משבר הדיור: האתגר לאומי, הפוליטיקה קטנה

קטסטרופה. זו המילה שבה בחרו להשתמש מחברי התוכנית האסטרטגית לדיור, כולם פקידי ממשלה בכירים, בבואם לתאר את מה שעלול לקרות אם לא יתרחש שינוי מהיר במדיניות הדיור של הממשלה. בעיקר אמורים הדברים לגבי הצורך הגובר בהגדלת היקפי הבנייה של פרויקטי התחדשות עירונית והנזק שלו מביאה ההתפשטות הלא מבוקרת של הבנייה אל עוד ועוד שטחים פתוחים.

העובדה שרוב חברי הצוות הם אנשי מינהל התכנון בעצמם גובלת באבסורד. הרי זו המערכת שהעניקה לנו בשנים האחרונות את סוג התכנון שמפניו מזהיר הצוות. מפסגות אפק בראש העין ועד העיר החדשה חריש - התוצר התכנוני המרכזי של מערכת זו היא פרברי ענק של אלפי דירות המתפרשים על אלפי דונמים. האם המתכננים סובלים מפיצול אישיות?

הפתרון: פוליטיקאי עם חזון

הפתרון לתעלומה מצוי בשדה הפוליטי. עליית מחירי הדיור והמחאה החברתית של 2011 הביאו את מקבלי ההחלטות לדחוף שורה של פתרונות ששואפים להציג תוצאות נראות לעין בטווח הקצר. בתקופת הממשלה הקודמת היתה זו הקמת הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שכל ייעודה אישור תוכניות בנייה מסיביות בשטחים פתוחים בהליך מקוצר. בקדנציה הנוכחית יזם שר האוצר משה כחלון את תוכנית הדגל שלו מחיר למשתכן, שמבוססת בעיקר על בניית דירות מוזלות בקצב מהיר. תוצאות מיידיות זה שם המשחק.

ארכיון צילום: עמית מגל

לעומת זאת, תוצאות מיידיות הן הדבר האחרון שהשקעה בהתחדשות העירונית תשיג. מדובר בהליך מורכב, מסובך ואטי. שר שיטיל את מלוא כובד משקלו לטובת הנושא יגלה שאם מישהו יקצור את הפירות, יהיה זה מחליפו בעוד חמש או עשר שנים.

דווקא הפקידים מעזים

בעוד הפוליטיקאים אדישים, הפקידות הבכירה הבינה עד כמה הנושא דוחק עוד הרבה לפני הדו"ח הנוכחי. בראשית 2014 פרסם אגף תקציבים באוצר תזכיר חוק להקמת רשות להתחדשות עירונית. אם מהלך זה היה יוצא לפועל, הוא היה מגדיל משמעותית את היקף הפרויקטים בתחום.

החוק להקמת הרשות התעכב בשל פיזור הממשלה ה־33 ובכנסת הנוכחית הוא נפל קורבן לחילוקי דעות בין שר השיכון יואב גלנט לבין משרדי האוצר והמשפטים. עיקר המחלוקת נסב על יכולתו של גלנט למנות את מנהל הרשות כמינוי אישי. לאחר שנה של קיפאון קיבל גלנט את מבוקשו. אלא שגם כאן לא נגמר הסיפור. לאחר כמעט שנה נוספת שבה לא מונה איש, הודיע גלנט כי מועמדו לתפקיד הוא חיים אביטן – אדם שרמת הבנתו בנושא התחדשות עירונית אינה ברורה, אך עוצמתו במרכז הליכוד אינה שנויה במחלוקת. מאז אותה הודעה – שקט ודממה.

הדו"ח שחיברו כעת פקידי הממשלה מהווה קריאת השכמה לכחלון ולגלנט לנטוש את הפוליטיקה הקטנה והקטנונית, ולהתייצב מול האתגר הלאומי - לא פחות. האם ייענו לקריאה?