בידקו: בכמה עלו מחירי הדיור בעיר מגוריכם

מחירי הדיור עלו ב-2.3% במהלך הרבעון השלישי של 2016 ובכך משלימים עלייה של 9% מהרבעון המקביל אשתקד. – כך עולה מסקירה שערכה לשכת שמאי המקרקעין. סקירה זו מפורסמת בעקבות החלטת משרד האוצר שלא לאפשר לשמאי הממשלתי טל אלדרוטי לפרסם נתונים אודות מחירי הדיור. לטענת האוצר פרסומים שונים יוצרים בלבול בקרב הציבור ולשם כך הוחלט שרק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוכל לפרסם נתונים בנושא. בסקירה האחרונה שפרסם אלדרוטי מחירי הדיור עלו ב-2.5% במהלך הרבעון השני של 2016 וברבעון הראשון עלו ב-1.6%, מה ששומר על ממוצע די קבוע בשנתיים האחרונות עם עלייה רבעונית שנעה סביב 2%.

דירה למכירה (ארכיון) צילום: דוד הכהן

אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים אמר לכלכליסט: "כפי שהבטחנו לציבור ערכנו סקירה שמתבססת על דרך הבדיקה של השמאי הממשלתי בעשור האחרון כפי שהבנו לפי הפרסומים. מגמת עליית המחירים נמשכת בין היתר בשל מעבר חלקים משמעותיים של הציבור לדירות יד שנייה מאחר ותוכנית מחיר למשתכן סגורה עבורם".

בלשכת השמאים פועלים בהתאם לסקירתו של אדלרוטי ובוחנים את מחירי הדיור בדירות בנות 4 חדרים, חדשות ויד שנייה, ב-16 ערים ברחבי הארץ. בתל אביב דירה ממוצעת עולה 3.15 מיליון שקל לעומת 3.09 ברבעון הקודם. בכך נרשמה עלייה של 2% במהלך הרבעון הנסקר ומשלים עלייה שנתית של 17% במחירי הדירות – העלייה הגבוהה ביותר במהלך השנה החולפת. עליות נוספות בשיעור של 2%-3% נרשמו כמעט בכל הערים הנסקרות (ראו טבלה) למעט באר שבע ורמלה בהן מחירי הדיור עלו ב-1% בהשוואה לרבעון הקודם. לעומת זאת בהרצליה ואילת לא נרשמו עליות או ירידות מחירים ומחיר דירה ממוצעת נותר זהה.

מלבד המגמות של השתנות המחירים בערים השונות נצפתה רמת שונות מחירים אופיינית בכל עיר, שמבטאת את ההבדלים הקיימים ברמות הביקוש באזורים השונים שבעיר ואת רמת ההבדלים במאפיינים הפיזיים בין הדירות בעיר.

לעניין זה בולט נתון השונות של מחירי הדירות בערים: ירושלים, תל אביב יפו וחיפה, שבהן רמת שונות גבוהה אשר מצביעה על הפער שבין אזורי היוקרה לבין אזורים זולים יותר באותה העיר.

שונות נמוכה יחסית נצפתה בערים מודיעין ורחובות, שאוכלוסייתן בעלת מאפיינים הומוגניים יחסית.

בלשכת השמאים מציינים כי עדיין לא ניתן להבחין בהשפעה כלשהי של תוכנית מחיר למשתכן על מחירי הדיור וזאת מאחר שהיא מיועדת לטובת פלח אוכלוסייה יחיד, מחוסרי דיור, והן בשל היעדר פרוייקטים מסוג זה בערים הנסקרות שהגיעו לכדי מימוש (עריכת עסקאות שדווחו לרשות המיסים).

נתון בולט נוסף העולה מנתוני העסקאות שבבסיס הסקירה הוא שבעוד כמות העסקאות הרלוונטית ירדה בין שני הרבעון השני לשלישי בכ-6%, הרי ששיעור חלקן של הדירות החדשות בכלל העסקאות רשם ירידה חדה של כ-21%. המשמעות היא שחלקים נרחבים בציבור פונים לשוק יד שנייה, מגמה שלטענת השמאים מתדלקת את עליות המחירים מאחר ולמוכרי דירות יד שנייה את המגבלות והאילוצים במסגרתם פועלים יזמים וקבלנים. כמו כן מאגר דירות יד שנייה מצויות בכמויות גדולות יותר בלב אזורי הביקוש וגם לכך, השפעה מידית על תוצאות הסקירה.