בנק ישראל: משבר עמוק בדיור לא יסכן את יציבות הבנקים

זעזוע מקרו כלכלי מקומי בשילוב עם משבר בשוק הדיור ועליית ריבית במשק צפוי להשפיע משמעותית על המערכת הבנקאית - אך לא יסכן את יציבותה. כך עולה מניתוח שביצע בנק ישראל.

הניתוח לוקח תרחיש קיצון שבו בנק ישראל מעלה בחדות את הריבית במשק - כתוצאה מכך נוצרת הכבדה משמעותית של נטל ההחזר ללווים, המשבר הכלכלי מקשה על הציבור כולו לעמוד בהתחייבויותיו לבנקים וכל אלה מביאים להפסדים משמעותיים של הבנקים בתיק האשראי. עליית הריבית גם תגרום להפסדים בתיק ניירות הערך של הבנקים. אלא שכשהשפעה מקזזת - יעלו גם הכנסות הריבית של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. משבר עמוק בדיור לא יסכן את יציבות הבנקים צילום: עמית שעל

הממצאים של בנק ישראל מעודדים ומראים כי גם בתרחיש עליית ריבית חדה ומשבר בשוק הנדל"ן - המערכת הבנקאית עמידה בפני תרחיש קיצון מסוג זה, שכן כל הבנקים שמרו על יחס הון עצמי מעל לסף שדורש הפיקוח על הבנקים.

עיקר ההפסדים הצפויים בתרחיש הקיצון הם בתיק האשראי - כ-12.2 מיליארד שקלים בממוצע לשנה, שהם כ-1.2% מתיק זה. האבטלה הגואה, הפגיעה בתוצר והמשבר בדיור מקשים על משקי הבית והמגזר העסקי לעמוד בהתחייבויותיהם, דבר הגורם לבנקים הפסדים משמעותיים בתיק האשראי, ובכך גם פגיעה מהותית בהון.

בתרחיש הקיצון נבחנה גם השפעת נפילתה של קבוצת לווים עסקית. זו העצימה את ההפסדים בתיק האשראי העסקי, אך פגיעתה בתיק האשראי העסקי אינה כה מהותית כמו בעבר - תוצאה של מגמת ירידה משמעותית בחשיפת הבנקים לקבוצות הלווים הגדולות. המודלים צופים כי שיעור ההפסד השנתי הממוצע בתיק האשראי העסקי (ללא אשראי לבינוי ונדל"ן) יעמוד על כ-1.5%.

באשר לענף הבינוי והנדל"ן, המשבר בשוק הדיור, המשתקף בתרחיש בין היתר בירידה משמעותית של מחירי הדירות, צפוי אף הוא לגרור הפסדים משמעותיים בתרחיש הקיצון.

יחד עם הפגיעה שספג תיק האשראי לדיור בעקבות עליית האבטלה ועליית הריבית מדובר במוקדי סיכון משמעותיים למערכת הבנקאית. זאת הן מפני המתאם הגבוה בין שני ענפים אלו, שצפוי להעצים את ההפסדים הנרשמים בהם דרך היזונים חוזרים, והן מפני היקפם ומשקלם הגבוהים בסך תיק האשראי. עם זאת חשוב לציין כי בשני ענפים אלו הסיכון הולך ויורד לאורך השנים האחרונות - מגמה המשתקפת בירידת שיעורי ההפסד בהם.

האשראי הצרכני הוא שמגיע לשיעורי ההפסד הגבוהים ביותר בתרחיש (שיעור הפסד שנתי ממוצע בשיעור של כ-2%. שיעורי ההפסד הגבוהים בתיק זה נובעים בעיקר מהעלייה החדה של שיעור האבטלה, אך מושפעים לרעה גם מעליית הריבית, בפרט בקרב הלווים בעלי ההכנסות הנמוכות, שהם פגיעים יותר, והלווים ששיעור חובם ביחס להכנסתם גבוה.

בפיקוח מציינים כי לנוכח הסיכון הגלום באשראי הצרכני מיתנו רוב הבנקים משמעותית את קצב צמיחתו אך אין שום התייחסות לכך שמי שספג את האשראי הזה היו גופים חוץ בנקאיים כמו הגופים המוסדיים (דרך הלוואות שניתנו מקופות הגמל, חברות כרטיסי האשראי ושחקנים חוץ בנקאיים אחרים).

מקור נוסף להפסדים הצפויים בתרחיש הקיצון השנה הוא הפסדים בתיק ניירות הערך, על רקע העלייה החדה של הריביות. כיום הבנקים מנהלים תיק ניירות ערך סולידי, המורכב בעיקר מניירות ערך בסיכון נמוך - איגרות חוב ממשלתיות (כ-61%), המאבדות מערכן כשהריבית עולה. יתרת התיק רובה איגרות חוב בחו"ל בדירוג גבוה, שפגיעותן בתרחיש נמוכה, בהיותו תרחיש מקומי.