כרבע מפושטי הרגל נכנסו שוב לחובות בתוך חמש שנים

27% מהאנשים שקיבלו הפטר (שמיטת חובות) לפני 5‑6 שנים כבר חזרו למעמד של חייבים בהוצאה לפועל, כך עולה מבדיקה שביצעה רשות האכיפה והגבייה. הרשות קיבלה מכונס הנכסים הרשמי את פרטיהם של 3,751 חייבים שהיו בהליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי ב־2012‑2013 וסיימו אותו באמצעות קבלת הפטר. מתברר של־1,012 מתוכם ‑ 27% ‑ כבר נפתח לפחות תיק אחד בהוצאה לפועל, ולרבים מתוכם נפתח יותר מתיק אחד. בסך הכול כבר יש לחייבים החוזרים 3,254 תיקים, כלומר 3.2 תיקים בממוצע לאיש.

מדובר בנתון קשה, המעיד שמדיניות שיקום החייבים נכשלת באחוז ניכר מהמקרים. ניתן לפרש אותו בשתי דרכים הפוכות. דרך אחת, זו של מתנגדי רפורמת חדלות הפירעון, היא שבישראל קל מדי לחייבים להשתמט מחובות. דרך שניה היא שהפטר אינו באמת משקם חייבים ללא מדיניות שיקום מסודרת, הכוללת ליווי וסיוע כלכלי.

הפטר מסיים את הליך פשיטת הרגל של חייבים ומוחק את יתר חובותיהם. זאת, לאחר שהם שכנעו את השופט שמיצו את יכולתם להחזיר את החובות. הצו מאפשר לחייבים לחזור לחיים כלכליים רגילים.

בעשור האחרון חלה עלייה משמעותי במספר החייבים הפונים להליך של פשיטת רגל במטרה לקבל הפטר זאת בשל המדיניות של כונס הנכסים הרשמי לעבור מענישת חייבים לשיקום שלהם. ההנחות העומדות מאחורי מדיניות זו הן שאי החזרת חובות היא חלק מהחיים הכלכליים בחברה צרכנית, שלחברה עדיף להחזיר את פושטי הרגל לחיים כלכליים ושבמקרים רבים לנושים אין כל תועלת מהמשך פשיטת הרגל של החייבים.

המדיניות הזו הגיעה לשיא עם העברת חוק חדלות פירעון בראשית השנה שיוצרת מהפכה בדיני פשיטת הרגל. החוק שיכנס לתוקף בעוד כשנה, מפנה כל חייב למסלול שבסופו הפטר תוך ארבע שנים ולעתים אף פחות. הליכי פשיטת הרגל של פרטים, שעד היום התנהלו בעיקר בבית המשפט המחוזי, יתנהלו במסגרת הרפורמה בבית משפט השלום או בהוצאה לפועל, כלומר יהיו הרבה יותר נגישים.

הביקורת העיקרית שמתח "כלכליסט" על הרפורמה בחדלות פירעון היתה שהיא התקבלה בהעדר כל נתונים. קשה לדעת איך הנתון הנוכחי של רשות האכיפה והגבייה על הכמות הגדולה של חייבים חוזרים היה משפיע על הדיונים. אין ספק שזה סוג המידע שראוי היה שיעמוד בפני ועדת חוקה חוק ומשפט כשדנה במשך 20 חודשים בחוק.

מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ' צילום: עומר מסינגר

מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ' אמר בתגובה ש"זה נושא שמאוד מטריד אותנו. האתגר הגדול שלנו הוא איך לוודא שמקבל ההפטר לא יחזור אלינו. יש לדאוג לכך שאחוז החוזרים יקטן לפחות במחצית". זאת, בין היתר באמצעות ליווי והדרכה בתחום ההתנהלות הכלכלית. מוסקוביץ' אמר עוד שאחת הבעיות היא שחינוך פיננסי אינו יעיל לטווח ארוך אלא רק אם הוא ניתן זמן קצר לפני קבלת ההחלטה על קבלת ההלוואה.