רציתם אוטובוס בשכונה? תמשיכו לחלום
מדד חדש של ארגון אדם טבע ודין מגלה כי מתכנני שכונות חדשות דואגים למוסדות חינוך ובתי כנסת, אך פחות לתחבורה ציבורית. עורכי המדד: "כדייר בשכונה חדשה יש לך ביטחון שיהיה לך גן ילדים בקרבת מקום, אבל לא תחנת אוטובוס"
תכנון עירוני איכותי כולל שירותים רבים לטובת הקהילה, מרחב ציבורי מזמין ותחבורה ציבורית. המודעות לכך, שהיתה בעבר נחלתם של קומץ אנשי מקצוע, נכנסה בשנים האחרונות ללב השיח הנדל"ני. העומס הבלתי נסבל בכבישים והפקקים המרובים מבהירים כיום לכל אדם שכך אי אפשר להמשיך, ובכנסי תכנון ובנייה מתחרים הנואמים זה בזה באמירותיהם בשבחה של התחבורה הציבורית ובגנות הרכב הפרטי.
- הציבור יחכה: המחלוקת שמעכבת את יישום הרפורמה בתחבורה הציבורית
- מדינה בפקק: מאיזו עיר לוקח הכי הרבה זמן להגיע לעבודה בבוקר?
- רפורמת התחבורה שכחה את גוש דן
"מדד תכנון משולב תחבורה ציבורית" — מדד חדש שגיבש לאחרונה ארגון אדם טבע ודין (אט"ד), ואשר נחשף כאן לראשונה, מבקש לבחון עד כמה מצליחות ההצהרות למצוא את דרכן לשולחנות השרטוט של מתכנני השכונות החדשות, ולדיוני ועדות התכנון המאשרות אותן. המדד החדש בוחן את טיב החיבור של שכונות חדשות, המצויות בשלבי תכנון, לתחבורה ציבורית, ואמור לשמש גם ככלי עזר בידי מתכננים בבואם לתכנן שכונות חדשות.
המדד בנוי משישה פרמטרים שונים, שהראשון שבהם — נגישות לתחבורה ציבורית יעילה — הוא תנאי סף. קריטריונים נוספים הם צמצום הצורך בנסיעות, עידוד תנועה לא ממונעת, העדפה לתחבורה ציבורית, קיומה של תשתית נדרשת, צמצום השימוש ברכב הפרטי, ושלביות והתניות סטטוטוריות בתכנית. בכל אחת מהקטגוריות ניתן לצבור ניקוד בהתאם למדדים מדויקים, ובסך הכל ניתן לצבור עד 101 נקודות בתוכנית.
באט"ד ערכו בדיקה בהתאם למדד של 15 תוכניות שונות המקודמות כיום או שאושרו לאחרונה על ידי מערכת התכנון להקמת שכונות חדשות ברחבי הארץ, חלקן לאחר אישור וחלקן מופקדות להתנגדויות. חמש מהתוכניות הן התחדשות עירונית, ועשר תוכניות מקודמות על קרקע פנויה.
התוצאות מגלות תמונה עגומה למדי: מבין 15 התוכניות הנבדקות, 4 בלבד עומדות בתנאי הסף של נגישות לתחבורה ציבורית, כולן תוכניות להתחדשות עירונית. כל 10 התוכניות המתוכננות בקרקעות פנויות אינן עומדות בקריטריון זה.
לדברי יעל דורי, ראש תחום התכנון באט"ד, "המשמעות היא שכיום עורכי תוכניות של שכונות חדשות לא נדרשים לתת תשובות בנוגע לפתרונות לתחבורה ציבורית. כדייר בשכונה כזו, יש לך ביטחון שיהיה לך גן ילדים או בית כנסת בקרבת מקום, אבל לא תחנת אוטובוס".
אף אחד לא קיבל ציון טוב
תוצאות הבחינה מגלות, כי בתוכניות מסוימות יש התייחסות רק לחלק מהקריטריונים, בעוד שאחרים נזנחו לחלוטין. 5 התוכניות שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר הן: אלכנסדריון בשכונת הקטמונים בירושלים עם ציון 79 נקודות; הצנחנים בשכונת נווה שרת בתל אביב, 76 נקודות; רמת השרון מערב, 61 נקודות; גן העיר באר שבע, 60 נקודות; ועכו מזרח, 60 נקודות. בתחתית הרשימה ניצבה תוכנית מורדות גולדה בחיפה עם ציון של 25 נקודות בלבד; מתחם ב’ בנהריה, 28 נקודות, אלי כהן בחדרה, 38 נקודות; קריית גת מערב, 39 נקודות; ואגמים באשקלון, 39 נקודות.
"המטרה בגיבוש המדד היתה ליצור עוד כלי שיניע תכנון מוטה תחבורה ציבורית", אומרת דורי, "שיפסיקו קודם לתכנן ורק אחר כך לחשוב איך מביאים לשם תחבורה ציבורית, אלא שיפעלו כפי שפועלים ברוב מדינות העולם המערבי: קודם מתכננים קו, ואחר כך מקדמים פיתוח סביבו".
עוד לדבריה, "אף שכונה לא הגיעה לציון טוב, יש שכונות שמגרדות את הטוב, שזה 75 ומעלה. בשכונות האלה תוכל משפחה לוותר על אחד מכלי הרכב, ובני נוער יוכלו להשתמש בתחבורה ציבורית כדי להגיע לחוגים. לעומתן, בשכונות עם הציונים הגרועים — כמעט כל פעולה תצריך שימוש ברכב פרטי".
כאמור, תנאי הסף שהוגדר למדד הוא תחבורה ציבורית יעילה, אשר הוגדרה כ”תחנה הממוקמת במרחק הליכה של עד 500 מטר מ־80% מהמבנים, ובה תדירות ההגעה של אמצעי התחבורה היא מקסימום 12 דקות בשעות השיא בבוקר ואחרי הצהריים, וזהו קו שמקשר לסביבה הקרובה וליעדים אחרים. רק 4 מתוך 15 התוכניות עברו את תנאי הסף הזה, כולן תוכניות התחדשות עירונית, והן: אלכנסדריון בירושלים, הצנחנים בנווה שרת בתל אביב, כצנלסון בבת ים והתקומה בכפר סבא.
בתוכנית אגמים באשקלון, לעומת זאת, שכונה שכבר מצויה בשלבי הקמה, כלל לא מסומנות תחנות לתחבורה ציבורית, ועוד אין כל אינדיקציה לתדירות הנסיעות הצפויות. מנגד, בתוכנית להתחדשות עירונית במתחם הצנחנים בתל אביב, יש כיסוי מלא על ידי תחנות הקו הירוק המתוכנן של הרכבת הקלה ברחוב ראול ולנברג, עם תדירות צפויה של כל 4-3 דקות (לפי המפעילה נתיבי תחבורה עירוניים).
צפיפות גבוהה זה טוב
הקריטריון השני בחשיבותו במדד, שבו ניתן לצבור את המספר הגבוה ביותר של נקודות (עד 35) הוא צמצום הצורך בנסיעות. פרמטר זה כולל מספר סעיפים: הראשון הוא ריבוי ייעודי קרקע, כאשר בשכונה, לצד המגורים ישנם שימושים נוספים לאוכלוסייה כמו תעסוקה, מסחר, מבני ציבור וכו'. ככל שיש יותר שימושי קרקע כך התוכנית מקבלת ציון גבוה יותר. סעיף נוסף בוחן את מספר הבניינים בתוכנית שבהם מותרים לפחות שני שימושים. וסעיף נוסף בוחן את החיבור של השכונה אל העיר הוותיקה, וכן את צפיפות המגורים, כך שככל שהצפיפות גבוהה יותר — הציון גבוה יותר.
התוכנית המצטיינת לפי קריטריון זה, היא תוכנית עין התכלת בנתניה שקיבלה 33 נקודות מתוך 35 לאחר שנמצא בה מספר גדול של מבנים המתאפיינים בעירוב שימושים. רמת השרון מערב היא תוכנית נוספת שבלטה לחיוב (31 נקודות), בין היתר בזכות צפיפות גבוהה של 33 יח"ד לדונם, וחזית מסחרית ב־14 מבין 32 מבנים.
קריטריון משמעותי נוסף שמקבל עד 30 נקודות הוא עידוד תנועה לא ממונעת, בעיקר באמצעות רכיבה על אופניים. קריטריון זה כולל 12 סעיפים ובהם: רוחב מינימלי של מדרכה, הוראות לנטיעת עצים, חזיתות מסחריות בציר תחבורה ציבורית, מספר נמוך של דרכי גישה לחניות, שביל אופניים מגיע לתחנה יעילה, קרבת המבנים לרשת שבילי אופניים, חניית אופניים בתחנה, קרבת המבנים לרחוב, הגבלת גובה הגדרות עד 1.20 מטר, ומלתחות לרוכבי אופניים בתעסוקה.
סעיף זה נמצא לוקה בחסר במרבית התוכניות. תוכנית הצנחנים בנווה שרת בתל אביב קיבלה את הציון הגבוה ביותר (22 נקודות) בלטו לרעה תוכנית כצנלסון בבת ים, 13 נקודות; תוכנית עכו מזרח עם 14 נקודות, ותוכנית טייבה מערב שקיבלה רק 15 מתוך 30.
תכנון לעשירונים העליונים
בסעיף העוסק בהבטחת והקצאת נתיבי תחבורה ציבורית בלטה לטובה תוכנית עכו מזרח עם הניקוד המקסימלי (15 נקודות), ואילו לרעה בלטו התוכניות: מורדות גולדה בחיפה, אלי כהן בחדרה ותוכנית תמ"ל/1013 בנהריה, כולן עם 0 נקודות. סעיף מעניין נוסף עוסק בצמצום השימוש ברכב הפרטי ונמדד בתקן חניה נמוך מהתקן הרגיל. התוצאות במקרה זה עגומות — רק תוכנית אחת בירושלים הצליחה לזכות בניקוד, והיתר קיבלו את הציון 0.
הסעיף האחרון במדד הוא סעיף ה"שלביות" והוא בוחן האם בתוכניות שבהן מעל 500 יחידות דיור יש להציג תכנון או ביצוע של פרויקט תחבורה ציבורית בטרם הוצאת היתר. רק 3 תוכניות: שז"ר באור עקיבא, מערב טייבה ומורדות גולדה בחיפה הציגו דרישה הולמת למתן מענה לתחבורה ציבורית, וזאת כאמור מתוך 15 תוכניות.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אמר בעקבות פרסום המדד כי "תכנון שכונות שנותן העדפה לרכב פרטי הוא תכנון לעשירונים העליונים בלבד. ישראל אינה יכולה להמשיך להתנהל בהעדפת העשירים ועליה לבסס את התכנון על תחבורה ציבורית כדרך היחידה להבטיח יכולת ניידות ונגישות גבוהה של כלל הציבור למרכזי תעסוקה, בילוי ומתן שירותים".
מינהל התכנון: “מחויבים לתחבורה ציבורית"
ממינהל התכנון נמסר כי הוא “רואה חשיבות עליונה בנושא עידוד התחבורה הציבורית בישראל. הדבר בא לידי ביטוי בהטמעת עקרונות תכנוניים בכל רמות התכנון, הן בעבודת המטה והן בעבודת המחוזות והוותמ"ל. יתרה מכך: בשל חשיבות הנושא ברמה הלאומית, מינהל התכנון מקדם תוכניות עבור תשתיות תחבורה בוועדה לתשתיות לאומיות ובוועדות המחוזיות.
בהתאם לכך, לצד היצע יחידות הדיור, התוכנית האסטרטגית 2040 תכלול התאמות של תשתיות תחבורה, לרבות התייחסות לתכנון מערכי תחבורה ציבורית, נתיבי תחבורה ציבוריים, שבילי אופניים, חניוני חנה וסע, מסופי אוטובוסים ומרכזי תחבורה משולבים בכל רחבי הארץ — לא עוד קידום של מחלפים וכבישים.
“בו זמנית, בכל הנוגע לקידום תוכניות בשכונות, ניתנת העדפה ברורה למרחב ציבורי איכותי וזה בא לידי בטוי באמצעות תכנון ברשת תחבורה ציבורית על חשבון נתיבי נסיעה של רכב, צמצום חניות פרטיות, שידרוג וקידום מרחב בטוח להולכי הרגל והאופניים, קישוריוּת נוחה ויעילה בין אמצעים שונים של תחבורה ציבורית ותוכניות מתאר כוללניות שנותנות מענה ומייעדות שטחים למסופי תחבורה ציבורית".