בדרך לקיץ של כינוס נכסים
להרבה אנשים בכדורגל יש יותר מזומן מהיגיון מה שמוביל לניהול גרוע ובסופו של דבר לפשיטת רגל. בעולם מצפים לעוד קריסות של קבוצות כדורגל. וגם בית"ר ירושלים לא יצאה מכלל סכנה. המתמחים בכינוסים מצפים ל"גל פירוקים של קבוצות בישראל"
המשבר הכלכלי עדיין כאן. אולי הבורסה חושבת אחרת אבל בשטח המצב לא משהו. משכורות לא מגיעות לעובדים והפיטורים נמשכים. הרבה חברות מנסות להימנע מכך, אבל בסופו של דבר רבות מהן צריכות ללכת לפירוק או להכריז על פשיטת רגל.
קבוצות כדורגל בעולם כולו מושפעות גם הן מהמצב הכלכלי ובהרבה מובנים הן לקוחות מצוינות למי שמספק שירותי פירוק.
באנגליה, למשל, 70 מועדונים הגיעו להליך פירוק מאז 1986. פורטסמות' הפכה השנה לקבוצת הפרמיירליג הראשונה שנכנסת להליך כזה, ולפי גורמים בתעשייה - כמו דיוויד סאליבן, הבעלים של ווסטהאם - זה רק עניין של זמן שעוד קבוצת פרמיירליג תקרוס כך. בספרד, באיטליה וגם בשאר אירופה קבוצות קטנות נסגרות ונעלמות מהמפה, בדרך כלל בגלל ניהול כושל.
"להרבה אנשים בכדורגל יש יותר מזומן מהיגיון", אמר ג'ראלד קאסלר, עו"ד אנגלי המתמחה בפירוק קבוצות, למגזין "פור־פור־טו". "והם מגיעים עם הרבה כסף ובלי להבין בכדורגל ועומדים מול סוכנים, מנהלים, אוהדים - הם כמו בתולות שמעלים כקורבן. אין להם סיכוי".
לא תאגיד. קבוצה
מפרק ממונה על ידי בית המשפט (בדרך כלל לפי בקשת הקבוצה או הנושים), ומטרתו להחזיר את החובות של המועדון - לכל מיני גורמים - כדי שיוכל להתקיים לטובת הקהילה (כן, מועדוני כדורגל הם עניינים קהילתיים).
על רקע הליכתה לפירוק של פורטסמות' והבעיות הכלכליות של חלק מקבוצות הכדורגל בישראל מנסים עורכי דין המתמחים בפירוקים ובכינוסים של קבוצות ספורט להסביר את המשמעויות של ההליך - הספורטיביות והכלכליות.
"אני בהחלט צופה גל פירוקים של קבוצות לנוכח העובדה כי ספונסרים רבים נוטים לנטוש את הענף, כפי שאנו רואים לאחרונה", אומר עו"ד איתן ארז, המתמחה בפירוקים ובכינוסים.
ארז מנסה להסביר את ההבדלים הגדולים בין פירוק של קבוצת כדורגל לפירוק תאגיד. "לקבוצת כדורגל בישראל יש בדרך כלל פחות נכסים מאשר לתאגיד רגיל שמתפרק", אומר ארז, ששימש גם כמפרק של קבוצת הכדורגל הכח רמת גן ב־2002. "אין כמעט מועדון כדורגל בישראל שהאצטדיון שבו הקבוצה משחקת נמצא בבעלותה, ובכל זאת ההד התקשורתי הנלווה להליכי פירוק של קבוצות כדורגל או כדורסל הוא גדול יותר מאשר של כל חברה אחרת. קל וחומר כשמדובר בקבוצה אטרקטיבית".
ארז מוסיף כי בכדורגל קיימת "הרשות לבקרת התקציבים", שאמורה להחזיק בבטוחות, שמהן שחקנים ומאמנים - הנושים העיקריים בדרך כלל - יכולים לפרוע את החוב. אין מוסד כזה בעסקים אחרים, והוא מהווה יתרון לכדורגל, בעיקר לכדורגלנים.
עולם של קונפליקטים
"מועדון ספורט, להבדיל מחברה רגילה, כפוף בדרך כלל לשתי מערכות דינים - החוק והדין הפנימי של הענף אשר נקבע בתקנוני ההתאחדויות, ודיני הפירוקים". מדגיש עו"ד אביחי ורדי, בעל משרד המתמחה בתחום הכינוסים והפירוקים שלאחרונה ייעץ למועדון שנקלע לצרות כלכליות. "אולם, אם קיימת סתירה בין תקנון ההתאחדות לבין דיני הפירוק, דיני הפירוק יגברו".
כמובן שזה מתקשר לנכסים שיש לקבוצות - בית"ר ירושלים, כמו גם קבוצות אחרות, עשויה לאבד את רוב השחקנים כדי לכסות חובות. "כרטיסי השחקן הם חלק מהנכסים שעליהם ממונה המפרק (למעט שחקנים חופשיים). כדי להכניס כסף לקופת הפירוק המפרק רשאי למכור שחקנים או להשאילם לקבוצה אחרת", מסביר ארז.
"אחת הבעיות שמאפיינת פירוק של קבוצת ספורט היא הקונפליקט בין השחקנים לבין הבעלים בכל הקשור בכרטיסי השחקן", אומר ארז. "כאן יש ניגוד אינטרסים מובהק, והשחקן לא בהכרח יעמוד לצד המועדון וירצה בהבראתו, מכיוון שהליך הפירוק יכול למנף אותו במעבר לקבוצה אחרת ללא תמורה או בתמורה מופחתת (תלוי בחוזה ובגורמים נוספים)".
לא ספורטיבי
כמו כן, ישנו מתח מובנה בצד התחרותי שבין המועדון לבין המועדונים היריבים. הרי לקבוצה בעלת יתרון כלכלי יש יתרון תחרותי. וכשיש קבוצה בפירוק, שחייבת להיפטר מנכסיה, לקבוצות האחרות יש יתרון משמעותי עליה. "המשמעות של פירוק קבוצת ספורט יכולה להיות הרסנית מהבחינה הספורטיבית", אומר ארז ומדגיש שלא מדובר רק ביתרון שנובע מאובדן השחקנים הטובים. "סעיף 4 ב' לתקנון ההתאחדות לכדורגל קובע כי קבוצה שניתן נגדה צו להקפאת הליכים או צו פירוק, או שמונה לה מפרק, נאמן או כונס - יופחתו ממאזנה באופן אוטומטי ומיד 9 נקודות ליגה". אם ניתן צו הפירוק כאשר נותרו לקבוצה 10 משחקי ליגה עד לתום העונה או במהלך הפגרה, יופחתו הנקודות ממאזן הקבוצה בעונה שלאחר מכן - מה שאומר שאם בית"ר ירושלים תחליט שצריך ללכת לפירוק, היא צריכה לעשות זאת עכשיו (יש לה מחויבויות של כ־20 מיליון שקל לעונה הבאה).
בקיצור, הרשויות צריכות לעשות מאמץ גדול כדי שהקבוצות יתנהלו כשורה, אחרת הן פוגעות במהות המרכזית של הספורט - התחרות ההוגנת. אבל בשביל זה צריך רשויות יוזמות, שרואות רחוק, שמבינות שכדורגל לא יכול לחיות מהכסף שאין לו. בישראל, כנראה, הסתמכו יתר על המידה על הבקרה התקציבית (שנותנת פתרונות לטווח הקצר, בעיקר).
מה יקרה לבית"ר?
"לגבי בית"ר ירושלים, לעניות דעתי, ובגלל חוסר ההצלחה להגיע להסדר נושים מחוץ לכותלי ביהמ"ש עד כה (גם כשגומא אגייאר היה בתמונה), תיאלץ בית"ר לפנות בפגרת הקיץ לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים", אומר ארז. "או לחלופין בבקשת פירוק (בקשה שיכולה לבוא גם מצד מי מהנושים), ולמכור את הקבוצה לרוכש, תוך גיבוש הסדר נושים מוסכם".
מי שהכי סובלים מהפירוק הם כמובן האוהדים, "הבעלים האמיתיים של המועדון", כפי שהם מכונים על ידי אלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר שבע (עד הקיץ?).
הם בדרך כלל גם הפתרון לפשיטות רגל. מכבי יפו המיתולוגית, שפורקה בשנת 2000, נבנתה מחדש שמונה שנים אחר כך על ידי אוהדי הקבוצה והחלה את דרכה בליגה ג' בשם מכבי קביליו יפו, וכבר עלתה ליגה (וגם מתפקדת כ"סינדרלה" בגביע).
בסופו של דבר, מכיוון שקבוצות כדורגל הן בעלות לקוחות שבויים ומוכרות רק מוצר אחד (כדורגל), רבות מהן יכולות להרשות לעצמן להתנהל בצורה גרועה, מבישה אפילו. הרי בכל מקרה "הבעלים" הזמני והבעלים האמיתיים הם האוהדים.
ולכן, כנראה, חוקי הכלכלה שאנחנו מכירים אינם תקפים לחוקי כלכלת הכדורגל. לכן מעט מאוד קבוצות נעלמות לחלוטין למרות פשיטת הרגל. תמיד יהיו שם אוהדים שיצילו אותן.