האוצר רוצה להשתיק את זוכי מחיר למשתכן

מטה הדיור במשרד האוצר מנסה לשלול את זכותם של זוכי מחיר למשתכן להגיש התנגדויות לוועדות התכנון בפרויקטים שבהם זכו - כך נודע ל"כלכליסט". המטרה: לקצר את הליכי הוצאת ההיתרים לפרויקטי מחיר למשתכן, שמתעכבים בשל עימותים בוועדות התכנון.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ צפוי לפרסם חוות דעת בנושא בעוד כמה שבועות. עוד נודע ל"כלכליסט" כי מינהל התכנון, בראשות דלית זילבר, מתנגד לביטול זכות ההתנגדות.

לאורך שנותיה של מחיר למשתכן, זוכים רבים הגישו התנגדויות לוועדות התכנון. הסיבה העיקרית: במסגרת הליכי הוצאת ההיתר נוהגים קבלנים לדרוש מוועדות התכנון הקלות המאפשרות להם להגדיל בעשרות אחוזים את מספר הדירות ואת שטחי הבנייה - הקלות המכונות שבס־כחלון. תוספת הזכויות מגדילה את מספר הדירות ואת שטח הפרויקט, ושינוי זה נתפס בעיני הזוכים כפגיעה ברמת החיים בבניין.

הליך בקשת ההקלה והדיון בהתנגדויות לה מוביל במקרים רבים לעיכובים בפרויקט, ואלה עשויים להגיע לשנה ויותר. הדבר מהווה כאב ראש רציני עבור שר האוצר משה כחלון ופקידי משרדו, שסופגים ביקורת קשה על כך שזמני ההמתנה של הזוכים לדירה מתארכים.

לפני שלושה חודשים הצהיר יו"ר מטה הדיור באוצר זאב בילסקי על כוונתו להביא לביטול ההקלות עצמן כדרך להתמודד עם הבעיה. אלא שבילסקי לא זכה לגיבוי מצד כחלון.

ההקלה גדלה

הקלות שבס־כחלון המקוריות נולדו עוד בשנות ה־90, והן קרויות על שם שמעון שבס, מי ששימש אז כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. התקנה, שנוצרה מתוך צורך דוחק בהגדלת מספר הדירות, קבעה כי בסמכות הרשויות המקומיות לאשר בהליך מזורז שאינו מצריך שינוי של תוכנית הבנייה תוספת של עד 20% במספר הדירות.

לפני חמש שנים עודכנה התקנה ונקבע כי ניתן יהיה להגדיל באמצעותה את מספר הדירות בעד 30%. לפני כשנתיים וחצי, כחלון הוביל לשינוי משמעותי בהקלה, שמסמיך לראשונה את הרשויות המקומיות להגדיל גם את שטח הבנייה של הפרויקטים ב־20% מעבר למה שנקבע בתוכנית. במקביל, הרשות המקומית חויבה להגדיל את כמות הדירות שתאשר ב־10% לפחות, ללא מקום להפעלת שיקול דעת. תוספת זו להקלות ספגה ביקורת רבה, בעיקר מצד גורמי תכנון שטענו כי היא אנטי־תכנונית ומרוקנת את הליך התכנון מתוכן.

מימין: ראש מטה הדיור זאב בילסקי ושר האוצר משה כחלון. "שאלה משפטית" צילומים: דנה קופל, אוהד צויגנברג

עד כה, זוכים בעשרות פרויקטי מחיר למשתכן הגישו התנגדויות על שימוש בהקלות שבס־כחלון. בחלק מהמקרים התנגדויות אלה התקבלו. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא פרויקט בשכונת הרקפות בראשון לציון, שבו אמורות להיבנות 252 דירות. לאחר שהתנגדות הזוכים התקבלה, היזמים עררו על החלטת הוועדה המקומית - והעיכובים בפרויקט החריפו.

מי יכול להשפיע?

לדברי גורם הבקיא בסוגיה שאותה בוחן כעת קמיניץ, חוק התכנון והבנייה קובע כי זכות ההתנגדות להליך ניתנת רק למי שיש לו קשר קונקרטי לקרקע שבה מקודמת ההקלה או התכנון.

לרוב, מדובר בבעלי הקרקע או אחד השכנים ובמקרים מסוימים גם ארגונים סביבתיים. אלא שלדברי אותו גורם, במקרה של מחיר למשתכן נוצר מצב משונה, משום שלזוכים יש זיקה חלקית בלבד לקרקע.

"הזוכה בהגרלה מקבל מעין שובר וכל מה שהוא התחייב אליו בתמורה הוא בהרשמה לתוכנית בתשלום סמלי", אמר הגורם. "עדיין לא מדובר פה בחוזה אמיתי. הזוכה לא יודע איזו דירה הוא ירכוש, אם בכלל". כתוצאה, מסביר הגורם, לא ברור אם זוכי מחיר למשתכן זכאים גם להתנגד למתן ההקלות לקבלנים - וקיים יסוד לשלילת זכות זו.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מטה הדיור קם כדי לטפל בכשלים ולזרז את הביורוקרטיה שיצרה את משבר הדיור ומנעה מעשרות אלפי זוגות צעירים את האפשרות לדירה במחיר הוגן. המטה פועל לילות כימים כדי שדירות מחיר למשתכן ייבנו במהירות והזוגות הצעירים שזכו בתוכנית יוכלו לחיות בבית משלהם. שאלת הטיפול במתנגדים המעכבים פרויקטים היא שאלה משפטית וחוות דעת מקצועית בנושא נכתבת בימים אלו".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "חוות הדעת מצויה עדיין בשלבי גיבוש".

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "אין מדובר כלל בנושא הקשור לענייני תכנון, אלא לפרשנות לחוק התכנון והבנייה בדיור למשתכן. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ כינס דיון חשיבה בנושא, שבמסגרתו נשאלה חוות דעתה של הלשכה המשפטית במינהל התכנון. מדובר בדיון פנימי מקצועי של משרד המשפטים וההחלטה הקובעת, לכשתתקבל, הינה החלטתו של קמיניץ".