אז מה האוהדים רוצים מנבחרת ישראל?

איך שלא נסתכל על נבחרת ישראל, בין אם בעיניים שיווקיות, ובין אם בעיניים קהילתיות, היא אמורה להיות הקטר של ההתאחדות. היא הדבר היחיד שההתאחדות אחראית עליו מא' ועד ת'. בשונה מתחרויות הליגה והגביע או הכשרת שחקני נוער ובניית תשתיות.

הגישה הזו אמורה להנחות את ההתאחדות

בעולם חל בעבר אותו תהליך שחל כיום בישראל. חלקים גדולים מקהל האוהדים של הליגה איננו פוקד את משחקי הנבחרת. משמע כמו במדינות רבות, לנבחרת יש אוהדים משלה. ברור שהאוהדים רוצים כדורגל טוב וניצחונות, אבל יש גם דברים בסיסיים אחרים שהם חייבים. 

לכן ההתאחדות חייבת להכיר בכך, ולפעול לטיפוח החלקים השונים שלו. דוגמה לכך הינה התלונות הרבות על מחירי הכרטיסים - תלונות שההתאחדות חייבת להקשיב להן ולפעול בהתאם. אולי תוכל ההתאחדות לבצע איזה סקר בין אוהדים שילמד אותה מה המחיר שראוי לקחת על משחק נגד מאלטה (רמז: לא 90 שקל ולא 130 שקל). אולי לחלק מבחר כרטיסים בכמעט חינם- אולי להכניס נשים וילדים חינם. אולי ואולי – צריך לדון על זה.

בכל מקרה, צריך לעשות עוד כמה דברים למען האוהדים של הנבחרת.

איש קשר

מינוי ופרסום איש קשר לענייני קשרי קהל הנבחרת. פרסום מלא של הפרטים שלו, ולא הגעה דרך המרכזייה של ההתאחדות, או רק דרך אנשים שמקושרים.

בניית קהל עידוד

תמיכה ובניית קבוצות עידוד לנבחרת ישראל, זאת על ידי הקצאת משאבים ותשתית בסיסית שתאפשר רכישת אביזרי עידוד, הקצאת קו טלפון, סיוע לקבוצת העידוד מול משטרת ישראל בהכנסת האביזרים והבטחת עדיפות לרכישת מנויים (רעיון: שופרים יותר מתאימים מוו-וו-זלות).

הגדרת יציעים

ההתאחדות חייבת להפסיק עם המשחק של כרטיסים מסומנים ביציעים בהם אף אחד לא מקפיד על כך, וכדומה. לשם כך היא חייבת להגדיר יציעים בהם חלה חובת ישיבה, זאת מכיוון שיש בניגוד לליגה, משפחות רבות יותר – ולחילופין: להגדיר באופן לא רשמי באיזה יציע אפשר לעמוד (ולעודד). הדבר הזה יסייע גם לקבוצת העידוד, גם למשפחות להפסיק להרגיש שהן הגיעו למשחק ולא רואות אותו ובעיקר יפסיק את הבלאגן המטורף שיש ביציע המזרחי בכל משחק, בו ברגע שאדם אחד קם, עוד מאות נאלצים לקום אחריו.

בניית מועדון אוהדים

שיריון מקום ומנויים לאוהדים אשר מחדשים מנוי מקמפיין קודם.

שירים ותפאורה

בניגוד מוחלט למועדונים ההתאחדות כן חייבת לתת את הדעת על מה שמפורסם ונתלה במגרש. שלט כגון Isra-hell לא ממש מתקבל על הדעת.

קשר עם הקהילה

על ההתאחדות לשלוח את שחקני הנבחרת להסתובב ברחבי ישראל, לא רק לפני משחקים, ולא רק במקומות שמצטלמים טוב. אם הנבחרת היא הקבוצה של כולם, השחקנים צריכים ללכת גם לכפרים הבדויים, למשולש ולערי הפיתוח. 

הכוונה היא לא רק לבקר את המועדונים ולהעביר הכשרות מקצועיות על ידי המאמנים, אלא להגיע לבתי ספר ולמוסדות קהילתיים באזור. אולי אפילו לעשות אימונים בפריפרייה לנגד עיניהם של ילדים שלא יזכו לראות את השחקנים הללו מקרוב.

מחירים במזנונים ומחירי כרטיסים

ההתאחדות לכדורגל כגוף המוביל של הענף בישראל, חייבת דרך הנבחרת לשמש דוגמה ליתר מועדונים הליגה. משמע לכוון למקום אליו היא רוצה שהמועדונים ילכו, אחרת היא בבחינת "הסנדלר הולך יחף". אם ההתאחדות מדברת על עידוד הורדת מחירי הכרטיסים בליגה, בבקשה לעשות זאת גם בנבחרת. כנ"ל לגבי מחירי השתיה והמזון הלא סבירים באצטדיון רמת גן.

מועדון לקוחות

ההתאחדות אמנם התחילה, אבל ממש לא תפעלה את מועדון החברים שלה. (אני נרשמתי ומעולם לא קיבלתי מייל מאז, אולי למי ששילם כסף היא כן שולחת).

איסוף פרטי הקשר של החברים, שמירה על קשר ישיר ובלתי אמצעי, מתן עדיפות לחברי המועדון ברכישת מנויים וכרטיסים, מפגש עם המאמן/שחקנים וכדומה.

שי גולוב הוא יו"ר היציע וחבר הוועד המנהל של ארגון האוהדים האירופי