תקדים: בוטלו היטלי השבחה על חברי קיבוץ
חברי להבות חביבה יקבלו כספים שנגבו מהם בעת הליך שיוך הדירות בקיבוץ. ועדת הערר, שהחלטתה עשויה להשפיע על קיבוצים רבים, קיבלה את הטענות שלפיהן כבר שולם היטל השבחה בעת ההפרטה, והקרקע שנרכשה כללה את זכויות הבנייה
ועדת הערר המחוזית חיפה ביטלה היטלי השבחה שהוטלו על תשעת חברי קיבוץ להבות חביבה הסמוך לחדרה במסגרת הליך של "שיוך דירות" (הליך הסדרת זכויותיהם של חברי קיבוץ ותיקים בעת הפרטת הקיבוץ). החלטת הוועדה תקדימית, וייתכן שתשפיע על אלפי משקי בית בקיבוצים בכל רחבי הארץ. על פי ההחלטה, הכספים שגבתה בזמנו ועדת התכנון המרחבית מנשה אלונה יושבו לאותם תשעה חברים.
- המדינה נסוגה, והקיבוצים לא יכולים לרכוש קרקע
- קיבוץ המעלית: הבנייה לגובה נכנסה גם למגזר הכפרי
- ביהמ"ש העליון: הסוכנות היהודית סייעה ליישב את הארץ אבל אין לה זכויות בקרקעות הקיבוצים והמושבים
בערר שהגישו לוועדת הערר המחוזית, באמצעות עו"ד אלון ספושניק, טענו כי גביית היטל השבחה מנוגדת לחוק משום שבהליך שיוך הדירות רמ"י שילמה חלף היטל השבחה, והוועדה המרחבית בעצם ביקשה מהם לשלם פעם נוספת. עוד נטען כי מועד אישורה תוכנית הבנייה, ב־2014, קדם למועד התקשרותם עם רמ"י, ולכן הקרקע שהם רכשו כבר כוללת את זכויות הבנייה.
ועדת הערר, בראשותו של עו"ד איל תיאודור שרון, קיבלה את הערר והורתה להשיב לתשעה חברי קיבוץ את הכסף שנגבה מהם. מדובר בפסיקה ראשונה בעניין היטלי ההשבחה בקיבוצים. הליך דומה מתנהל בימים אלה גם בקיבוצי הגליל העליון.
באותו הליך שיוך שהתבצע ב־2017 חתמו חלק מחברי הקיבוץ על הסכם חכירה ארוך טווח מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י): ל־98 שנה על שטח של כ־375 מ"ר. אותם חברים, שהוגדרו ותיקים, שילמו 33% משווי הקרקע, וחברים חדשים שילמו 91% משווייה. עבור תשלום זה רוכשים חברי הקיבוץ את כלל זכויות הבנייה בקרקע, הקיימות והעתידיות.
במקביל להליך השיוך, קיבלו חברי הקיבוץ דרישות לתשלום היטל השבחה מוועדת התכנון המרחבית בסכומים של 90-50 אלף שקל למשק בית. מאחר שהתשלום היה תנאי לקבלת היתר בנייה, נאלצו חברי הקיבוץ לשלם את ההיטל, אף שסברו כי אינו חוקי.
לדברי עו"ד מיכי דרורי, היועץ המשפטי של תנועת הקיבוצים, מקור הבעיה בכך שההסכמים בנושא היטל ההשבחה שנחתמו בין הרשויות לרמ"י אינם תואמים את חוק התכנון והבנייה. "עד שנת 2000 לא גבו בכלל היטלי השבחה ביישובי המועצות האזוריות בגלל סעיף מיוחד שאפשר זאת, ומפני שהיישובים מממנים את התשתיות שלהם בעצמם. ב־2000 שונו הוראות החוק, אך עד היום ישנו ויכוח על הפרשנות לו".
עו"ד ספושניק, שייצג את חברי הקיבוץ, אמר כי להבות חביבה היה הקיבוץ הראשון שיצא לדרך בנושא של שיוך דירות, כך שלמעשה כל מה שקורה עמו נחשב לפורץ דרך ותקדימי ביחסים שבין רמ"י לקיבוץ, לוועדה המקומית ולרוכשים. "מי שהיתה הבעלים של המגרש היא רמ"י", אמר ספושניק. "חוזי חכירה נחתמו, נגרעו המגרשים מהקיבוץ, ולמעשה נחתמה עסקה של רכישת מגרש חדש הכולל את כל הזכויות בו. מי שמשלם את ההיטל במקרה הזה אמור להיות הקיבוץ כיוון שהוא מכר את הקרקע. את התושבים החדשים שלחו לחתום על הסכמי חכירה בתוך שטח המשבצת. אין שום סיבה שהרוכשים ישלמו היטלי השבחה, הם רכשו מגרש חדש שמגלם את מלוא ההשבחה".
לדבריו, בלהבות חביבה מתנהלת בימים אלה תביעה של קבוצה נוספת בת כ־30 בעלי מגרשים.
עו"ד עומר רוטנברג ועו"ד אלון ספושניק ייצגו יחד את חברי הקיבוץ.