בדרך לחוק ההסדרים: הקלות במס לעסקים בראשית דרכם

שר האוצר משה כחלון מבקש לשלב בחוק ההסדרים הקרוב שורה של שינויים בתקנות המס שיקלו מאוד על חייהם של בעלי עסקים קטנים, בעיקר עסקים חדשים. עלות ההקלות מוערכת במאות מיליוני שקלים, ובאוצר מנסים לאתר להן מקור תקציבי לפני שהצעת התקציב תוגש לממשלה בעוד כשבועיים. גם אנשי רשות המסים הציגו בפני הדרג המקצועי באוצר סדרה של צעדים שהרשות מבקשת לקדם.

את תוכנית ההקלות לעסקים קטנים יזם נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, והיא מבוססת על מתן מרווח נשימה בתחילת הדרך. השינויים בתוכנית נחלקים לשניים: מצד אחד, הכרה לצורכי מס בהפסדים רבים יותר בשנות הפעילות הראשונות; מצד שני, אפשרות לקזז את הפסדי השנים הראשונות בתקופה מאוחרת, כשלעסק כבר יש רווחים.

החלק הראשון מבוסס על הכרה בפחת מואץ. ראשית, עסקים יוכלו לקזז את הוצאותיהם על שיפוצים והשקעה בנכס ("שיפורים במושכר") על פני 3 שנים בלבד, ולא 10 שנים כמו היום. במילים אחרות, את אותה הוצאה שהעסקים מנכים היום מהכנסותיהם, הם יוכלו לנכות כבר בשלבים מוקדמים יותר.

כיום מקימי עסקים קטנים נמצאים בבעיה. גינדי מסביר כי עסק שמשקיע 200 אלף שקל עם פתיחתו יכול לקזז לצורכי מס רק 20 אלף שקל בשנה ‑ "אם הרוויח בכל שנה מהשנתיים הראשונות 80 אלף שקל, הוא יידרש לשלם מס על הכנסות של 60 אלף שקל, אף שמבחינה תזרימית עדיין לא הרוויח דבר".

חלק שני בתוכנית נוגע לשינוי בחישוב הפחת עבור מכונות וציוד, והוא עשוי להשפיע על עסקים ותיקים וחדשים כאחד. ברשות המסים קיימות הגדרות שונות לחישוב הפחת לכל פריט ציוד, שתלויות באורך חייו. לדוגמה, הוצאות על ריהוט במלונות אפשר לקזז על פני 16.6 שנים, ואילו הוצאות על ריהוט בבתי קפה ‑ על פני 8.3 שנים. תקנות אלה כמעט שלא עודכנו מאז נוסחו לראשונה בשנת 1941 (לפי התקנות האלה, אגב, הפחת של חמור נפרש על פני 10 שנים, אבל זה של חמור על פני יותר מ־11 שנים).

משה כחלון צילום: יואב דודקביץ

צמצום השנים שעבורן מקוזז הפחת עלול להיות מלכודת לעסקים חדשים, משום שבשנות הפעילות הראשונות ההכנסות מהעסק בדרך כלל נמוכות. כיום קובע החוק שאם יש רווחים בשנה העוקבת, העסק צריך לקזז את ההפסדים (למשל הפחת המקוזז) קודם כל מההכנסות בשנה שלפניה. הצרה היא שבמקרים רבים העסקים הקטנים כלל אינם מגיעים בשנים הראשונות לסף המס ‑ 60 אלף שקל בשנה ‑ ולכן הקיזוז אינו מועיל להם בדבר.

לכן, כדי להקל על העסקים בשנותיהם הראשונות, שוקלים באוצר לאפשר לעסקים לדחות את קיזוז ההפסדים לתקופה של עד שלוש שנים. דחייה כזו תאפשר להם לחסוך בתשלומי המס.

עוד מהלך שנבחן באוצר הוא הכרה בהוצאות טרום עסקיות. כיום, הוצאות שהוצאו לפני הקמת העסק ‑ למשל הצבת שלט המודיע על "פתיחה בקרוב" – אי אפשר לקזז מההכנסות. תיקון האבסורד הזה יקל על עסקים מתחילים.

בינתיים נותרו שתי שאלות פתוחות שישפיעו הן על עלויות המהלך והן על האפקטיביות שלו. הראשונה היא אם ההקלות יחולו גם על עסקים ותיקים, ולא רק חדשים; השנייה היא כיצד יגדיר החוק "עסק קטן". כיום ההגדרה חלה על עסקים בלי הכנסות של עד 5 מיליון שקל בשנה. ככל שיורחב מעגל הנהנים מההקלות, גם העלויות יעלו בהתאם.

נשיא לשכת יועצי המס בישראל ירון גינדי מסר ל"כלכליסט": "בהמשך ליוזמה שלנו, ובהנחיית שר האוצר, שקדנו על כתיבת הצעת חוק שמטרתה לעודד עסקים קטנים ולהגדיל את יכולת ההישרדות של עסקים חדשים. אין לי ספק שיישום הצעת החוק הזאת יביא להגדלת הצמיחה והפריון במשק, לצד הקטנת אי השיוון והפערים החברתיים. דווקא בעת שאנחנו שומעים על פיטורי ענק במשק, אנחנו מחויבים לעודד את העסקים הקטנים לייצר מקומות עבודה חדשים, וכן למנוע סגירה של עשרות אלפי עסקים בשנה".