"שיווקו אותי כמישהו שאינו רוצה לקדם אלא רק להרוס"

לארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, יש תדמית של משפטן קשוח. הוא הרוויח אותה בזכות שורה של חוות דעת והנחיות שהצליחו להרגיז רבים — למשל תמיכתו בסגירת שדה דב ובצמצום היקף זכויות הבנייה בתמ"א 38, התנגדותו החריפה לוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) והקשיים שהערים על שר האוצר משה כחלון שקידם רפורמות בתחום התכנון והבנייה. כמו כן הוא הוביל תיקון לחוק התכנון והבנייה, שלפיו תוחמר האכיפה על מי שמבצע עבירות בנייה. התיקון החדש זכה לכינוי "חוק קמיניץ", והדרישה לבטלו היא אחת התביעות של הרשימה הערבית המשותפת ושל תנועת צומת המייצגת את המושבים.

עם זאת, תדמית הקשיחות נסדקת בדקות הראשונות של הראיון עמו, כשהוא מדבר על הסיבות שהובילו אותו לקריירה במשרד המשפטים. עד 2001 היה עורך דין בשוק הפרטי ועסק בעיקר בדיני משפחה וירושה. "מבחינה רגשית התחום הזה קשה לעורכי דין, הבנתי שזה פחות מתאים לי. השיח המשפטי על ירושה של ידועה בציבור היה אלים, וההתמודדות הנפשית קשה בגירושים, במיוחד כשיש ילדים. כל אלה מייצרים מעמסה נפשית מאוד קשה. זה סוג של התמודדות נפשית שאני לא מאחל לעצמי".

לקריירה הציבורית הוא פנה בשאיפה לחולל שינוי: "הרגשתי צורך לתרום מהיכולת שלי ברמה הכללית ולא בתיק ספציפי. כשאתה עובר מתיק לתיק אתה עוזר לאנשים, עושה טוב לאנשים, אבל התחושה היא שאתה לא מחולל שינוי". צעדיו הראשונים במשרד המשפטים היו בוועדה שבראשה עמד השופט בדימוס יעקב טירקל, שהכינה קודקס של דיני ירושה. הוא הצטרף למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בהמשך קודם לראש אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, וב־2013 אישרה הממשלה את מינויו לתפקידו הנוכחי.

האם אתה רואה את עצמך מועמד ליועמ"ש?

"אני חושב שתפקיד היועמ"ש הוא אחד התפקידים הקשים בשירות הציבורי. מי שמשרת בו צריך להיות מישהו שמוכן לספוג קיתונות של ביקורת מכל הכיוונים. מישהו שמצליח לעמוד במסכת הלחצים שמופעלת עליו הוא על גבול העל־אנושי. זה תפקיד מאוד קשה ומאוד כפוי טובה. טוב לי במקומי הנוכחי, ידינו מלאות עבודה, וזה לא עומד על הפרק כרגע".

בשנים האחרונות ביקורת רבה נמתחת על שיטת המינויים בשירות הציבורי. הטענה כי נבחרים לפי נאמנות לשר הממנה, ולאו דווקא בזכות יכולת מקצועית.

"אני פחות מתחבר לביקורת על המינויים במגזר הציבורי. בחלק מהמינויים הייתי חבר בוועדות איתור, ואני לא יכול להגיד שלא מונו אנשי מקצוע טובים".

האם העובדה שקרוב לשנה יש ממשלת מעבר משפיעה על הליכי חקיקה ורפורמות?

"קשה לקדם רפורמות משמעותיות בתקופת בחירות, אלא אם מדובר בעניינים דחופים. חלק מהמהלכים אכן נעצרים, ומאוד יכול להיות שרפורמות שהוכנו בקדנציה קודמת ייעלמו לאחר שימונה השר הבא. אבל זה הדין של כל רפורמה".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים ארז קמיניץ

אפשר להגיד שהשנה שחלפה היא שנה אבודה?

"זו לא שנה אבודה, זו תקופה שבה אפשר לשבת בצורה יותר רגועה ולחשוב לאן מתקדמים בלי תזזיתיות פוליטית. אפשר לשבת עם הגורמים השותפים שלנו בממשלה ולהכין את תיקוני החקיקה שתקדם הממשלה הבאה. גם כשמכהנת ממשלה רגילה, אם אני מצליח להעביר שליש מהדברים שאני עוסק בהם, אני חוזר הביתה עם חיוך. בחקיקה שהיא שינוי של מציאות יש שורה של חסמים, צריך לשכנע את משרדי הממשלה, ובמיוחד משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, משום שרוב הרפורמות דורשות תקציב. וכמובן שצריך לשכנע את הכנסת. זו דרך חתחתים לעבור ולייצר רפורמה. כנראה שכך זה צריך להיות".

מדוע כל כך קשה לקדם בממשלה רפורמות?

"הציבור בטוח שהממשלה מדברת בקול אחד, שיש לה אינטרס אחד, אבל בתוך הממשלה יש אינטרסים שונים. כל אדם איתו אני עובד מייצג את האינטרס שלו הכי טוב שהוא יכול. הביקורת עלינו היא שלכאורה המשפטנים קובעים את המדיניות, ולכן אנו המשפטנים מושלים. ברוב המקרים הטענה הזו לא נכונה. אנו מנסים לממש את המדיניות של אנשי המקצוע. מנסים להבין לאן הם רוצים להגיע".

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. התנגד להחמרת האכיפה על עבירות בנייה ביישובים הערביים צילום: יואב דודקביץ

אילו רפורמות אתם מכינים לממשלה הבאה?

"תהיה בשורה בדיני הירושה. אחד הדברים שחשובים לנו זה להתקדם עם הזמן. החוק משנת 1965 טוב, אבל לא מתאים לעידן הנוכחי. היום צריך להתקדם ולאפשר יצירת ירושה באופן חזותי, בעיקר הקלטה.

"סוגיה אחרת היא ירושה לאחר המוות. כאשר מישהו שנפטר השאיר את זרעו אין פתרון משפטי לירושה, משום שעל פי חוק רק מי שנולד תשעה חודשים ויותר לפני מותו יכול לרשת. הכשרות לרשת נעצרת ואי אפשר להאריך אותה. אני מקווה שתיווצר האפשרות הפוליטית להכניס את התיקונים האלה ואחרים.

"רפורמה נוספת היא אסדרה של תחום התמלוגים (כלומר תשלומים לבעלי נכס עבור השימוש בו, הכוונה היא בדרך כלל ליצירת אמנות בתחום המוזיקה והקולנוע - ד"ל, א"ג). איך קובעים גובה תמלוגים, מי קובע, איך כל זה משוקף למקבל התמלוג. כל הגורמים מבקשים שהמדינה תיכנס לתחום".

שר האוצר משה כחלון. שואף להמשיך את פעילות הוותמ"ל ותמ"א 38 צילום: אוראל כהן

איך תשכנעו את הממשלה הבאה לקדם את הרפורמות האלה?

"צריך למצוא את הפוליטיקאי שיגזור על זה את הקרדיט. כל פוליטיקאי רוצה להתהדר ברפורמות טובות שהוא העביר. כשיש לנו רפורמה ואנחנו חושבים שהיא טובה, זה בדרך כלל נופל על אוזניים קשובות. עם זאת, כל שר קובע את סדרי העדיפויות שלו".

עבר זמנו של משטר הנחלות

באפריל 2017 אושר תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שהחמיר את הענישה על עבירות בנייה, שלפיו פקחי היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה רשאים להוציא צווי הריסה ללא ניהול הליך משפטי שהיה נדרש בעבר כאשר ההליך היה פלילי. במאי 2018 פרסם משרד המשפטים את תקנות העבירות המנהליות שניתן להטיל עליהן קנס. הקנסות על עבירות בנייה על פי התקנות נעים בין עשרת אלפים שקל ל־300 אלף שקל. כך בעקבות שני התיקונים נוצר מצב שבו פקחים יכולים להטיל קנס בסכום ניכר ללא משפט.

לול שהוסב לבית מגורים בעין ורד. הוחמרה האכיפה על עבירות בנייה במושבים צילום: Tommy

את החמרת האכיפה על עבירות בנייה מרגישים בעיקר במגזר הערבי והחקלאי, מדוע?

"החמרת האכיפה החלה בעקבות פנייה של היועמ"ש הקודם יהודה וינשטיין, שהבין שזו מכת מדינה, ללא התייחסות למגזר מסוים. התבקשתי לבדוק מה המדינה יכולה לעשות. ראינו שהבעיה החמורה היא במגזר הערבי, החקלאי והדרוזי, והגענו למסקנה שהמשפט הפלילי לא מטפל טוב באירוע הזה. הוא לא מספיק מרתיע כי זה הליך שנמשך הרבה זמן, ומאחר שזה הליך פלילי קשה להפעיל אותו. זה נוגע לבתי מגורים של אנשים, וגם ולמשטרה יש סדרי עדיפויות משלה.

"זה יצר היעדר טיפול, וזו שגיאה חמורה מעבר לעובדה שיש פגיעה בשלטון החוק. זו גם עבירה שכולם רואים אותה. כשמישהו למשל משכיר מתחם שלם בחלקה ב' בנחלה, כולם רואים שהוא מפיק הכנסה גבוהה מאוד מחלקה חקלאית; כך גם כשמישהו בונה בית מפואר על גבעה שאסור לבנות בה. עבירות כאלה הן גם פגיעה קשה בשלטון החוק וגם מסכלות את התכנון. היו מקרים שמיד כשהתחלנו לתכנן כביש חדש ישר יצקו יסודות כדי לסכל את התכנון. התוצאה היא של בנייה במקום שבו התכנון מתחיל להתהוות, וללא אכיפה לא יהיה תכנון מודרני".

מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר. תמליץ לממשלה לא להאריך את התוקף של תמ"א 38 צילום: ניב קנטור

מדובר בעבירות של עשרות שנים, איך אפשר להחזיר את המצב לקדמותו?

"במגזר הערבי היתה הזנחה ארוכה, אבל לפני שלוש שנים וחצי התקבלה החלטה על העברת תקציבים לטובת בינוי ופיתוח, וכיום כמעט כל המגזר הערבי מתוכנן בתכנון מתארי. רוב העבירות מוכשרות בדיעבד. יש אישור מיוחד שאני נתתי בוותמ"ל לאשר תכנון על בסיס מצב קיים. יש בתים שאנחנו לא יכולים להכשיר כי הם יושבים על צורכי ציבור, וכאן צריך להכניס אלמנטים של אכיפה. במגזר הערבי כבר רואים שינוי.

"בעבר השיח היה שהם קראו לנו להפסיק להרוס, והיום השיח הרבה יותר תכנוני. אפשר לבכות על 90 ס"מ של מדרכה, ואפשר להגיד בואו ננסה כולנו לשנות את המציאות הזו. הציבור הערבי צריך לדרוש תכנון איכותי מראשי הערים. כחלק מכך יזמנו סקר במגזר וגילינו, בניגוד לדעות הקדומות, שהם מוכנים לגור בגובה ובשכירות, ומוכנים לתרום שטחים לצורכי ציבור. עדיין הדברים שם זזים לאט מאוד, ויש צוות שמינינו לבדוק את החסמים. בשורה התחתונה, לא יצליחו לשכנע אותי שרווח כלכלי לא מניע אנשים, ומי שיתפוס את רכבת היזמות במגזר הערבי יצליח להגיע לתוצאות מצוינות".

חלק מהאכיפה הופעלה על המגזר החקלאי, שטען שזה לא מידתי. מה עמדתך?

"משטר הנחלות פשט את הרגל. ברוחו הוא ראה מושבניק שבא לעבד את הקרקע ומקבל בית סוכנות, אבל העולם הזה השתנה. בעקבות המשבר שחוו בשנות השמונים ההתייחסות של המושבניקים והקיבוצניקים לנדל"ן השתנתה. הם למדו שחייבים לדאוג לנכס המרכזי, בית המגורים. זה גרם לכך שצריך לשנות את השיטה הבסיסית שעליה בנויים המושבים והקיבוצים. יש לשנות את משטר הנחלות, ולהגיד למושבניק 'קח את נחלת המגורים ואפשרות להקים עוד בית מגורים, ותוותר על כל היתר'. זה משהו שמושבניקים לא היו מוכנים לקבל, ובמשך שנים לא הצלחנו להתגבר על קושי פוליטי. לאורך השנים ניסינו להגיע לפתרונות יצירתיים, ובסוף יגיע היום שבו נצטרך להתייצב מול המראה ולהחליט לאן הולכים, ברור לי שיהיו מאבקים".

חלקם הם אנשים שהקימו את המדינה ומרגישים שמחקו להם את העבר.

"יש שני סוגים של טענות שהם מעלים: אנחנו תרמנו למדינה את הקרקע, ושלחתם אותי להגן על הגבולות, ועכשיו כשהנכס שווה יותר כסף אתם רוצים אותו בחזרה. הטיעון שזה היה שלנו לא התקבל בשום בית משפט. גם הטיעון השני בעייתי. המערכת החוזית איתם מאוד ברורה. לפי החוזים חלקות ב' ניתנו להם למשמרת כדי שיעסקו בחקלאות, ואם לא עוסקים בחקלאות צריך להחזיר את הקרקע לרשות מקרקעי ישראל. בנכס המרכזי, חלקת המגורים, אנחנו מאפשרים רכישה בסכומים מאוד נמוכים ואפילו סמליים, ואני חושב שזה מייצר איזון ראוי. ההפרדה שלנו היא בין הנכסים של האדם למגורים לנכסים שקשורים לחקלאות".

טענה נוספת היא לאפליה מול המגזר העירוני.

"נכון שבמגזר העירוני היו מבצעי היוון, אבל מצד שני חלקת המגורים במושבים גדולה יותר ולכן קשה להשוות. אני יכול לומר שאין אפליה בין המגזר החקלאי לעירוני".

ההתנגדות לאכיפה המחמירה משמשת פוליטיקאים. אתה מרגיש שלפעמים אתה רק כלי משחק?

"התיווך של הפוליטיקאים הורס. אני לא מתרגש מכך שהמערכת הפוליטית עושה שימוש בגורמי המקצוע לצרכים שלהם, אבל מה שמפריע לי זה שהשיח הזה מונע מאתנו את היכולת לגשת לציבור בצורה יותר נקייה. בסוף השם שלי מייצר רתיעה ומונע התחלה של דיבור על בעיות משפטיות ברצינות, כי שיווקו אותי כמישהו שאינו רוצה לקדם אלא רק להרוס".

מה יהיה עם תמ"א 38

בחודשים האחרונים שוק הנדל"ן סוער לאחר שמינהל התכנון הבהיר כי ימליץ לממשלה לא להאריך את התוקף של תמ"א 38, התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, שיפוג במאי 2020. נראה כי קמיניץ שותף לעמדת מינהל התכנון בנושא זה.

לאחרונה הצהירה ראש מינהל התכנון כי יש לבטל את תמ"א 38. מה דעתך?

"מדובר בתוכנית שבעצם עקפה את חוק התכנון והבנייה. יש בה הנחיות להוצאת היתרי בנייה, שבדרך כלל מתאפשרת מתוקף תוכניות מפורטות, ועל הדרך היא לא עומדת בתנאים שבהם תוכניות כאלה נדרשות לעמוד בהם. היא העצימה את הצורך בחיזוק מבנים, ובאמצעות עקיפה של הדין הרגיל אפשרה פעולה מהירה יותר של חיזוק מבנים. ויש גם את שאלת היטל ההשבחה, שכן התמ"א מעניקה פטור, וכך הרשות המקומית לא מקבלת תשלום שהיתה מקבלת במקרה שבו הבנייה היתה על פי תוכנית מפורטת.

"אני חושב שזה נכון לבטל את תמ"א 38, אבל חייבים לשבת עם כל גורמי המקצוע כדי להבין לאן רוצים ללכת. אם מסמנים את חיזוק המבנים כמטרה של המדינה, צריך למשוך את הכוח למדינה ופחות לרשויות המקומיות. הגורמים המקצועיים חושבים בשלב זה שפרויקט פינוי־בינוי עדיף על בניין אחד, כי בסוף אתה מסתכל על מתחם גדול, בודק צורכי ציבור ושימושים מעורבים".

מה יעלה בגורלם של פרויקטים שכבר יצאו לדרך לפני שבוטלה תמ"א 38?

"השוק התרגל לעולם מסוים, וזו נקודה שמטרידה אותנו ונצטרך למצוא פתרונות. אם נגיע למסקנה שאין תוחלת להסתכל על מבנה בודד, אנחנו נעבור לעולם של תכנון במתחמים, ונמצא הוראת מעבר עם התייחסות מדויקת יותר לאנשים שהסתמכו על העולם הקיים. לא ננטוש באמצע את האנשים שהתחילו תהליך תמ"א. צריך שהשינוי הזה יעבור חלק".

הוותמ"ל עשתה את שלה

לדעת קמיניץ, הוותמ"ל, ועדה שנוסדה ב־2014 כדי להאיץ הליכי תכון להקמת שכונות חדשות, לוקה בחסרונות דומים לאלה שהוא מזהה בתמ"א 38: "גם הוותמ"ל עקפה את המוסדות התכנוניים. את השאלות שעולות לגבי התמ"א אני מעלה גם כאשר אני בוחן את הוותמ"ל. המסקנה היא שזו ועדה שדורסת את הדין הקיים".

למרות הביקורת שלו על הוותמ"ל, קמיניץ סבור כי בהתחשב בצו השעה להגדיל את המלאי התכנוני, הוועדה מילאה את תפקידה מצוין: "אנשי המקצוע בוותמ"ל עושים עבודה נאמנה, עם תכנון ראוי, וזה הוכיח את עצמו גם בעתירות שהוגשו לביטול תוכניות, ונדחו פעם אחר פעם בבתי המשפט. הוותמ"ל עשתה עבודה מקצועית טובה, אבל היא פעלה על חשבון אינטרסים אחרים, והשאלה שצריך לשאול כשבוחנים המכשירים האלה שעוקפים את הדין היא לטובת מה זה נעשה. במקרה של הוותמ"ל כשאתה בוחן את המצב היום, אתה רואה שמילאנו את המחסנית. ואז יש לבחון אם יש הכרח להמשיך ולעקוף את הדין באמצעות הכלי האגרסיבי הזה. התשובה היא שכנראה שאין הכרח להמשיך את הוותמ"ל".

למרות המסקנה הזו, קמיניץ מוסיף וחולק לוועדה מחמאות: "הוותמ"ל יצרה תחרות עם הוועדות המחוזיות, שבעקבותיה הוועדות שינו את דרכן וייעלו את עבודתן. כמו כן היא תרמה לחיזוק הקשר שבין משרד האוצר למערכת התכנון. אני חושב שבעקבות זאת אגף התקציבים מבין כיום עד כמה תכנון חשוב ביצירה של חברה מודרנית בישראל. אחרי שהם ראו שם את העוצמה הגדולה של הוותמ"ל, הם כבר לא יוותרו על מוקד ההשפעה הזה, בעיקר בהקשר של שליטה על נושא התכנון, שעדיין סובל מבעיות כמו היכולת לממש תוכנית, משאב הקרקע שהולך ואוזל, עלות גבוהה של תשתיות והצורך בהתאמת התכנון לצורכי ציבור מודרניים. משרד האוצר מודע לקשיים, ולכן העדיפות היא להתחיל לייצר מקורות מימון כבר בשלב התכנון, ולא אחרי שתאושר התוכנית".

לתפיסתך צריך לבטל את הוותמ"ל לאלתר?

"הוותמ"ל מילאה את הייעוד שלה: ייעול הוועדות המחוזיות והבנה של משרד האוצר את נושא התכנון. לכן אין צורך להמשיך, מלבד שתי הסתייגויות לביטול – התחדשות עירונית והמגזר הערבי. אלה שני המקרים שהייתי מחריג לטובת המשך פעילות הוותמ"ל וניתן להצדיק משפטית. בהתחדשות עירונית מדובר בפרויקטים גדולים ומאוד מורכבים, ובמגזר הערבי צריכים לייצר תוכניות מפורטות ולמלא את החסר התכנוני. לכן אני חושב שבקדנציה הבאה הוותמ"ל צריכה לשנות את אופן פועלה, להפסיק לתכנן קרקע למגורים באופן כולל ולהתרכז בהתחדשות עירונית, בתוכניות במגזר הערבי ובמגה־פרויקטים, למשל מתחמים לתחבורה ציבורית ומגורים שלשלטון המקומי יש פחות אינטרס לייצר אותם".

קבוצות הרכישה יחכו לשר הבא

ב־2017, כשנה לאחר קריסת קבוצת החברות של ענבל אור, עמד קמיניץ בראש ועדה בינמשרדית שבחנה את הצורך באסדרת תחום קבוצות הרכישה. בדצמבר 2017 הצוות פרסם דו"ח ובו המלצות לתיקוני חקיקה בענף. המלצות אלה תורגמו להצעת חוק, שבין היתר אוסרת לארגן קבוצת רכישה למגרש לפני שאושרה לו תוכנית מפורטת; ומחייבת מארגני קבוצת רכישה בשקיפות ובהעברת מידע מלא כבר בשלב השיווק תוך הבהרה כי אין התחייבות למסירת הדירה או למחיר הסופי שלה. כמו כן תזכיר החוק כולל את החובה להכין שומה של המקרקעין ולהציגה לרוכשים. אלא שמאז פורסמה הצעת החוק היא הוקפאה.

מדוע לא קודמה הצעת החוק לאסדרת קבוצות רכישה?

"בקדנציה הקודמת שרת המשפטים איילת שקד חשבה שזה לא בראש סדרי העדיפויות. התזכיר מוכן, ואנחנו מחכים לשר הבא. חייבים לתקן את התחום הזה. הבשורה המרכזית בחוק היא שציבור הרוכשים ידע שהוא לא עושה עסקה בתחום המגורים, אלא עסקה לרכישת קרקע ועסקה נפרדת לשירותי בנייה. אגב, בקרב העוסקים בתחום היתה תהודה לדו"ח שפרסמה הוועדה, וכבר היו שהתחילו לסדר את אופן הפעולה שלהם על פי הכללים שמתווה החוק".

האם בעקבות התיקון קבוצות רכישה ייעלמו?

"התיקון לא יעלים את קבוצות הרכישה. אחרי שהוועדה השלימה את השימוע ציבורי, העמדה של כל הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה היתה שאסור לייצר כללים משפטיים שיובילו לביטול המנגנון. כ־10% מהאוכלוסייה רוכשים דירות באמצעות קבוצות רכישה. בסבירות גבוהה הוא יכול להוזיל עלויות, אבל הוא צריך לעבוד בצורה הוגנת ושקופה. כיום מבחינה חקיקתית זה לא קיים. קבוצות רכישה לא הגונות יכולות להוביל משפחות להפסד משמעותי מאוד".

למה המדינה צריכה להתערב בשיקול הדעת של אדם, האין זו זכותו לסכן את כספו?

"לא אגיד לאנשים מבוגרים לא לקחת סיכונים, אבל חייבת להיות שקיפות. אנחנו לא רוצים לבטל את האפשרות שקיימת למי שרוצה לקחת על עצמו סיכון ומבין את המחירים שהוא משלם. יש קבוצות רכישה שמצליחות, אולם יש יותר קבוצות רכישה שלא מצליחות מאשר יזמים (חברות בנייה - ד"ל, א"ג) שנכשלים.

"אם אתה שונא סיכון לך לקבלן. אם אתה מוכן לקחת סיכון כדי להוזיל עלויות, לא אני אמנע את הפלטפורמה, אני רק אדאג שלקוחות קבוצת רכישה יכירו את הסיכון, ולא יהיה ניצול לרעה. על זה אני אשמור. חלק מקבוצת הרכישה מציגות את מרכולתם כדירה במחיר ספציפי שתהיה בנויה בערך בתוך תקופה מסוימת. המילה 'בערך' נמחקת מהתודעה של הרוכש, שאינו מבין את הסיכונים. בנוסף לכך חייב להיות איסור על ניגוד עניינים של מארגן קבוצות הרכישה".

בעבר משרד המשפטים לא היה גורם דומיננטי בתחום הנדל"ן. מתי חל השינוי?

"בתקופה של שרית דנה קודמתי המעורבות עלתה, ובשנים האחרונות יש הכרה ביכולת של משרד המשפטים כמכפיל כוח. אנחנו חברה שמאוד מודעת לזכויות שלה ומתדיינת הרבה בבית משפט. תחום הנדל"ן גילה את היכולת של משפטנים לקדם רפורמות מהירות, למשל כשהעברנו את חוק הוותמ"ל למרות הקושי המשפטי".

נדמה שאתה עוסק בעיקר בנדל"ן, האם זה נכון?

"נדל"ן זה עיסוק משמעותי במחלקה, ונכון שהנראות של אשכולות אחרים עליהם אני אחראי פחותה, אבל אין בהם פחות התעסקות. לצד אשכול נדל"ן, שבראשו כרמית יוליס, יש אשכול אזרחי, בראשות עו"ד רני נויבואר, בו עוסקים בתחומי הליבה של המשפט האזרחי, כגון דיני הנזיקין ודיני החוזים, תובענות ייצוגיות, היבטים שונים של דיני הצרכנות, וכן בשוק ההון, הבנקאות ובהגברת התחרות באשראי. אשכול קניין רוחני, שבראשו עו"ד הווארד פולינר, עוסק בזכויות יוצרים, פטנטים, עיצובים, זכויות מבצעים וסימני מסחר".