בלעדי לכלכליסט
הזמן להוצאת היתר בנייה זינק ב-40%; ר"ג מובילה בזמן ההמתנה
הצעדים שנקט שר האוצר משה כחלון לקיצור הבירוקרטיה בדיור לא נושאים פירות בינתיים: הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה למגורים זינק מאז 2015 ב־10 חודשים. מבדיקת אתר מדלן ו"כלכליסט" עולה שהשיאנית היא רמת גן, עם זמן המתנה של קרוב לארבע שנים
משבר הרישוי בישראל הולך ומחריף: בתוך שלוש שנים התארך ב־40% משך זמן הרישוי עבור פרויקטים של מגורים, מרגע הפנייה הראשונית ועד לקבלת היתר הבנייה. כך עולה מבדיקה משותפת שערכו אתר מדלן ו"כלכליסט".
- ביצעתם עבירת בנייה? צפו לקנס של עד 300 אלף שקל
- הארנונה לנכס ריק תיקבע לפי היתר הבנייה - בעלי הנכסים ישלמו יותר
- מחיר למשתכן מציגה: הזכייה עלינו, היתר הבנייה לא
מהבדיקה עולה כי בעוד שזמן הוצאת היתרי הבנייה שהתקבלו ב־2015 עמד על כשנתיים בממוצע, משך הזמן הממוצע שנדרש להוצאת היתרי הבנייה שהתקבלו ב־2018 עבור פרויקט מגורים, עמד על שנתיים ועשרה חודשים.
לשם עריכת הניתוח סקרו אנשי אתר המידע הנדל"ני מדלן יותר מ־1,500 היתרי בנייה שהונפקו בעשר רשויות מקומיות עבור פרויקטי בנייה בייעוד מגורים במהלך השנים 2015–2018. הבדיקה כוללת את כל שרשרת הייצור של ההיתר מיום הפנייה הראשונית לוועדה ובכלל זה הגשת הבקשה, תקופת התנגדויות ודיונים בהתנגדויות במקרה של בקשה להקלות, דיונים בוועדות הערר המחוזיות, וקבלת אישורים שונים הדרושים להנפקת ההיתר, כגון אלה של רשות הכבאות או חברת החשמל.
משיחות עם אנשי מקצוע בתחום עולה כי הסיבות המרכזיות להתארכות ההליך הן ריבוי המקרים שבהם מבקשים היזמים הקלות אשר מכוחן יוכלו לקבלת תוספת של זכויות בנייה, הליך שגורר התנגדויות, דיונים נוספים, פניות לוועדות ערר ובמקרים מסוימים אף מסתיים בעתירה מינהלית מצד אחד הצדדים לבית המשפט. כל אלה מביאים לעיכובים קשים של שנה עד שנתיים בהוצאת ההיתר. עוד עולה מהשיחות כי עליית משקלם של היתרי הבנייה להתחדשות עירונית מתוך כלל ההיתרים מאריכה גם היא את משך הזמן הממוצע הנדרש לאישור.
בתחילת השבוע נודע כי על רקע הכשלים השונים שיוצר הליך ההקלה, ובהם העיכוב הרב בזמן הוצאת היתר הבנייה, מתכוונים במינהל התכנון לפעול לביטול ההליך, ויביאו לאישור הממשלה הבאה הצעת חוק בנושא.
לרמת גן וגבעתיים זמנים משלהן
מהממצאים עולה כי נכון ל־2018, רמת גן היא העיר שבה משך זמן הוצאת ההיתר היה הארוך ביותר – 3.91 שנים בממוצע. אחריה, בפער גדול, גבעתיים שבה משך זמן ההנפקה עמד על 3.11 שנים, ובהמשך פתח תקווה (3.02 שנים) ורעננה (2.94 שנים). בתל אביב, חולון, הרצליה, חיפה ואשדוד התקבלו תוצאות כמעט זהות למשך הוצאת ההיתר, הנעות סביב השנתיים ותשעה חודשים (2.75 שנים).
העיר "המצטיינת" שבה משך זמן הוצאת ההיתר היה הקצר ביותר היתה ירושלים, עם 2.37 שנים. נראה כי למיקומה של העיר מחוץ לאזור המרכז, שבו הלחץ על הוועדות המקומיות, ובעיקר על ועדות הערר המחוזיות, גבוה משמעותית, אינו מקרי.
בכל הערים ללא יוצא מהכלל חל שינוי לרעה במשך תקופת ההמתנה להוצאות היתר לעומת המצב ב־2015, אך גם כאן נבדלו הערים זו מזו משמעותית. מובילה את הרשימה רמת גן, שבה משך הזמן הנוכחי להוצאת היתר גבוה יותר מזה שנרשם ב־2015 בקרוב ל־80%, משנתיים וחודשיים לקרוב לארבע שנים. בחולון התארכה תקופת ההמתנה ב־61% והתארכות משמעותית נרשמה גם ברעננה (47%), הרצליה (45%) וגבעתיים (44%).
דווקא בעיריית תל אביב־יפו, שמחלקת הרישוי שלה היא אחת המושמצות בארץ, היתה התארכות התהליך מתונה ביחס לשאר המדינה ועמדה על 21.4%. גם חיפה (23%) וירושלים (27.4%) בין הערים שבהן התארכות התהליך ביחס ל־2015 היתה בשיעור נמוך ביחס לשנים עברו.
"בלי קיצור זמן ההמתנה להיתרים המצב לא ישתפר"
אתר מדלן, שאנשיו ביצעו את הבדיקה, הוא לוח דירות המשלב השוואת מחירים עם מידע על הנכס וסביבתו. לדברי איתן זינגר, מנכ"ל מדלן, "קיצור זמן ההמתנה להיתרים הוא חלק חשוב והכרחי בפתרון משבר הדיור בישראל, ומוסכם על כולם שבלעדיו המצב לא ישתפר. במסגרת המאבק במשבר הדיור חתם שר האוצר משה כחלון במאי 2016 על רפורמה במתן היתרי בנייה שהיתה אמורה לקצר את זמן מתן ההיתרים ל־90 יום בלבד. התקנות אמנם מחייבות את כל הוועדות לתכנון ובנייה בארץ, אבל מבדיקה שערכנו עולה שהשפעתן קטנה - אם בכלל. בכל הערים שנבדקו זמן ההמתנה להיתר ב־2018 היה גבוה יותר מאשר ב־2016, שנת החלת הרפורמה. בולטות לרעה רמת גן, פתח תקווה וגבעתיים שבהן לוקח יותר משלוש שנים להוציא היתר בנייה".
עוד מצביע זינגר על כך שהסכמי הגג שעליהם חותמת המדינה עם הרשויות המקומיות השונות על מנת להאיץ בנייה, תוך חיובן להנפיק היתר בנייה במהירות, לא מוכיחים את עצמם. "הרצליה היא דוגמה טובה לעיר שחתמה על הסכם גג, עוד בינואר 2016, אך זמן ההמתנה להיתר בהרצליה לא התקצר כלל מאז החתימה על ההיתר, אלא להפך - התארך. אם לפני החתימה על ההסכם זמן ההמתנה להיתר בהרצליה עמד על כמעט שנתיים, כיום הוא כבר מגיע לכמעט שלוש שנים".
"אין כמעט מקרה שלא מגיע לדיון בוועדות הערר"
לדברי גורמים בשוק, סיבות נוספות להתארכות זמן ההיתר הן עליית משקלם של פרויקטי ההתחדשות העירונית (פינוי בינוי ותמ"א 38 לסוגיה) המורכבים יותר לאישור, מתוך כלל ההיתרים, וכן תוכניות המתאר העירוניות שאושרו בחלק מהערים בשנים האחרונות, אשר יצרו אווירת חוסר ודאות באשר לזכויותיהם של מוציאי ההיתר.
בשיחה עם יו"ר איגוד מהנדסי הערים ומהנדס העיר נתניה, האדריכל אבנר אקרמן, הוא מצביע על התרבות הבקשות להקלה בשנים האחרונות כגורם המרכזי להתארכות של הליך קבלת ההיתר. זאת בעיקר על רקע תוכנית מחיר למשתכן שהפכה את הפרויקטים של היזמים לפחות רווחיים, ולכן את קבלת תוספת הבנייה באמצעות ההקלה לקריטית עבורם. "היום כבר אין כמעט בקשה להיתר שלא כוללת בקשה להקלה, ומתוך הבקשות הללו, אין כמעט מקרה שלא מגיע לדיון בוועדות הערר", הוא מסביר.
לצד אלה, נראה כי שני המהלכים המרכזיים שנעשו בשלוש השנים האחרונות לקיצור זמן קבלת ההיתר עדיין לא באים לידי ביטוי, לפחות לא על ההיתרים שהנפקתם ב־2018. המהלך הראשון הוא הכפלת מספר ועדות הערר שיזם שר האוצר ב־2016, על מנת לקצר את זמני ההמתנה הממושכים לדיונים בוועדות, אשר בימי השיא של 2016 הגיעו עד לשנה וחצי. המהלך השני שאמור היה לייעל את ההליך הוא הכנסתה לשימוש של מערכת "רישוי זמין" בראשית 2017, אשר אמורה היתה לקצר את עבודת ועדות התכנון המקומיות.
מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "הנהלת העיר הקודמת הורישה להנהלת העיר החדשה שנבחרה ביורוקרטיית שיא. הנהלת העיר החדשה נלחמת בתופעת המאכערים והביורוקרטיה מלחמת חורמה, וזה עניין של זמן קצר עד שהביורוקרטיה תתקצר".
ממטה הדיור באוצר וממינהל התכנון נמסר: "מדובר בנתונים שרחוקים מהמציאות ומהנתונים המצויים בידנו. בשנים האחרונות עובר תהליך הרישוי מהפכה במסגרת רפורמה בחוק התכנון והבנייה במטרה לקצר את לוחות הזמנים. מינהל התכנון משקיע מאמצים משמעותיים כבר בשלב המידע. מתוך חשיבות נושא הרישוי, הוחלט באחרונה להעביר את האחריות על מערכת רישוי זמין מרשות התקשוב הממשלתית למינהל התכנון, כדי שיוכל לטפל בצורה ישירה בבקשות, לנתח אותן ולעדכן את המערכת בהתאם. באשר לטענות על עיכובים בוועדות הערר, מספר ועדות הערר הוכפל משמונה ל־16 וכתוצאה בין השאר קוצרו לוחות הזמנים לטיפול בפניות".