בתוך עשור: מספר המחזיקים בשתי דירות ומעלה הוכפל פי 4

שיעור הבעלות על מספר דירות זינק בשנים 2007 עד 2016 מרמה של 2.5% לרמה של 9.7% בהתאמה, כך עולה מדו"ח הדיור בישראל שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדו"ח מבוסס על נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנת 2016 המודד את רמת החיים החומרית והכלכלית של משקי הבית בישראל מהיבט ההוצאות, ההכנסות ובעלות על מוצרים. בלמ"ס הסבירו שעיקר העלייה בשיעור הבעלות על מספר דירות התרחשה לאחר הורדת שיעור הריבית במשק כתוצאה מהמשבר הכלכלי.

עוד עולה מהנתונים כי אחוז הגרים בדירות בבעלות בקרב כלל משקי הבית ירד אך לא בשיעור גבוה, מ-70.2% ב-1997 ל-67.6% ב-2016. זאת תוך שממוצע שיעור המגורים בדירות בבעלות בישראל נמוך מממוצע הבעלות באיחוד האירופי, שעומד על 69.1%. בתחום זה - ישראל מדורגת בשליש התחתון בהשוואה לשאר מדינות האיחוד האירופי. בפילוח שיעור המגורים בבעלות בשנת 2016 עמד על 67.3% במשקי הבית היהודיים ו-78.3% במשקי הבית הערביים.

עוד מעלה הדו"ח כי בשנת 2016, לכ-686 אלף משקי בית שהם 27.4% מסך כל משקי הבית, לא הייתה בעלות על דירה כלל. לכ-1.57 מיליון משקי בית שהם 62.9% מסך כל משקי הבית, הייתה בעלות על דירה אחת בלבד. ל-241 אלף משקי בית שהם 9.7% מסך כל משקי הבית, הייתה בעלות על שתי דירות או יותר.

בשנת 2016, מתוך משקי הבית שבבעלותם היו שתי דירות או יותר, כ-50 אלף משקי בית (2% מסך אוכלוסיית משקי הבית) היו בעלי שלוש דירות או יותר. זוהי עלייה לעומת כ-47 אלף משקי בית (1.9%) ב-2015 וכ-44 אלף משקי בית (1.8%) ב-2014. כלומר, משנת 2014 (תחילת שנת החקירה של מספר דירות בבעלות) ועד שנת 2016, עלה מספר משקי הבית שבבעלותם שלוש דירות ויותר בכ-3,000 משקי בית מדי שנה, המהווה עלייה של כעשירית האחוז מדי שנה.

צילום: דוד הכהן

ככל שעניים יותר שיעור הבעלות צונח

בפילוח מספר דירות בבעלות לפי חמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית ב-2016, אחוז משקי הבית שאין בבעלותם דירה, גבוה פי 5 בחמישון התחתון (46.3%) מאשר בחמישון העליון (9.2%), ואחוז משקי הבית שבבעלותם שתי דירות או יותר, גבוה פי 18 בחמישון העליון (29.1%) בהשוואה לחמישון התחתון (1.6%).

בפילוח לפי רמת דתיות, האחוז הגבוה ביותר של גרים בדירות בבעלות בקרב יהודים הוא בקרב דתיים (74.1%), והנמוך ביותר - בקרב חילונים (62.3%). במשקי בית ערביים, האחוז הגבוה ביותר הוא בקרב משקי בית דתיים מאוד (97%), והנמוך ביותר גם הוא אצל משקי בית חילונים (69.3%). אחוז הגרים בדירות שבבעלותם בקרב עולים מבריה"מ (לשעבר) הוא 49.2%, ואילו בקרב יוצאי אתיופיה - 60.5%.

עלייה קלה בשיעור השוכרים משנת 1997

אחוז הגרים בשכירות בקרב כלל משקי הבית עלה מ-24.3% ב-1997 ל-27.2% ב-2016.

אחוז הגרים בדירות שכורות הוא 27.2% בממוצע הארצי, 28.5% במשקי הבית היהודיים ו-11.2% במשקי הבית הערביים. בקרב עולים מבריה"מ (לשעבר) אחוז הגרים בדירות שכורות הוא 48.3%, ואילו בקרב יוצאי אתיופיה - 38.6%.

בשנת 2016 ערך ממוצע לדירה הוא 1.7 מיליון שקל

הערך הממוצע של דירה בבעלות המתקבל מהערכה עצמית של משקי הבית המשתתפים בסקר עמד על 1.72 מיליון שקל וההוצאה החודשית הממוצעת לשכר דירה עמדה על 3,079 שקל. 38.6% מבין הגרים בדירות בבעלות משלמים משכנתא, וההחזר החודשי הממוצע של משכנתא למשלמים משכנתאות הוא 3,244 שקל.

התשלום הממוצע על משכנתא בעשירון העליון המהווים 10% מהאוכלוסייה הוא 4,851 שקל וגבוה פי 2.7 מהתשלום בעשירון התחתון שעומד על 1,773 שקל.