חיי פושטי הרגל עומדים להשתנות, אבל זה ייקח זמן

מליאת הכנסת אישרה שלשום בשעת ערב מאוחרת את חוק חדלות פירעון, המבצע מהפכה בדיני פשיטת הרגל. מדובר כנראה בחוק המשפטי הכלכלי החשוב ביותר של הכנסת ה־20. ועדת החוקה דנה עליו יותר מ־30 דיונים והוא משתרע על כ־280 עמודים.

עצם העובדה שהכנסת מאשרת חוק כל כך גדול ומסובך שמחייב מאות רבות של דיונים היא בגדר הישג, בייחוד בכנסת שמתמחה בהעברת חוקים פופוליסטיים חסרי תוכן ממשי. החוק מבטא מעבר מגישה של ענישה של חייבים לשאיפה לשיקום שלהם ומנסה להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות על חשבון המדינה והבנקים.

מתי ייכנס החוק לתוקף ומתי הוא יורגש?

לא בקרוב. משרד המשפטים הבהיר בדיונים שבעיניו רפורמה גדולה כל כך צריכה להיכנס לתוקף בהדרגה ואין ספק שזה בדיוק מה שהוא עשה.

החוק ייכנס לתוקף רק בעוד שנה וחצי וגם אז הוא יחול באופן מיידי רק על יחידים ועל חלק מהתאגידים. על תאגידים אחרים יחול החוק מאוחר יותר, רק שנה וחצי לאחר מכן.

זה אומר ששופטי פשיטת הרגל יצטרכו בשנים הקרובות להפגין גמישות מרשימה ולדון במקביל בפשיטות רגל שונות לפי שני חוקים שונים.

מה כל כך חברתי בחוק, ואיך הוא מטפל בקנסות?

החוק עובר מתפיסה שיש להעניש חייבים לתפיסה שיש לשקם אותם. זאת בהנחה שהדבר טוב לחברה, לכלכלה ולחייב. עד היום נתקעו חייבים במשך עשרות שנים בהוצאה לפועל, צברו קנסות וריביות ולא היה להם סיכוי לחזור לחיים כלכליים נורמליים.

החוק החדש יכניס את כל החייבים למסלול של הסדר חובות. המסלול יימשך ארבע שנים ובסופו הפטר - שמיטת החובות שייוותרו.

שרת המשפטים איילת שקד. החוק הוא פרויקט הדגל שלה צילום: עמית שעל

החוק החדש לא עלול ליצור גן עדן לחייבים?

ראשית, לא. ההגבלות הקשות המוטלות על פושטי רגל הופכות את החיים שלהם לסיוט בכל מקרה, וקשה לחשוב על מישהו שיתנדב להיכנס לשם. אבל כדי להקשות על ניצול הגישה השיקומית לצורכי נוכלות הוענקו לכונסת הנכסים הרשמית (כנ"ר) סמכויות אכיפה פלילית. כמו כן נקבע שכשהשופט המטפל בחדלות הפירעון מחליט אם להעניק לחייב הפטר, הוא יביא בחשבון את שאלת תום הלב. במקרה שיחשוד בניצול לרעה, יוכל לדחות את ההפטר. הכנ"ר ייקרא על פי החוק הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי (עדיין לא נקבע מה יהיו ראשי התיבות שלו. בכל מקרה, יש שנה וחצי לחשוב על זה).

האם הרפורמה תגדיל את חלקם של הנושים הקטנים?

אף אחד לא יודע. החובות לנושים הקטנים, בעיקר הספקים, אינם מוגנים בביטחונות, ולכן הם מקבלים בדרך כלל פירורים. המדינה ויתרה על חלק גדול מדין הקדימה שלה בקבלת החובות בדיוק למטרה הזו, והבנקים ויתרו אף הם על חלק מהיתרון שלהם. אלא שלצורך הכנת החוק נעשה מחקר משפטי השוואתי גדול. לעומת זאת, לא נעשתה עבודת הכנה כלכלית, והחוק אושר כמעט ללא נתונים. ממילא התשובה העיקרית לשאלה אם הנושים הקטנים יקבלו יותר היא: אפשר לקוות.

החוק טוב לבנקים או רע לבנקים?

קשה לדעת. הבנקים נהנים מאוד מהוויתור של המדינה על דין הקדימה שלה בגביית החובות, אבל ויתרו על 25% מדין הקדימה שלהם לגבי חובות המוגנים בשעבוד צף - שעבוד כללי על נכסי החברה להבדיל משעבוד של נכס מסוים. העובדה שהבנקים פעלו בוועדת החוקה לדחות את יישום החוק ככל האפשר, מלמדת שהם עצמם מעריכים שיפסידו והנושים הקטנים ירוויחו.

האם החוק ישפיע על חובות של טייקונים?

החוק מטיל אחריות מיוחדת על דירקטורים ומנכ"לים של חברות בתקופה שבה החברה מידרדרת לעבר מצב של חדלות פירעון. זאת בהנחה שבמצב כזה הנאמנות שלהם צריכה להיות לנושים שהם בעלי החברה האמיתיים ולא לבעלים הפורמלי. יש לקוות שזה יגרום להם להפסיק לצבור חובות חסרי אחריות בשלב מוקדם יותר מבעבר. תספורות - החוק כנראה לא ימנע. הוא משמר את הדין הקיים בעניין זה.

ומה עם שכר הנאמנים השערורייתי?

זו אחת הלקונות הגדולות בחוק. הוא לא עוסק בשכר הנאמנים בטענה שהדבר מוסדר בתקנות. יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי החליט לא להוסיף את הנושא לחוק מחשש שהדבר יאריך את הכנתו מעבר לשנתיים שעברו בפועל ובעצם יטרפד את העברתו. החוק החדש מגביר את השקיפות במינוי נאמנים, והוועדה מקווה שזה יביא לכניסת עורכי דין לתחום.

עכשיו נותר רק לקוות ששרת המשפטים איילת שקד שרואה בחוק הזה פרויקט דגל תעמוד בהתחייבותה להביא את התקנות לכנסת. כיוון שהיא הבטיחה לעשות זאת בתוך שנה וחצי, בכלל לא בטוח שהמועד הזה לא יקרה אצל שר משפטים אחר עם סדר עדיפויות אחר.