"אי אפשר להשאיר את הספורט האמריקאי בידי הקפיטליזם"

במשך כארבעה עשורים, עד שנת 2000, היה עו"ד פיליפ הוכברג "הקול של הוושינגטון רדסקינס", שהדהד ביציעי אצטדיון RFK הישן והטוב בכל משחק בית של אחת הקבוצות הוותיקות והיקרות ב־NFL.

שמו של פיליפ הוכברג לא אומר דבר בישראל. אך בעולם הספורט המקצועני האמריקאי, בעיקר באזור הסובב את וושינגטון הבירה, הוכברג, שיחגוג בעוד כחודש את יום הולדתו ה־70, הוא אייקון ספורט מוכר ומוערך - שעשרות שנותיו עם הרדסקינס הקנו לו כרטיס כניסה למועדון היוקרתי הנקרא Redskins Ring of Fame, שהוא מעין היכל התהילה של הקבוצה, וחברים בו מלבד הוכברג 43 ספורטאים ואנשי מפתח בתולדות הקבוצה.

מלבד פעילותו ככרוז הרשמי של הסקינס הוא שימש עוד בשנות השישים כרוז של קבוצת הבייסבול וושינגטון סנאטורס, ומשנת 1977 הוא הכרוז הרשמי של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ובימים אלו סיים 35 שנים ככרוז של קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מרילנד, המדינה שבה הוא גר. כך שהאיש יודע דבר או שניים על ספורט אמריקאי.

"התמזל מזלי והתחביב שלי הוא גם המקצוע שלי", מספר פיליפ הוכברג ל"כלכליסט". "אני נוהג לומר שאני עורך דין רגיל העובד עבור לקוחות בלתי רגילים. כל לקוחותיי מגיעים מתחום הספורט". משנת 1971 מייצג הוכברג את ליגת ההוקי המקצוענית, ה־NHL, ולעתים מזומנות הוא נקרא לייצג גם את יתר הליגות המקצועניות, כמעט תמיד בתחום התקשורת, זכויות שידור בכבלים ולוויין וזכויות יוצרים.

שחקן גרין ביי פאקרס, NFL. "לאורך השנים פיתחו הליגות הגדולות שיטות ניהול ואסטרטגיות שיווק שחלקן משותפות לכולן וחלקן שונות זו מזו" צילום: MCT

"התקשורת היא השחקן החשוב ביותר"

מהו תפקידך במבנה המורכב של הספורט האמריקאי?

"תחום תקשורת הספורט, שבו אני עוסק, הוא לב לבו של הספורט כיום, וחיוני להגן על בעליזכויות השידור", אומר הוכברג, "בנושא זה ישנה התערבות מסיבית של הממשל במשך ארבעים השנה האחרונות. כבר בשנת 1973 העביר הקונגרס חוק המורה לבטל חסימה של שידורי טלוויזיה מקומיים במשחקים שבהם נמכרו כל הכרטיסים. כמייצגם של ה־NBA וה־NHL הצלחתי לפטור את הליגות הללו מחקיקה זו. העובדה שליגות אלו היו משוחררות מהחוק הנ"ל אפשרה להן כמה עשורים מאוחר יותר ליצור עבור משחקים ביתיים חבילות שידור מיוחדות בכבלים ששוויין מיליארדי דולרים.

אבל התערבות השלטון המרכזי לא נעצרה שם", מוסיף הוכברג. "בשנת 1976 שינה הקונגרס את חוקי זכויות השידור והקנה לשידורים חיים מעמד של זכויות יוצרים. בכך חייב הממשל את תחנות הכבלים לשלם עבור הזכות למשדרים אלה. שידורי הלוויין הוכנסו תחת אותו גג בשנת 1988. מאז הכניסו התשלומים הללו יותר מ־5 מיליארד דולר לקופת בעלי הזכויות. כמיליארד דולר מתוכם הועברו ישירות אל ארבע הליגות הגדולות ואל ספורט הקולג'ים".

כיצד מסתדרים ערכים אמריקאיים כל כך כמו שוק חופשי וקפיטליזם עם התערבות הממשל בספורט המקצועני ועם חוקי תקרת שכר?

"הספורט האמריקאי, כפי שאני רואה אותו, נהפך ברבות השנים לגדול וחשוב מדי מכדי שאפשר יהיה להפקיד את התנהלותו בידיו של הקפיטליזם הטהור", טוען הוכברג. "קבוצות שמגיעות משוקי ספורט גדולים כמוניו יורק או שיקגו יכולות באופן עקרוני להוציא פי עשרה יותר מאשר קבוצות 'קטנות' ממקומות כמו טמפה או סיאטל. הן בעלי הקבוצות והן השחקנים הבינו שכדי לשמר את התחרותיות שהיא מהות הספורט ולקיים ליגות תחרותיות ובריאות לאורך זמן, על כל הצדדים להתגמש. השחקנים הסכימו לתקרות שכר הגיוניות כדי לא לכרות את הענף שעליו הם יושבים, ובתמורה קיבלו חופש תנועה גדול יותר בין הקבוצות אחרי כמה שנים של פעילות בליגה, כך שכל הצדדים הרוויחו".

לברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס בוש. "משעשע אותי לשמוע אוהדים מתלוננים בלי סוף על הקבוצות וחושבים כי שחקן זה או אחר צריך להרוויח לא 5 מיליון דולר לעונה אלא כפול, בשעה שהם עצמם לא ירוויחו בכל ימי חייהם את הסכום שאותו שחקן מרוויח בשנה" צילום: רויטרס

"זו תעשיית בידור והשחקנים הם שותפים"

נסה לאפיין את ההבדלים בין ארבע הליגות הגדולות מבחינת ניהול ותפיסה שיווקית.

"לאורך השנים פיתחו הליגות הגדולות שיטות ניהול ואסטרטגיות שיווק שחלקן משותפות לכולן וחלקן שונות זו מזו. בשדה השידור הטלוויזיוני בכל הליגות התפתח מאוד תחום שידורי הקדם־משחק, מה שמכונה 'שידור יום המשחק', שנהפך להרבה יותר מודע לקהל האוהדים שבבית. לפני 30 או 40 שנה היה המשחק עצמו מרכז העניין. כיום, כשכל משחק ניתן לצפייה בכבלים או בלוויין בכל רחבי היבשת, על הערוצים המשדרים ועל הקבוצות להפוך את יום המשחק כולו לחוויה המרכזית. הצופים הופכים להיות שותפים לחוויה שעות לפני המשחק באמצעות שידורים מסביבת האצטדיון או האולם. עוצמת הקול המשודר מתוך האצטדיון מוגברת בשידור כדי להעצים את החוויה. לקהל במשחק עצמו ולקהל הצופים בבית מנפק השידור תחרויות ושעשועונים, הכל כדי לחבר את הצופים לאירוע, בין אם הם במגרש עצמו ובין אם על הספה בבית".

לעומת הקווים המשותפים בכל הנוגע לתקשורת הוכברג גורס כי ישנם הבדלים משמעותיים בין הליגות בכל הנוגע למעמד השחקן.

"יש הבדל גדול בין איגוד שחקני הבייסבול, שהוא ארגון חזק ומשפיע, לבין איגוד שחקני ההוקי, שהוא ארגון חלש יותר ובעל השפעה פחותה. גם ארגוני השחקנים ב־NBA וב־NFL הם ארגונים חזקים. ההתנהלות העסקית של הליגות מוכתבת לעתים קרובות מחוזי ההעסקה עם איגוד השחקנים. אם ה־NFL לדוגמה מעוניינת להרחיב את הליגה הסדירה מ־16 ל־18 שבועות, יהיה עליה לשאת ולתת עם האיגוד על הסכם העסקה חדש. במובן זה השחקנים נהפכו למעשה לשותפים של בעלי הקבוצות בניהול השוטף של הליגות".

עונת 2010–2011 של ליגת ה־NFL נפתחה לפני שבועיים כשמעליה ענן של חוסר ודאות לגבי העתיד. הסכם תקרת השכר הקודם עם איגוד השחקנים הסתיים בתום עונת 2009–2010, וזו הנוכחית החלה למעשה ללא הסכם כשהתוצאה הראשונה של היעדר התקרה היא החוזה החדש לארבע שנים שחתמו הניו אינגלנד פטריוטס עם הקוורטרבקטום בריידי. חוזה המבטיח לו 18 מיליון דולר לעונה בארבע העונות הבאות. גם פייטון מאנינג, הקוורטרבק המצטיין של אינדיאנפוליס קולטס, צפוי לשדרוג משמעותי בחוזהו החדש. "אנו עומדים בפני שינויים משמעותיים בליגה", גורס הוכברג. "אני צופה כי השחקנים החופשיים יזכו לחוזים שמנים יותר אך מספרם יהיה מצומצם יותר".

האם לא הגזמנו? אולי שחקנים כיום מרוויחים יותר מדי?

"אני סבור כי שחקנים כיום הם חלק מעולם הבידור וצריכים להשתכר לפי השווי שהשוק קובע. משעשע אותי לשמוע אוהדים מתלוננים בלי סוף על הקבוצות וחושבים כי שחקן זה או אחר צריך להרוויח לא 5 מיליון דולר לעונה אלא כפול, בשעה שהם עצמם לא ירוויחו בכל ימי חייהם את הסכום שאותו שחקן מרוויח בשנה".

דיוויד סטרן. " אחד המוחות המבריקים ביותר אי פעם בספורט" צילום: בלומברג

"לפוטבול יש העתיד המבטיח ביותר"

האם אפשר לאפיין בקווים כלליים את דמות הג'נרל מנג'ר בספורט האמריקאי?

"דמותו של הג'נרל מנג'ר עברה שינויים בעשורים האחרונים", אומר הוכברג. "בעבר צמחו המנהלים מתוך המשחק, כלומר ספורטאים לשעבר שעברו הסבה בתוך המועדון לתפקידי ניהול. כיום עובר מרכז הכובד אט אט אל אנשי העסקים המצליחים שרואים בניהול קבוצה הגשמת חלום ילדות, והצלחתם מחוץ לעולם הספורט נותנת להם את האפשרות להגשים את חלומם. דוגמה מצוינת היא דן סניידר, הבעלים של הרדסקינס, מולטי מיליונר שלא סיים קולג' ובנה את הונו בעסקי השיווק הישיר. סניידר, אוהד של הקבוצה כל חייו, בנה סביבו קבוצת משקיעים שקנו את הקבוצה ואת האצטדיון ב־800 מיליון דולר לפני כעשר שנים, ומאז לפחות הכפילו את ערך הנכס שבידיהם. סניידר הוא דוגמה לאיש עסקים שהביא את שיטות הניהול האגרסיביות אל עולם עסקי שהיה די מנומנם".

מה ההבדלים בחוקי תקרת השכר בין הליגות השונות?

"מלבד ליגת הבייסבול קיימת תקרת שכר בכל יתר שלוש הליגות הבכירות, כשהבסיס הוא הגבלת הסכום הקבוצתי שיכול מועדון להוציא על משכורות השחקנים, ומטבע הדברים לכל אחת מהליגות תוכנית תקרת שכר מעט שונה. למרות זאת קיימות בחוק מספיק פרצות, וכיום מעסיקות רוב הקבוצות, במיוחד בליגת הפוטבול, 'מומחי תקרה' כדי למצוא ולנצל את הפרצות הללו לטובת המועדון. בליגת הבייסבול הצליח איגוד השחקנים האגרסיבי למנוע את תקרת השכר, ובמקומה מונהג בליגה מס הנקרא Luxury Tax, כלומר מס מותרות. הליגה קבעה רף עליון לתשלום משכורות קבוצתי, וקבוצה העוברת אותו מחויבת בתשלום מס המחולק בין הקבוצות דלות התקציב, ומצופה מהן לחלק את הכסף כתוספת משכורות לשחקנים".

לאיזו מבין ארבע הליגות צפוי לדעתך העתיד הוורוד ביותר?

"בזהירות רבה, אני מניח שליגת הפוטבול עומדת בפני העתיד המבטיח ביותר. זהו ענף ספורט אטרקטיבי בצורה יוצאת דופן לצופי הטלוויזיה, וסכומי הכסף הזורמים לליגה מתעשיית הטלוויזיה הם פשוט בלתי נתפסים".

בעקבות שנות המשבר הכלכלי העולמי, האם יש שיטות או דפוסי ניהול שניתן להשליך מעולם הספורט האמריקאי גם על תחומי כלכלה אחרים?

"מה גורם לך לחשוב שהספורט בארה"ב צלח את המשבר בצורה טובה? ה־NBA, המנוהל בידי דיוויד סטרן, אחד המוחות המבריקים ביותר אי פעם בספורט האמריקאי, והמובא כדוגמה למנהל מוצלח של ארגון ספורט. הוא נושא ונותן עם השחקנים על הסכם חדש וטוען כי הליגה ככלל הפסידה בשנות המשבר מאות מיליוני דולרים. גם ליגת הפוטבול, תוך כדי מו"מ על ההסכם החדש, דורשת החזרים כספיים מהשחקנים. ספורט מקצועני הוא עסק ענק", אומר הוכברג, "אבל גם הוא ספג מהלומות ומנסה להתאושש".

תחזית לעונה הקרובה? אולי משהו לגבי הרדסקינס?

"ככרוז הרשמי לשעבר של הקבוצה וכחבר בהיכל התהילה שלה, אהיה מאוד מאוכזב אם הרדסקינס לא יסיימו את העונה הרגילה במאזן של 16–0 וינצחו את הסופרבול. מאוכזב, אבל לא מופתע".