גלנט: "אני לא יודע אם נתוני הלמ"ס מדויקים, אך הם הנתונים שלנו ואנחנו רצים איתם"
על פעולות הממשלה בנושאי הדיור אמר שר השיכון בכנס של התאחדות בוני הארץ: "זה לא כמו תוכנית מע"מ אפס, אנחנו פועלים אחרת", על הזוגות הצעירים: "הם לא מוכנים לשלם עבור הדירות את המחיר ששילמו בעבר"
"אני לא יודע אם נתוני הלמ"ס מדויקים לחלוטין או לא, אלה הנתונים שלנו, הם עקביים ואנחנו רצים איתם, זה הבנצ'מרק שלנו", כך אמר (ה') שר הבינוי והשיכון יואב גלנט בכנס של התאחדות בוני הארץ.
- האם שוק הדירות באמת מתקרר - וכיצד ישפיע עליו ביטול חוק מס דירה שלישית
- הלמ"ס: חודש תשיעי ברציפות של ירידה במכירת דירות
- המדינה תרתום את נתוני הלמ"ס לטיעוניה בעד חוק מיסוי דירה 3
גלנט, שנשאל על העברת חלק ממשרד השיכון לאוצר אמר, "ההחלטה שעשינו שהסמכויות והאמצעים נמצאות בידי שר האוצר ואנחנו - משרד השיכון מבצעים היא נכונה ומוכיחה את עצמה. שר האוצר עושה עבודה מצוינת גם כשר האוצר וגם בתפקידיו בנושא הדיור".
גלנט נשאל על הצלחת הפעולות ואמר, "אתם זוכרים את תוכנית מע"מ ששנתיים לא התרוממה והביאה אפס ואז המחירים עלו, אנחנו עושים משהו אחר, ב-2017 ניתן פי 2 היתרי בנייה מ-2014 ובשנת 2018 נראה פי 2 התחלות בנייה מ-2014, אנחנו מתחילים עכשיו ליהנות מההיתרים והתוכניות שאושרו בשנתיים האחרונות ובקרוב גם אתם תראו את זה".
לגבי האפקטיביות של תוכנית מחיר למשתכן אמר גלנט, "בזכות תוכנית מחיר למשתכן הציבור לא מוכן לשלם את מה שהוא שילם בעבר, הוא מבין שהבניה עולה כ-700 אלף שקל לפני קרקע והוא מבין שזה לא הגיוני שיש זוגות שיכולים לקנות בקרית מוצקין דירה ב-700 אלף שקל במחיר למשתכן ובפרויקט ליד מבקשים על אותה הדירה שנמכרת בשוק החופשי 1.5 מיליון שקל, הם יבקשו מהקבלן שמוכר את הדירה הנחה של 100 אלף שקל, זה מחלחל".
בנוגע לפעולות המדינה בהתחדשות עירונית והפוטנציאל שלהם לפתרון משבר הדיור אמר גלנט, "אחרי הרבה מאד שנים החלטנו שהפוטנציאל העתידי במדינה כמו ישראל טמון בלב הערים, אפשר להכפיל פי 10 את מספר התושבים מבלי להוציא כסף, אלא רק בזכות ערך הקרקע. החקיקה הייתה לא פשוטה, צריך לדאוג גם לתושבים החדשים ולתחזוקת הבניינים, וגם לתשתיות. זה צריך להיבנות נכון ושם העתיד, אנחנו לא יכולים להמשיך לבנות על שטחים פתוחים, הערים בישראל הן עתירות קרקע, הן לא צפופות.
"יש שטחים בנויים שאפשר להוריד אותם ולבנות משהו חדש, לפתח פארקים. הקצנו 80 מיליון שקל למנגנון שיתמרץ בניה לגובה, נפעיל מנהלות בתוך הערים שיעבדו עבורנו והן יזמו ויוכלו לקדם את כל ההליך וכך נוכל להמליץ על קרקע משלימה. למשל בכפר יונה ערך הקרקע לא מספיק גבוה, אז אתה בונה 5-6 קומות ומשלים את הבניה בחלק החדש של הישוב, זה מודל שנעשה בהרבה מאד מקומות, גם בנתניה גם בראשון לציון, זה בפעולה", אמר גלנט.