השמאי הממשלתי: "מי שעומד עם סטופר ומחכה שמחירי הדירות יירדו - משלה את עצמו"

ינקי קווינט, היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) התייחס למחירי הדיור: "כל מי שיושב פה באולם יושב בפוזיציה שהמחירים יעלו. אם היה לוקח לנו לקבל חזקה בקרקע בין חמש לעשר שנים, אז היום כבר במועד אישור התוכנית אנו יכולים לתפוס חזקה בקרקע וזה מקצר את הטווחים. אחת הרעיון הוא להרחיב את מחיר למשתכן לקרקעות שכבר שווקו כשההצעה היא לתת עד 137 אלף שקל למי שימכור לזכאי מחיר למשתכן. אנו מוכנים גם לוותר על הכנסות שקבלנים צריכים לשלם בתמורה לכך שימכור גם במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. מדובר בתהליכים ארוכים, הדברים נעשים בהרמוניה בין המשרדים ואני מאמין שבטווח הקרוב זה ייראה גם לין ולא רק ישמע לדיבורים".

בהמשך התייחס ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לירידה בהכנסות מקרקע במהלך 2016: "רמ"י מייצר הכנסות שמנותבות לטובת הסכמי פיתוח ומחיר למשתכן ולא להכנסות המדינה וזה שינוי תפיסתי שלא היה עד עכשיו. אם נגדיל את קצב התחלות הבנייה וקצב השיווקים, אנו משוכנעים שהמחירים ייעצרו. צריך לבוא לשם בכל הכוח וכל הגורמים עובדים יחד יומיום. החסמים זה לא רק מחלפים וביוב, זה יכול להיות שבית עלמין יעבור לקבורה רוויה. מי שרוצה לפתח את באר שבע ובית שמש וחריש אז רואים שהכספים מיועדים לשם. הדבקות סביב המחיר והמשתנים החלקיים שיש לגביו היא חלק חשוב במשחק אבל היא לא החלק הבלעדי. זה לא סביר שהמחירים כה גבוהים, אבל במקביל צריך לתת סיוע לזוגות הצעירים יחד עם מחיר למשתכן ועם החברה הממשלתית דירה להשכיר. הפטור משכר דירה בישראל (פטור ממס עד תקרה מסוימת מהכנסות משכר דירה – א"ג) הוא אחת מהרעות החולות שיש במדינת ישראל ואני מקווה שזה ייפתר."

טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי צילום: נמרוד גליקמן

באשר לפתרונות דיור גם לאוכלוסייה שלא זכאית למחיר למשתכן אמרה מירי כהן, סגנית במטה הדיור במשרד האוצר: "אנו חושבים שמתן שבס והענקת חלק מיחידות הדיור לבני מקום תייצר פתרונות גם לאוכלוסיות אחרות. משבר הדיור פגע בדור שלי, דור ה-Y, וזה יפגע בנו בפנסיה שאולי לא נצליח לשלם על הדירות האלה ותוכנית מחיר למשתכן מעניקה אפשרות גם לדור שקשה לו לרכוש דירה לעשות זאת ובמחירים שהיו לפני 3-5 שנים".

בתגובה לדבריה של כהן אמר חיים פייגלין, מנכ"ל חברת הבנייה צמח המרמן: "הקלות שבס אינן מסייעות למשבר הדיור. המדינה חייבת לנהל תזרים דירות לטווחים של 35 שנה קדימה המדינה מכפילה את עצמה והציבור לא רוצה פרוייקטים גדולים ליד הביתה ולכן אין מנוס אלא לבנות 3 ערים גדולות ורק זה יכול להחזיר את האמון לשוק הזה. שום שבס או מחיר למשתכן או מיסוי על דירה שלישית לא יחזיר את האמון לשוק משום שהציבור צריך להבין מה הכיוון של הממשלה".

על מחיר למשתכן אמרה כהן: "כיום רשומים למחיר למשתכן 74 אלף זכאים ולכולם יהיו דירות. אנו עומדים נכון להיום על 6500 דירות שנמכרו לזכאים ועד סוף השנה אנו מקווים להגיע ל-9000. מסקר שערכנו האנשים הללו מוכנים לשבת ולחכות שנה ואף יותר כי הם מאמינים בתוכנית כי הם רואים חברים ובני משפחה שלהם שזכו".

שמאית המקרקעין נחמה בוגין: "בשטח רואים שמחיר למשתכן לא עובד. הכמויות לא קשורות לשום דבר וזה לא הפתרון. לדעתי, אם רוצים לעזור לזוגות צעירים אפשר לעשות את זה בצורה של מענק. אין יזם אחד שלא אמר לי שאין לו מלאי כי הכל משווק במחיר למשתכן. זו חלוקה לא נכונה של המשאב היקר הזה, ולראייה אנו רואים שמחירי קרקעות פרטיות מזנקות". 

אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ צילום: צביקה טישלר

אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ התייחס לחמדנות של הקבלנים ואמר: "שולי הרווח של הקבלנים הם ברורים ולצערי אם היו יותר חזירים לא היינו נקלעים במבול חברות הביצוע שנקלעות לקשיים. אין שום קשר בין האמירה של שר השיכון למה שקורה בפועל. כל נושא הדיור במדינת ישראל נמצא תחת מטה הדיור ופחות תחת השרביט של שר השיכון והתנאים מול מטה הדיור הם של שיתוף פעולה. מי שחושב ברמ"י שהפתרון הוא לייעד את כל הקרקעות למחיר למשתכן צריך להבין שזו טעות וזה הגורם המרכזי לעליית מחירים. נגמור את השנה עם עליית מחירים של לא פחות מ-8% וכדי להוריד את המחירים צריך לשווק גם לאוכלוסייה שאינה במחיר למשתכן".

בהמשך דיבר בן שמעון על מחסור בעובדים בענף הבנייה ולהחלטה לייבא 6 חברות בנייה זרות: "לאורך כל הדרך למדינה הייתה נכונות להביא עובדים ולא חברות. חברות יש לנו בשפע ואנחנו לא רואים פתרון בפעילות של החברות הזרות של מדינת ישראל. אף אחד לא יודע מה יהיה המחיר הסופי של החברות הזרות ויש כאלו שחושבים שהמחירים יהיו גבוהים יותר, וזאת בהסוואה של טכנולוגיות בנייה חדשה. בסין אין טכנולוגיה מיוחדת – יש 900 עובדים על כל קומה ולכן בונים שם מהר. בסין אין ממדים ואין רוחב מסדרון ובשיטה מתועשת וזה מקצר את משך הבנייה".

מירי כהן הגיבה לדבריו של בן שמעון ואמרה: "אנו עובדים גם על הגדלת כמות העובדים. פעם הבאת העובדים הייתה יותר קלה ולא דרשה הסכמים בילטרליים. היום הנושא הפך להיות מורכב יותר ואנו פועלים גם במגזר הזה ולראייה הסכם שנחתם בשבוע שעבר להבאת עובדים מיומנים מאוקראינה".

באשר לטענות כי מי שמעכב פרויקטים הם הרשויות המקומיות אמר משה פדלון, ראש עיריית הרצליה: "צריך לקבל פה החלטות אמיצות. אם ראש הממשלה יחליט על מצב חירום יהיה פה טיפול. הביורוקרטיה פה היא כלכך מסורבלת שלא יכול להיות שאני צריך לבנות וללכת לוועדת המחוזית, מה הם יודעים יותר טוב מהמהנדסים שלי? כשנכנסתי לתפקיד בניתי תוכנית מערכתית ל50 אלף יחידות דיור שמרביתן מיועדות לזוגות צעירים. אני מוכן היום לבנות 15 אלף יחידות דיור ו5 פייפרים מעכבים אותי. ילד שגדל בעיר אני רוצה שיישאר בעיר ולא יברח לברלין או ניו יורק. צריך לקצר הליכים ביורוקרטים, יש תכניות מוכנות למכרז אבל אנו ממתינים לבגצים ולוביסטים שמעכבים הכל. כאן צריך לקום המנהיג שיבוא ויגיד – עד כאן".