונייטד לזה של ארסנל, נראה עד כמה המצב עגום. אם נוציא מהחשבון את עסקי הנדל"ן של ארסנל, אז הקבוצה הלונדונית הכניסה 223 מיליון ליש"ט. פחות מה־286 מיליון ליש"ט שהכניסה מנצ'סטר יונייטד — שמצטיינת בגיוס כספים מחסויות ופעילויות מסחריות בגלל שמה הגלובלי יותר (כ־80 מיליון ליש"ט לעומת 48 מיליון ליש"ט של ארסנל). ולכן גם הרווח התפעולי שלה גדול הרבה יותר – 101 מיליון ליש"ט לעומת 57 מיליון ליש"ט של ארסנל. בכלל, העלייה בהכנסות של "מאן יו" בעידן גלייזר היתה רצינית ביותר — עלייה של 70% מ־2005, אף שאפשר לטעון שזה בעיקר בגלל שיפור בחוזי הטלוויזיה של הפרמיירליג והגדלת אולד טראפורד, מהלך שהוחלט עליו עוד בזמן ההנהלה הקודמת.

אבל בעוד שהרווח של יונייטד נעלם לחלוטין, של ארסנל יכול להיות מושקע חזרה בקבוצה. מצבה של היונייטד (שהכנסותיה מכדורגל בלבד של 286 מיליון ליש"ט הן שיא בריטי למועדון כדורגל) מול הכנסות הגדולות שמולן היא אמורה להתחרות על ליגת האלופות (ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן) גם נשחק בגלל היחלשות הליש"ט. אבל אי אפשר להתווכח שהמועדון כגוף מתנהל כשורה.

שלט המחאה של האוהדים לכיוון הספונסרים. החרם מתחיל לשחוק את ההכנסות של היונייטד מימי משחק

מאיפה תגיע הצמיחה?

חלוקת ההכנסות של הקבוצה בריאה (37% ממדיה, 35% מימי משחק ו־28% מפעילות מסחרית) אבל קצת קשה לראות מאיפה הצמיחה תגיע. כרגע הספונסרים, בגלל אסטרטגיה של מכירת המותג של מנצ'סטר יונייטד באופן גלובלי יותר, הם מנוע הצמיחה העיקרי. הכנסות היונייטד מספונסרים עלו ב־17% ל־81 מיליון ליש"ט (עדיין פחות מריאל מדריד, ברצלונה ובאיירן מינכן). ההכנסות מספונסרים יעלו עוד בשנה הבאה, בעיקר בגלל הסכם חסות החולצה החדש עם AON, ועד 2015 ההסכם עם נייקי יהיה שווה 25 מיליון ליש"ט בשנה. המותג הגלובלי של היונייטד יאפשר לה להגדיל את ההכנסות עוד ועוד מספונסרים — אבל אלו לא יהוו את מנוע הצמיחה המספק עבור הקבוצה.

בהנחה שהריבית לא תיעלם, היונייטד חייבת למצוא את מנוע הצמיחה שלה. הגלייזרים, שנהנים ממשכורת של בין 10 ל־15 מיליון ליש"ט בשנה מהקבוצה (תשלומי ניהול), מאמינים שהיא תגיע מהטכנולוגיה החדשה שתאפשר גלישה מהירה וזרם של הכנסות מהאינטרנט אבל זה בעוד מרחק שנים — לכן הם גם הגדילו את האחזקה שלהם בערוץ הטלוויזיה של הקבוצה MUTV. בינתיים — הכנסות ימי המשחק (35% מכלל ההכנסות) נשחקות בגלל חרם האוהדים (מ־108 מיליון ליש"ט ב־2009 ל־100 מיליון ליש"ט ב־2010), אך הן עדיין הרבה יותר גבוהות משל כל יריבה אחרת באירופה — פי ארבעה מאינטר, פי חמישה ממנצ'סטר סיטי, פי שבעה מיובנטוס. זאת בגלל עלייה של כ־50% במחירי הכרטיסים בעידן הבעלות של גלייזר. אבל זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. כבר השנה מנצ'סטר יונייטד מכרה פחות מינויים, ואם הקבוצה לא תרשום הצלחות משמעותיות השנה על המגרש, היא תעמוד בפני אתגר למלא 76 אלף מושבים.

במקרה של אסון מקצועי, הקבוצה לא תעפיל לצ'מפיונס ליג – ואז תעמוד בפני חור של כ־45 מיליון ליש"ט לפחות, שזה בדיוק הריבית שהקבוצה חייבת ממכירת האג"ח. ולכאן נכנסת לתמונה ליברפול, שלמדה שאם הכל תלוי ברגלי השחקנים, המצב יכול להיהפך לקטסטרופה כלכלית ממש מהר — במיוחד כשעלות אחזקת הקבוצה עלתה ב־7% ל־132 מיליון ליש"ט. מנצ'סטר לא משלמת יותר מ־46% מההכנסות שלה (יחס מצוין). תקציב השכר שלה עדיין נמוך בהרבה משל ברצלונה, אינטר וריאל מדריד, ואין עוד קבוצה בפרמיירליג שמשלמת אחוז נמוך כל כך מההכנסות שלה על משכורות (ארסנל מתקרבת), אבל קשה לראות איך הקבוצה מצליחה לשמור על התקציב כפי שהוא ולהישאר תחרותית. אפילו בתשקיף לקראת מכירת האג"ח בינואר ציינו "שאולי יהיה קשה לשמור על היחס הזה מבלי שזה ישפיע באופן שלילי על היכולות שלנו לשמור ולרכוש את השחקנים הטובים ביותר".

קשה לראות את מנצ'סטר יונייטד מוציאה 30 מיליון ליש"ט על וויין רוני הבא. או ריו פרדיננד הבא. למען האמת, קשה לראות אותה מצליחה לשמור על וויין רוני – שדורש העלאה רצינית ומסיים את החוזה שלו בקיץ 2012. ייתכן שראשי היונייטד ימצאו את זה מאוד משתלם למכור אותו בקיץ הקרוב מאשר לאבד אותו בחינם.

מנצ'סטר יונייטד חוגגת אליפות. הקבוצה לא תוכל להרשות לעצמה לרכוש שחקנים ביוקר, למרות שהיא הקבוצה המכניסה ביותר בבריטניה צילום: אי פי איי

לא עומדים בחוקי הפייר פליי

וכאן קבור הכלב. החזרת ההלוואות והריביות לא יאפשרו למנצ'סטר יונייטד להישאר בטופ. אלכס פרגוסון יידרש למאמץ על־אנושי כדי לשמר את ההישגים המקצועיים שלו ושל קבוצתו. מה יקרה בעוד כמה שנים כשיעזוב? בקרוב גם צריך להחליף את השחקנים הוותיקים, שמהווים עמוד שדרה יציב לקבוצה — ראיין גיגס, פול סקולס, אדווין ואן דר סאר וריו פרדיננד. גיל אומר: "אין לחץ למכור אף שחקן, וסר אלכס יכול להשקיע כמה שהוא רוצה בשחקנים". אבל באמת קשה להאמין לו.

האם הגלייזרים מחפשים למכור את המועדון? האם הבנקים ידרשו מהם למכור את הקבוצה כמו במקרה של ליברפול? רק אם לא ישלמו את הריביות. הם דחו כמה הצעות בשווי של מיליארד ליש"ט ו־1.5 מיליארד ליש"ט, כך לפחות אמרו ל"גרדיאן". אולי חוקי הפייר פליי הפיננסי שייכנסו לתוקף ב־2012/13 ויאפשרו למועדון להפסיד רק 45 מיליון יורו במשך שלוש שנים, ילחיצו מעט את הגלייזרים.

אופ"א תבדוק את כל ההוצאות של המועדון — כולל עלויות שביונייטד מנסים להסתיר עם תרגילי חשבונאות יצירתיים. עלויות כגון תשלום ריבית על הלוואות קרנות הגידור. זה יכול לשים את היונייטד באותו מצב כמו מנצ'סטר סיטי — שחייבת לקצץ בעלויות האדירות של השחקנים כדי לקבל את האישור לשחק בליגת האלופות, וליהנות מההכנסות שלה.

מנצ'סטר יונייטד חייבת, כאמור, את ההכנסות מליגת האלופות. אם אופ"א לא תאשר את המודל העסקי שלה ולא תאפשר לה לשחק בליגת האלופות — הנוק אאוט הכלכלי והמקצועי יהיה קשה מנשוא.

ונסכם עם דבריו של דאנקן דראסדו. "אנחנו המועדון שמנוהל בצורה הטובה ביותר בבריטניה ב־20 השנים האחרונות. מייצרים הכנסות מדהימות אבל הבעיה היא שתחת הבעלות הזאת הכסף הגדול הולך על תשלום ריביות. במקום להתחרות עם צ'לסי ומנצ'סטר סיטי על השחקנים הטובים ביותר — מצמצמים את עלות הקבוצה ומעלים את מחירי הכרטיסים. אוהדים שהגיעו למשחקים שנים על גבי שנים לא יכולים להגיע יותר למשחקים — והכל בגלל שמשפחה אחת החליטה להיות הבעלים של המועדון שלנו".