ה"מיזוג" עם ת"א מעכב פתרון אמיתי לבת ים

המלצותיה של ועדת הגבולות, בראשות בני וקנין, להפוך את בת ים לרובע של תל אביב עלולות לגזור על העיר עוד שנים של גרירת רגליים עד למציאת פתרון כלכלי והשארתה במצב של חוסר איזון תקציבי ומתן שירותים ירודים לתושבים. זאת מאחר שמדובר באופציה שלא ברור אם ומתי תתממש, אך בכוחה למנוע בינתיים ממשרדי הפנים והאוצר לגבש תוכנית לחילוץ בת ים מהבור התקציבי הכרוני שלה.

מדובר בוועדה השלישית שהתכנסה ב־13 השנים האחרונות במטרה לפתור את בעיית התקציב של העיר. שר הפנים לשעבר גדעון סער, שתמך באיחוד בין הערים, הקים את הוועדה, ומינה את וקנין, לשעבר ראש עיריית אשקלון, שתמך גם הוא ברעיון. אבל אף שחלפו שנתיים מאז, והמסקנות היו צפויות, מעיון בדו"ח הוועדה עולה כי עד כה לא הוכנה שום תוכנית איחוד, כלומר המשמעות הכלכלית של הפרויקט טרם הובררה ולא ידוע מי יישא בעלויות. "היעדרה של תוכנית עסקית לאיחוד בין שתי הרשויות אינה מאפשרת לוועדה להבין את המשמעות הכלכלית הנגזרת מהאיחוד ולהשוותה לחלופות אחרות", צוין בדו"ח. החשש מכך שלא יהיה איחוד מתעצם נוכח העובדה כי הוועדה המליצה להשלים את התהליך לפני הבחירות המוניציפליות הקרובות בנובמבר 2018, כלומר חלון ההזדמנויות ייסגר בעוד חודשים ספורים, כך מעריכה גילה אורון, לשעבר הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים.

ראש עיריית בת ים יוסי בכר. מנסה להגיע להסכם גג צילום: שאול גולן

אסף זמיר, סגן ראש עיריית תל אביב, אמר בעניין היעדר התוכנית: "אין תוכנית כי אף אחד עוד לא החליט על איחוד, זה כולה המלצה. פחות מ־15% מהמלצות הוועדות האלה מיושמות. אז יתכבד שר הפנים ויגיד שהולכים על זה נשב ונעבוד. ברגע שיגידו נשב ונעשה תוכנית הבראה, ונבין מה המשמעויות, איפה הערים יכולות לשאת בחלק, איפה המדינה יכולה לשאת בחלק".

בת ים. לא מצליחה לצאת מהמינוס צילום: אילן ארד

האוצר מדבר בשני קולות

אחד ההסברים לכך שעוד אין תוכנית הוא תחלופת השרים המהירה. רק בתקופת עבודתה של הוועדה התחלפו לא פחות מארבעה שרי פנים ושלושה מנכ"לים של המשרד.

מלבד זאת, נראה כי בשטח פועלים הכוחות במנותק מאפשרות המיזוג עם תל אביב. יוסי בכר, ראש עיריית בת ים, ומשרד האוצר רוקמים לאחרונה הסכם גג, שנועד להעניק לעיר תקציב שיאפשר לה ליצור מקורות הכנסה בעיקר מארנונה שתוטל על עסקים ודיור להשכרה. כלומר בעוד ועדה של משרד הפנים, בתמיכת הפקידות הבכירה במשרד האוצר, ממליצה למחוק את בת ים, אותו משרד אוצר דן עם ראש העיר על תקציב שיאפשר לה להמשיך ולפעול כרשות עצמאית.

אבל האמת היא שפקידי האוצר לא ממהרים לחבק את בת ים, ולחתום עמה על הסכם גג משום שאין לה עתודות קרקע פנויות שאפשר לשווק אותן לבנייה למגורים. המקור התקציבי למימון הסכמי גג שנחתמו עד עתה עם ערים אחרות היו ההכנסות משיווק קרקעות לבנייה. בבת ים מבקשים לבנות דירות חדשות בפרויקטים של התחדשות עירונית, אבל אלה לא יניבו למדינה הכנסות. בעצם היעדר קרקעות פנויות פוגע בבת ים פעמיים: מחד הוא פוגע בהכנסותיה מארנונה, ומאידך הוא מרחיק ממנה הסכם גג עם האוצר.

על פי הדו"ח שפרסמה ועדת וקנין, לבת ים גירעון מובנה של כ־80 מיליון שקל. בת ים מתאפיינת בשטח קטן רווי תושבים ומיעוט עסקים. על פי הדו"ח, רק 35% מהכנסות הארנונה של בת ים מגיעים מעסקים. בתל אביב למשל 75% מהכנסות הארנונה מגיעים מעסקים, ובראשון לציון 50%. התנאים הללו פועלים לרעת בת ים, שכן הארנונה מעסקים גבוהה הרבה יותר מארנונת המגורים. בממוצע משק בית בבת ים צורך כ־3,000 שקל בשנה יותר ממה שהוא משלם.

האסימון ירד

בערך ב־2003 ירד האסימון במשרד הפנים שאי אפשר עוד להאשים את התנהלות העירייה במצב העיר, ויש למצוא פתרון מערכתי. ב־2005 המליצה ועדה בראשות פרופ' אריה שחר להעביר לבת ים כ־250 דונם מחולון כדי לאפשר לה ליצור מרכז עסקים. חולון התנגדה, יו"ר הוועדה נפטר ב־2006 וההמלצות נגנזו.

ב־2009 המליצה ועדה בראשות פרופ' ערן רזין על חלוקת הכנסות עם שכנותיה. בת ים דרשה ממשרד הפנים להקים ועדה לחלוקת הכנסות, ומשזה התמהמה עתרה העירייה לבג"ץ וכך נולדה ועדת וקנין.

עם החברים בוועדת וקנין נמנתה גילה אורון, שאף היא תמכה באיחוד עם תל אביב. אורון פרשה מהוועדה בינואר 2016, לאחר ששר הפנים החדש סילבן שלום הורה לבחון איחוד גם עם ראשון לציון וחולון. "לא האמנתי בשום פתרון חוץ מאשר איחוד עם תל אביב", אומרת אורון ל"כלכליסט". את אורון החליף עו"ד אמנון כהן, רשם הקבלנים במשרד השיכון והבינוי, ומידת הרלוונטיות של תפקידו לעבודת הוועדה גרמה להרמת גבות.

חבר שלישי בוועדה היה מרדכי כהן, ששימש בעת מינויו כמנהל השלטון המקומי במשרד הפנים, וכיום הוא ממלא מקום מנכ"ל המשרד. אף הוא נחשב לתומך באיחוד. ביוני השנה החליף אותו סיון להבי, סגנו במנהל השלטון המקומי, שאף הוא תמך באיחוד.

משרד האוצר סיפק רוח גבית לתומכים באיחוד הרשויות עם הבטחה לסייע במימון המהלך. ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמר לוועדה כי "מספר הרשויות בישראל גבוה מדי, ומשרד האוצר ומשרד הפנים משלבים כוחות בניסיון להתמודד עם הבעיה". באוצר, במנהל התכנון ובמשרד הפנים תומכים במהלכים של איחוד רשויות בכל הארץ, במטרה לצמצם את כמות הרשויות ובמיוחד את נושאי המשרה בהן.