כך ניצלו מהמשבר כשליש מכספי הפנסיה

חודשים ספורים לפני פרוץ משבר הקורונה רקם החשב הכללי רוני חזקיהו מהלך מרחיק לכת יחד עם הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת – לבטל את הקצאת האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה ולהחליפן בקרן ביטחון שהמדינה תעניק לפורשים לפנסיה בשווי ההטבה שמעניקות היום האג"ח.

אגרות החוב הממשלתיות הן אג"ח שמקצה המדינה לקרנות הפנסיה החדשות בהיקף שהולך ויורד בהדרגה אך עומד כיום על סביב 28% מהכספים המנוהלים ומעניקות תשואה מובטחת של 4.86%. האג"ח הללו קיימות אך ורק בקרנות הפנסיה בהתאם למודל שעודכן לפני כשלוש שנים לפיו כל פורש מקרן פנסיה יקבל הקצאה של 70% אג"ח מיועדות כך שככל שירבו הפורשים מהקרנות שבשלב זה היקפם קטן, ההקצאה תוסט מהחוסכים הפעילים לפנסיונרים.

צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

החוסכים בביטוחי המנהלים ובקופות הגמל לא נהנים מסובסידיה דומה ובימים אלו כשהבורסות בארץ ובעולם קורסות תיק ההשקעות של החוסכים בהם יורד הרבה יותר מהחוסכים בקרנות הפנסיה. אם לא די בכך, כספי הפנסיונרים של החוסכים בביטוחי המנהלים לא נהנים מאג"ח מיועדות, הם אמנם מושקעים באופן יחסית סולידי אך הקצבה של החוסכים בהם גם נפגעת מהירידות בשווקים כל עוד אלו נמשכות.

מדוח הממונה על שוק ההון עולה כי נכון לסוף 2018 היו בקרנות הפנסיה החדשות (להבדיל מהקרנות הותיקות שבהן החוסכים לא חשופים לסיכוני שוק ההון) 4.22 מיליון עמיתים מתוכם 2.38 מיליון פעילים, 1.78 מיליון שאינם פעילים (שלא ביצעו הפקדות בשנה שחלפה) ועוד 57 אלף מקבלי קצבה. בקרנות הוותיקות לשם השוואה היו נכון לסוף 2018 1.1 מיליון עמיתים מתוכם רק 112 אלף פעילים, 698 אלף שאינם פעילים ו-296 אלף מקבלי קצבה.

אין נתונים מצרפיים על מספר המבוטחים בביטוחי המנהלים ובקופות הגמל אך אפשר לגזור נתח שוק באופן הבא: בקרנות הפנסיה החדשות נוהל נכון לסוף 2019 סכום של 409 מיליארד שקל. בביטוחי המנהלים שהונפקו מ-1991 (אין נתונים על פוליסות שקדמו לכך אך בהן התשואה לחוסכים הייתה מובטחת ללא קשר לביצועי שוק ההון) נוהלו נכון לסוף 2019 366 מיליארד שקל ואילו בקופות הגמל מנוהל עוד סכום של 245 מיליארד שקל (לא כולל קרנות השתלמות שהוא כסף המנוהל לטווח בינוני ובו מנוהלים 247 מיליארד שקל).

למעשה החלוקה בין מוצרי החיסכון החדשים באחוזים היא באופן הבא: 40% מהכסף בקרנות הפנסיה החדשות, 36% בביטוחי המנהלים ועוד 24% בקופות הגמל. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שחוסכים רבים משלבים חיסכון בקרן פנסיה עם ביטוח מנהלים כמוצר משלים ובפרט בעלי משכורות גבוהות שהגיעו לתקרת ההפקדות בקרן הפנסיה (עד כפל השכר במשק).

ניקח רגע תיק ממוצע של חוסך בביטוח מנהלים עם סביב 40% מניות שאיבדו סביב 30% מתחילת השנה - קרי השפעה שלילית של כ-12%, עוד סביב 40% אג"ח קונצרניות שאיבדו סביב 10%, קרי ירידה של 4% נוספים ועוד 20% אג"ח מיועדות שאיבדו בממוצע 4%-5%, קרי הפסד נוסף של 1% ובסך הכל ירידה מצטברת שיכולה להגיע לסביב 16%-17% מתחילת השנה, בתלות כמובן בתמהיל המדויק של ניירות ערך של כל חברת ביטוח.

כעת ניקח תיק של קרן פנסיה שמורכב גם הוא סביב 40% מאג"ח מיועדות, קרי הפסד צפוי של 12%, עוד כמעט 30% באג"ח קונצרניות (נניח שאין כמעט אג"ח ממשלתי בתיק בגלל המיועדות) שאיבד 10%, קרי 3% הפסד נוסף ועוד כ-30% עם תשואה מובטחת של 4.86%, קרי תשואה חיובית קצת יותר גבוהה מ-1%. במצרפי קרן הפנסיה אמורה לרדת סביב 13%-14% מתחילת השנה ואפילו פחות שכן קרנות הפנסיה כן משקיעות באג"ח ממשלתיות, הגם שפחות מביטוחי המנהלים והגמל.

חשוב להדגיש, בשוק עולה, הסיטואציה היא הפוכה שכן ביטוחי המנהלים וקופות הגמל אמורים להציג תשואות גבוהות יותר, בעיקר בזכות רכיב גבוה יותר של אג"ח קונצרניות (ומעט יותר מניות). החשיפה בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים למניות היא יחסית דומה, עם חשיפה מעט גבוהה יותר בביטוחי המנהלים אך עיקר ההבדל הוא שאת האג"ח המיועדות של קרנות הפנסיה מחליפות אג"ח ממשלתיות עם תשואה נמוכה יותר בביטוחי המנהלים. אלא שעבור חוסכים מבוגרים שאינם במסלולים מותאמי גיל, האג"ח המיועדות סמוך לגיל הפרישה הן ממש חבל הצלה ממשברים מסוג זה.

קרנות הפנסיה החדשות החלו לקבל עמיתים באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת כך שאם נניח שבממוצע המצטרפים אליהם היו בני 35, מקדימי המצטרפים אמורים להיות היום ברובם בני 60 כך שיש להם עדיין כמה שנים עד הפנסיה. למעשה יש רק עשרות אלפי פנסיונרים בקרנות החדשות ולא הרבה חוסכים בהן פורשים לפנסיה בימים אלו.

אלא שלו המהלך המתוכנן של החשב הכללי ורשות שוק ההון היה קורם עור וגידים לפני המשבר הנוכחי, והמשבר הזה היה מתהווה כאשר כמות הפורשים מקרנות הפנסיה החדשות היה גבוה יותר, המדינה הייתה חשופה לפיצוי של פורשים רבים.

המדינה אמנם הפסידה שנים ארוכות מהקצאת האג"ח המיועדות לחוסכים בקרנות הפנסיה שכן היא יכלה בקלות לגייס אגרות חוב בשוק בתשואה השואפת לאפס בעוד לחוסכים בקרנות הפנסיה התחייבה לתשואה של 4.86%. אלא שדווקא כעת, הפער הזה מצטמצם על רקע הירידות החדות באג"ח הממשלתיות הארוכות. מדינת ישראל היום יכולה לגייס חוב סחיר, ואף צפויה לעשות זאת כדי להתמודד עם ההוצאות האדירות בעקבות המשבר, בתשואה גבוהה הרבה יותר מזו שקיבלה לפני חודש.

המשבר הנוכחי שהגיע בעיתוי כה קרוב ליוזמה לביטול האג"ח המיועדות מעיד עד כמה הן חשובות לתיקי החוסכים, בוודאי היותר מבוגרים שבהם. אמנם המצטרפים בשש השנים האחרונות לקרנות הפנסיה החדשות חוסכים במסלולים מותאמי גיל עם ירידה ברמת הסיכון ככל שמתבגרים אך החוסכים הותיקים בקרנות החדשות, שהם רוב החוסכים עדיין חוסכים במסלולים הכלליים. לו היו עם חשיפה מלאה היום לשוק ההון ללא אג"ח מיועדות ורגע לפני פרישה, המשמעות היא פגיעה משמעותית בקצבה שתחושב להם לפנסיה.

מה עשה תיק פנסיוני ללא אג"ח מיועדות מתחילת השנה:

40% מניות – ירידה של כ-30%: ירידה של 12%

40% אג"ח קונצרניות (והשקעות אלטרנטיביות שמשוערכות בהתאם לירידות בשוק הקונצרני) – ירידה של כ-10%: ירידה של 4%

20% אג"ח ממשלתי – ירידה של כ-4%-5% - ירידה של כ-1%

בסך הכל – ירידה של עד כ-16%-17% מתחילת השנה בתלות בתמהיל הספציפי של כל גוף

מה עשה תיק פנסיוני של קרן פנסיה עם הקצאה של כ-30% אג"ח מיועדות מתחילת השנה:

40% מניות – ירידה של כ-30% - ירידה של 12%

30% אג"ח קונצרניות – ירידה של 10% - ירידה של עוד 3%

30% מיועדות – עליה של 4.86% - עליה של כ-1.3%.

בסך הכל ירידה של עד כ-13% ואף פחות בהתחשב שגם בפנסיה יש חשיפה לאג"ח ממשלתיות ובהתאם לתמהיל של כל גוף וגוף.