מהפכה עולה הרבה כסף
מנצ'סטר סיטי, שחיה על כספי טייקוני הנפט של אבו דאבי, היא הקבוצה הכי פעילה בשוק העברות השחקנים. על רקע המיתון באירופה בכלל ובפרמיירליג בפרט מקווים בצד התכלת של מנצ'סטר לעקוף את היריבה באדום
את תלבושת החוץ שלה לעונת 2010/11 בחרה מנצ'סטר סיטי להשיק במשחק שכונתי במנהטן. שחקני הקבוצה הראשונה עלו על מיני־ואן, וכביכול "הפתיעו" שחקני רחוב בשכונה בדאון טאון מנהטן כשהזמינו אותם למשחק חמש על חמש. היה זה מהלך שיווקי שמנסה להראות שלמרות המיליונים שנשפכים על הקבוצה, היא עדיין קשורה לעם, לשכונה, לאנשים - בניגוד למנצ'סטר יונייטד, שבאה להופיע מול אצטדיונים מלאים בצפון אמריקה. הבעיה היחידה בתפיסה השיווקית הזו היא שאין דבר רחוק יותר מהשוק הגווע בבריטניה מאשר מנצ'סטר סיטי.
עם מימון אינסופי מצד משפחת המלוכה של אבו דאבי הסיטי נראית כקבוצה היחידה באירופה שמסוגלת להוציא סכומים אדירים על רכישת שחקנים. זה כמובן נותן לה יתרון ענקי, ואולי אף יסתיים בתואר אליפות בעונה הקרובה.
"רק סיטי זזה בשוק", אישר רוברטו מאנצ'יני, מאמן הקבוצה, את מה שכולם רואים. הקיץ הזה הקבוצה רכשה כבר את דויד סילבה, יאיא טורה, ג'רום בואטנג ואלכסנדר קולארוב. כולם שחקנים שחשקו בהן הקבוצות הטובות בעולם. אבל הסיטי השיגה אותם כיוון שא', שילמה עבורם יותר מאשר קבוצות אחרות היו יכולות להרשות לעצמן, וב', הבטיחה להם משכורות שהשוק הנורמלי לא יכול לעמוד בהן. יאיא טורה, למשל, דחה הצעה ממנצ'סטר יונייטד כדי לחתום על חוזה שהאדומים פשוט לא יכלו להציע לו - אפילו לא חצי - 220 אלף ליש"ט בשבוע לחמש שנים.
ומסע הרכש הזה לא ייגמר. מריו באלוטלי, חלוץ העתיד של נבחרת איטליה, וג'יימס מילנר גם בדרך, ורוברטו מאנצ'יני כבר אישר שהוא רוצה להביא את פרננדו טורס ושהקבוצה מוכנה לשבור את שיא העברות הבריטי עם הצעה בשווי 70 מיליון ליש"ט עבורו.
זה הכל נראה כמו דה ז'ה וו לקיץ שעבר, שבו הוציאה מנצ'סטר סיטי סכומים אדירים כדי לחזק עצמה ולהעפיל לליגת האלופות. זה לא קרה בסוף. הקבוצה העפילה לליגת אירופה לאחר שהחליפה מנג'ר באמצע העונה. ואולם, הפעם נראה שהסיטי שדרגה עצמה בשחקנים ברמה הגבוהה בעולם. והמטרה ברורה: אליפות.
דה ז'ה וו לקיץ 2003
אין שום דבר אורגני בבניית קבוצה כזו. לפני שבע שנים רומן אברמוביץ' הוציא בצ'לסי 106 מיליון ליש"ט על שחקנים שחלקם היו מצוינים - כמו ג'ו קול וקלוד מקללה - וחלקם אכזבות אדירות - כמו חואן סבאסטיין ורון ואדריאן מוטו. מי שבסוף הוביל את הקבוצה לאליפות זה ז'וזה מוריניו שבנה שלד סביב שני שחקנים שכבר היו לפני עידן אברמוביץ' - פרנק למפארד וג'ון טרי. קבוצה צריכה להיבנות במשך תקופה מסוימת ועדיף שלא כל קיץ מחדש - אבל השייח' מאנסור, הבעלים הרשמי של מנצ'סטר סיטי, מוכן לשים כסף רק כדי להראות שהוא יכול לשים כסף.
לא ברור כמה מהשחקנים שהגיעו הוכתבו למאנצ'יני, אבל ידוע שרבים מהם הובאו על ידי מארק יוז, שניסה לבנות קבוצה מגובשת ובריטית יחסית אבל נאלץ לקבל תכתיבים כמו רוביניו.
מאנצ'יני הוא חיה פוליטית יותר מיוז אבל מזהים את התכתיבים שנושבים באצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר. אדם ג'ונסון, שהובא בשנה שעברה, ומילנר מתאימים להחתמות "הצעירים הבריטים הטובים ביותר" - שבארי מארווד, המנהל מקצועי של המועדון, מעוניין בהם, למשל. מאנצ'יני מכוון יותר לכיוון שחקנים כמו בואטנג. גארי קוק, המנכ"ל, רוצה שם גדול - קאקה, פרננדו טורס, רוביניו סטייל.
העתיד, בכל מקרה, של שחקני האקדמיה המשובחת של המועדון - סטיבן איירלנד, נדום אונואה ומייקל ג'ונסון - נראה מעורפל.
האם ההחתמות טובות? מאנצ'יני אומר שבגלל שמדובר במנצ'סטר סיטי, המחיר גבוה יותר אוטומטית. ובכל זאת, היד על הצ'ק קלה מדי. יאיא טורה נחשב לשחקן ספסל בברצלונה ואלכסנדר קולארוב היה בשנה האחרונה של החוזה שלו בלאציו - הם היו יכולים להירכש בפחות - אבל הסיטי הראתה את השריר הפיננסי שלה והוציאה כל קבוצה אחרת מהתחרות עליהם. מריו באלוטלי, שצפוי להגיע, גם בעייתי. "מה אני חושב על באלוטלי? כמה זמן יש לך", ענה דז'אן סטאנקוביץ', קשר אינטר וחברו של באלוטלי לקבוצה, כשנשאל מה דעתו על החלוץ שהוא כינה "ילד".
יש בעיות. טובות
ויש עוד בעיות. קרלוס טבס, למשל, לא האמין ששמע כי טורה יקבל 220 אלף ליש"ט בשבוע ודרש חידוש חוזה - כי המסכן מקבל רק 140 אלף ליש"ט בשבוע. נוסף על כך, הפרמיירליג דורשת השנה שכל קבוצה תרשום רק 25 שחקנים וששמונה מהם צריכים להיות "שחקני בית", כלומר שחקנים שגדלו באקדמיות באנגליה. זה אומר שבחודש הקרוב צריך מאנצ'יני להיפטר מכמה שחקנים - במחירי הפסד.
למאנצ'יני יש 37 שחקנים בסגל, עוד שניים חדשים בדרך והוא צריך להיפטר מ־12 לפחות. נייג'ל דה יונג, קרייג בלאמי, שון רייט פיליפס, סטיבן איירלנד ואחרים מועמדים למכירה או להחלפה. סיטי יודעת שלא תוכל להרוויח עליהם בגלל הדחיפות שבה היא צריכה למכור אותם. בולט מעל כולם רוביניו, שהיה היהלום שבכתר, הרכישה הראשונה של העידן הערבי של מנצ'סטר סיטי - שיא העברות בריטי, 32 מיליון ליש"ט. קשה לראות את הסיטי מצליחה לקבל עליו סכום שבכלל משתווה למה שהיא שילמה - במיוחד לאור העובדה שלא ריאל מדריד ולא ברצלונה מעוניינות בו.
גם עמנואל אדאביור, שהגיע מארסנל ב־25 מיליון ליש"ט, נראה בדרך החוצה. אף אחד בעצם לא בטוח - גם לא רוקה סנטה קרוס (17 מיליון ליש"ט) או ג'לואן לסקוט (24 מיליון ליש"ט).
אבל אלו צרות טובות בסך הכל. לא להרבה מאמנים יש בחירה של 13 שחקני קישור.
מי יכול להתחרות בשוק? כרגע, רק צ'לסי. אבל אברמוביץ' מאוד זהיר בשוק ההעברות מאז רכש את אנדריי שבצ'נקו הפלופ ב־30 מיליון ליש"ט. הוא מתעקש, ובאופ"א מתעקשים גם, שצ'לסי תהיה תלויה בהכנסות הטבעיות שלה ולא בו. קשה לראות את צ'לסי נכנסת לשוק עם כל העוצמות של אברמוביץ'. טורס, ניימר הברזילאי המוכשר, דויד לואיס וראמירש מועמדים. יש דיבור גם על קאקה אבל זה לא יקרה.
לארסנל יש כסף אבל גם תפיסה קמצנית שמשגעת את אוהדיה. למנצ'סטר יונייטד יש בעיקר חובות. גם לליברפול. האם תנצל סיטי את השקט של צ'לסי ואת המצב של היריבות האחרות כדי לזכות באליפות ולהוריד את השלט התמידי באולד טראפורד שסופר כמה זמן לא זכתה הקבוצה בתכלת בתואר?
אולי לא, אבל אין ספק שהכסף הגדול מלחיץ את היריבות - אולי יותר מבשנה שעברה. "הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה שסיטי תסיים את העונה מעלינו", אמר פול סקולס, קשרה הג'ינג'י של היונייטד. "הם קנו כל כך הרבה שחקנים. האם הם יכולים לשחק ביחד? את זה כבר נראה. אבל זה נהדר עבור העיר מנצ'סטר שיש שתי קבוצות ברמה הכי גבוהה - זה שינוי מהתקופה שהם היו בליגת השלישית לפני עשור".