טורקיה מציגה: כלכלת כדורסל
המונדובאסקט, המונדיאל של הכדורסל, אמור להראות שהכדורסל, כספורט וכתעשייה, מתקדם
לפני כמה שנים ניהלתי שיחה עם חבר טורקי, ושאלתי איפה ממוקם הכדורסל בסולם הפופולריות בציבור הטורקי. "במקום התשיעי", ענה מבלי למצמץ. לאחר שניות ספורות של הלם מצדי, הסביר - "כדורגל במקום הראשון, זה ברור", הוא החל. "במקום השני כדורגל, בשלישי כדורגל, גם במקום הרביעי כדורגל, וכנ''ל בחמישי, שישי, שביעי ושמיני. אחרי זה מגיע הכדורסל".
לא הוגן להשוות לכדורגל
להשוות בין מה שהתנהל בדרום אפריקה לפני כמה שבועות ומה שצפוי בטורקיה יהיה לא פייר. המרחק בין שני הענפים הוא עצום, וסביר להניח שגם ביום הגמר, אם תצליחו להשתחל, מבעד למסך הברזל, אל אתר הימורים רנדומלי, ינסו לפתות אתכם קודם בשאלקה 04 נגד משהוגרמניגרט. מצד שני, בהרבה מובנים זו הולכת להיות אליפות שמראה כי הכדורסל, גם כספורט וגם כתעשייה, מתקדם בקצב ובפרופורציות שלו.
החל מהשבת הקרובה ועד 12 בספטמבר תארח טורקיה 23 נבחרות במסגרת המונדובאסקט, אליפות העולם בכדורסל. ייתכן כי בעקבות אליפות העולם הזו יצליח ענף ספורט זה לטפס כמה מדרגות למעלה בסולם הטורקי.
האולמות אשר יארחו את המשחקים עברו כולם שיפוץ יסודי, אם לא נבנו מהיסוד, ויעמדו בכל הסטנדרטים של אולם כדורסל מודרני לא רק במה שקורה על הפרקט אלא גם מסביב, החל מכמות כיסאות של חמש ספרות, דרך תאורה וחדר תקשורת באולם וכלה ביכולת למקסם את הרווחים ממנו.
הממשלה הטורקית וגם עיריות אנקרה, איזמיר, קייסרי ואיסטנבול השקיעו ערימות של לירות כדי ליצור את המצב הזה, כשבראש התורן "הדום" האולימפי באיסטנבול, אשר יארח את סיבוב הגמר, ובטורקיה מקווים כי יזכה לארח גם את "האירוע" - משחק על מדליית הזהב של האולימפיאדה. התאחדות הכדורסל הטורקית מחזיקה בזכויות הניהול של כל האולמות מלבד "הדום", וזה אומר שגם לאחר האליפות הרבה כסף ימשיך לזרום ולקדם את הכדורסל המקומי.
אם עד האליפות הנוכחית רובם המוחלט של הצופים במגרשים, כ־90%, הגיע מהאוכלוסייה המקומית, בטורקיה אומדים את שיעור הכרטיסים שנמכרו מחוץ למדינה ב־30%. זו אחת העובדות שסייעו לכרטיסים להמכר כמעט לגמרי. את הכרטיסים הוציאו למכירה כבר לפני שנה, לראשונה באירוע כדורסל, והם נחטפו משל היו חייל נאט''ו בודד בשטח טאליבן. החבילות אזלו, ובשביל לראות את הרבע הגמר וצפונה תיאלצו לחפש ספסר משופם. כנ''ל הדבר בחצי מהבתים של הסיבוב הראשון. מעט כרטיסים לשמינית גמר, מעט למשחקי הדירוג, שבסופו של דבר לא מעניינים אף אחד, וקצת לסיבוב הראשון עדיין אפשר למצוא, וזה בהחלט שינוי לטובה.
שינו הרגלי קנייה
ההישג עוד יותר מרשים בהתחשב במחירי הכרטיסים ובהרגלי הקנייה של האוכלוסייה המקומית. הקבוצות הטורקיות נוהגות למכור כרטיסים במחירים מגוחכים או פשוט להזמין את הקהל בהמוניו להיכנס בחינם כדי לדחוף את הקבוצה עד כלות.
בטח במשחקי הנבחרת החשובים. בין פיב''א והוועדה המארגנת היו לא מעט ויכוחים לגבי המחירים והחבילות, כשהתברר כי כדי לראות את כל המשחקים ייאלץ הטורקי הממוצע להוציא מאות יורו, במדינה שלא משופעת בכוח קנייה אישי רב. פיב''א ניצחה בוויכוח ובסופו של דבר גם בכיס.
זכויות השידור של המשחקים נמכרו ליותר מ־180 מדינות, עלייה של 48 מדינות ביחס לאליפות הקודמת. לו רק תרצו תוכלו להתרברב מול חובבי הכדורגל, שיזעקו כי אתם צופים בערוץ 5 על מיטב פלוסיו באיזוטריה נוספת, תוכלו לספר כי את המשחקים רואים גם בקירגיזסטן, ברוניי, אריתראה, איי סיישל, ארובה ואף בורקינה פאסו.
את המשחקים ילוו שמונת הספונסרים הקבועים של פיב''א, אשר חתומים על חוזים ארוכי טווח, ואליהם יצטרפו תשע חברות שהוועדה המארגנת הצליחה לגייס כספונסרים, בהם מרצדס־בנץ, אינטרספורט, טורקסל וטורקיש אירליינס, כאשר על כולם תחלוש החסות העליונה לאליפות של ענק האלקטרוניקה Beko, אשר בניגוד לשאר נחשב לחסות משותפת לפיב''א ולוועדה המארגנת. כולם ביחד ינסו לסייע לטורקים לסיים את המשחקים ברווח.
למי שחולם על אליפות עולם בישראל בעתיד הקרוב לעין רצוי לספר כי מלבד ההשקעה העצומה באולמות נאלצו הטורקים להשקיע כ־30 מיליון יורו בארגון האליפות, שנפרסו בין הראחט לאקום בחדרי האירוח לרכישת זכויות האירוח, בסכום שמהווה עשרות אחוזים מסך ההשקעה הכללית בתשתיות ובאולמות.
הכוכבים לא באים
בעיה שחייבת להטריד את ראשי פיב''א היא שבניגוד לכדורגל, שם כמעט כל שחקן ימכור כליה כדי לשחק בנבחרת, בכדורסל המצב שונה. רשימת השחקנים שוויתרו על המשחקים, בעיקר כדי לנוח, מציקה. זה נובע מצמד עובדות שאינן קיימות בכדורגל - אליפות אירופה בכדורסל נערכת בכל שנתיים; ומעבר לכך, התואר הכי יוקרתי הוא מדליית הזהב באולימפיאדה - אירוע שאיש לא מפספס.
מנגד, לארבעת הכרטיסים החופשיים אשר פיב''א מחלקת לפני כל אליפות, עם תג מחיר של כמיליון יורו פר כרטיס, יש קונים. גרמניה השקיעה את הסכום הזה והיתה צריכה להתחייב שדירק נוביצקי יופיע למשחקים, רק כדי לראות את הכוכב מודיע כי הוא נשאר בבית. רשימת הנעדים המובילים, בלי לספור את האמריקאים, כוללת את פאו גאסול (ספרד), מאנו ג'ינובילי (ארגנטינה), טוני פארקר ורוני טוריאף (צרפת), ארזם לורבק (סלובניה), דרקו מיליצ'יץ' (סרביה), אנדריי קירילנקו (רוסיה), אנדרו בוגוט (אוסטרליה) ודירק נוביצקי (גרמניה).
הפייבוריטיות
ארה"ב
גם ללא הכוכבים, האמריקאים עדיין מועמדים מובילים לזהב. קובי, וויד ולברון לא פה, אבל קווין דוראנט, דריק רוז ואלוף מנוסה כצ'ונסי בילאפס דווקא כן. הסיכוי שייפלו לפני החצי גמר קלוש. מה יקרה משם? זו השאלה הגדולה של האליפות.
ספרד
רק מדינה אחת בהיסטוריה החזיקה באליפות העולם ואירופה בכדורגל ובכדורסל באותו זמן — ספרד, שהיא עדיין המועמדת מספר אחת להפיל את האמריקאים. בטח אחרי שבגמר האולימפי מתחו את הרכב הזהב של ארה"ב עד הדקות האחרונות.
יוון
שום דבר לא יהיה מתוק יותר ליוונים מאשר לקחת זהב או אפילו רק מדליה אצל השכנים. ליוונים יש סגל עמוק, ווינר, חזק, גבוה, מנוסה, פייטר, כוכבים ופועלים שחורים.
סרביה
השחקן הכי מבוגר בסגל בן 27. תשעה שחקנים בני 23 ומטה. טורקיה היא המדינה האירופית האחרונה שבה סרביה זכתה במדליית זהב, אי אז באליפות אירופה של 2001. לפני שנה הם חזרו, עם דור צעיר וחדש לגמרי, מלווה במאמן מיתולוגי דודה איבקוביץ' (67).
טורקיה
הם בכל זאת המקומיים ועם דחיפה של 15 אלף פנאטים בכל משחק אי אפשר לא לספור אותם. ב־2001 הם אירחו את אליפות אירופה והגיעו עד הגמר. עם סגל של שישה־שבעה שחקנים טובים מאוד יש להם מה להציע. המאמן הבוסני בוגדאן טאנייביץ' נלחם חודשים במחלת סרטן, והמסע שלו בין הכימותרפיה לאימונים הוא הסיפור הרומנטי של האליפות.