מנהלי הקרנות הגדולות נכנעו לכללים החדשים

תופעה מעניינת מתרחשת בשנה האחרונה. קרנות הפנסיה חותמות על הסכמים עם מעסיקים גדולים במשק בדמי ניהול נמוכים, כאלה שדומים לדמי הניהול שמציעות קרנות פנסיית ברירת המחדל, ועומדות על סביב 0.1% מסכום הצבירה ו־1.5% מההפקדות השוטפות.

אם עד לפני שלוש שנים חוסך בקרן פנסיה חשב "ששיחק אותה" אם השתייך למעסיק גדול שארגן עבורו דמי ניהול של 0.25% מהסכום הצבור ו־3% מההפקדות השוטפות, היום אפילו דמי הניהול האלה נחתכו בחצי, באופן שמעלה את השאלה עד כמה חזיריים היו דמי הניהול שגבו קרנות הפנסיה בעבר.

המפץ הגדול התרחש באפריל האחרון אז נוסף לרפורמה נדבך שלפיו כל מעסיק שמקבל עובד חדש מחויב לצרף אותו לאחת מארבע הקרנות המוזלות אלא אם הוא ביקש אחרת. מטרת־העל של הרפורמה הזו היא לייצר יתרון לגודל לחוסכים החלשים.

הכניעה הזו של מנהלי קרנות הפנסיה הגדולות לכללי המשחק החדשים לא הגיעה במקרה. הצירוף של קרנות הפנסיה של פסגות אך במיוחד של אלטשולר שחם לקרנות המוזלות לצד מיטב דש והלמן אלדובי חיסל הלכה למעשה את את התקווה של קרנות הפנסיה הגדולות לשמר את דמי הניהול הגבוהים שגבו בעבר. הן הזהירו בראשית הדרך מהצטרפות לקרנות קטנות, תוך התעלמות מכך שמדובר בבתי השקעות ענקיים שמנהלים מיליארדים בקופות גמל, קרנות נאמנות ותיקים מנוהלים, ובעיקר נפנפו בתשואות פחות טובות של קרנות הפנסיה של מיטב דש והלמן אלדובי. הטיעון שחזר הוא שאין להסתכל רק על דמי הניהול אלא בעיקר על התשואה, כך שחיסכון של כמה שקלים בדמי הניהול לא יפצה על פערים גדולים בביצועי ההשקעות.

גלעד אלטשולר צילום: אוראל כהן

אלא שצירופה של קרן הפנסיה של אלטשולר שחם שמט את הטיעון. קרן הפנסיה הזו, המצטיינת בארבע השנים האחרונות, מותירה אבק לתשואות של קרנות הפנסיה הגדולות ביותר, מנורה מבטחים ובמיוחד מקפת של מגדל שמתברגת במקום האחרון בתשואות.

קרנות הפנסיה הגדולות לא מתכוונות לוותר בלי קרב ויש להן כבר קלף חדש. הן טוענות כי הקרנות החדשות אינן יציבות, אין בהן פיזור רחב של עמיתים, ובאירוע תמותה נרחב או תחלואה הן ייפגעו משמעותית. טיעון זה מתעלם מכך שכל קרנות הפנסיה הקטנות חתמו על הסכמים עם מבטחות משנה בינלאומיות שמגנות עליהן מהסיכון הזה.

מעבר לטיעון הדמוגרפי לקרנות הפנסיה יש טיעון נוסף והוא שלקרנות הפנסיה המוזלות אין מודל עסקי. כלומר, דמי הניהול הנמוכים שהן גובות לא יאפשרו להן להרוויח לאורך זמן ובתי ההשקעות המחזיקים בהם ייאלצו למכור אותן לאחת מקרנות הפנסיה הגדולות. לאחרונה מינפו מתנגדי הרפורמה את ההצעה של חברת הביטוח הפניקס לרכוש את פעילות הגמל של הלמן־אלדובי כהוכחה ניצחת לחוסר היתכנות העסקית של קרן ברירת המחדל. בשלב זה בהלמן אלדובי מכחישים תרחיש כזה. כך או כך, ההצלחה של הרפורמה בהורדת דמי הניהול לכלל הציבור לאורך זמן תלויה בהישארות של קרנות ברירת המחדל בשוק.